האישה שבטק תנצח: סיפוריהן של מילואימניקיות בתפקידי טכנולוגיה

אמירה ידועה קובעת ש-"האיש שבטנק ינצח" – או, בגרסה אחרת ושוויונית יותר, האדם שבטנק. זה כמובן נכון, וחיילי צה"ל ביחידות השונות מוכיחים זאת בחודשים האחרונים, אבל לצידם יש לא מעט נשים – ביחידות הלוחמות והעורפיות, כולל בתפקידים טכנולוגיים, שתורמות לפעילות הצבא במלחמה. רבות מאותן נשים הן מילואימניקיות, שבתחילת המלחמה גויסו בצו 8 כמו עמיתיהן הגברים. אנו מביאים כאן את הסיפורים של כמה מהן.

ירדן לוי קסטל
תפקיד באזרחות: מהנדסת DevOps לענן בסלברייט.
תפקיד במילואים: צוות DevOps באחת היחידות בצה"ל.

עם פרוץ המלחמה, לוי קסטל, על אף שהייתה פטורה משירות מילואים, התעקשה להתגייס בצו 8 בהתנדבות. היא גויסה ל-50 ימי מילואים ביחידה בצה"ל שבה היא שירתה בשירות הסדיר. במהלך הסדיר היא הכירה באותה יחידה את בעלה, שהתגייס גם הוא למילואים, ומשרת במלחמה בתפקיד אחר.

ירדן לוי קסטל. צילום: בר מנור

במסגרת המילואים, היא החליפה את הענן הציבורי שאיתו היא עובדת באזרחות בענן הפרטי הצבאי, והצטרפה לצוות שאחראי על מתן מענה מהיר ומקצועי לצרכי היחידה בזמן חירום. זאת, בתקופה שבה פתרון תקלות ויציבות המערכות קריטיים להצלחת המשימה. למעשה, תחומים רבים שלוי קסטל מתעסקת איתם ביום יום בעבודתה בסלברייט סייעו בשירותה ביחידה. הניסיון שלה תרם באופן משמעותי למשימות תחזוקה של כלי DevOps בענן הפרטי, ניטור ובקרה, וכן פיתוח כלים לשימוש פנימי של היחידה.

"שירות המילואים בזמן הלחימה היה מאוד משמעותי עבורי", סיפרה לוי קסטל. "הרגשתי שנתתי כתף לחיילים הסדירים, שעובדים מסביב לשעון, לילות כימים, ברציפות, כבר תקופה ארוכה. שמחתי על ההזדמנות לשתף מהידע שצברתי לאורך שנות הקריירה שלי באזרחות ולתרום לייעול תהליכי עבודה, וגם להיות שם עבורם ברמה האישית, בתקופה מורכבת כל כך. חזרתי לאזרחות מחוזקת, לאחר שנחשפתי לרוח הקרב והחיוביות ביחידה".

סתיו בן שושן
תפקיד באזרחות: בוגרת קורס פיתוח תוכנה של אינפיניטי לאבס, כיום מפתחת אוטומציה ב-BMC.
תפקיד במילואים: מנהלת סיסטם בבסיס הקריה.

בן שושן גויסה למילואים בתחילת נובמבר. היא משרתת בתפקיד אשת סיסטם בפלוגת שו"ב, ולמעשה אחראית על המחשוב בכל הקריה, כדרג ב'.

סתיו בן שושן. צילום: פרטי

בהתחלה, כשרק גויסה, המילואים היו שבעה ימים בשבוע. בתחילת השירות היא לפעמים עשתה משמרות לילה ואז בבוקר הייתה ממשיכה ישר לעבודה ב-BMC, או שהיא הייתה פותחת מחשב בשעות הערב או בסופי שבוע. בינתיים, כמות ימי המילואים ירדה, אך זה משתנה משבוע לשבוע, ומאפשר לה לשלב בין השירות לעבודה שלה באזרחות טוב יותר. זה אמנם מייצר עומס, אבל היא מנסה לתת כמה שיותר בשני המקומות במקביל, מבלי לפגוע באף אחד מהם.

"מאוד חשוב לי לתרום ולסייע, בטח ובטח כשמדובר באירוע בסדר גודל של המלחמה הנוכחית", אמרה בן שושן. "כשהקפיצו אותי למילואים, לא היה לי ספק שאני מתייצבת באותו הרגע. במקום העבודה שלי הבינו ותמכו בי. מדובר פה במלחמה על הקיום שלנו ועל המדינה, ולא הייתה לי כל דילמה שאתן מעצמי כמה שצריך. גם עכשיו אין לי דילמה כזו, על אף העומס והאינטנסיביות בתקופה הנוכחית. כל מי שסביבי מבין את משמעות העשייה ותומך בהחלטה".

ורה אנטונוביץ'
תפקיד באזרחות: מנהלת קמפייני שיווק ו-Sales Enablement בסלברייט.
תפקיד במילואים: נווטת באחת מיחידות הרחפנים של צה"ל.

אנטונוביץ' שירתה בסדיר ובקבע כסיירת אוויר בטייסת 100 (שלף), שמבצעת גיחות טיסה למטרות איסוף מודיעין. עוד בטרם המלחמה היא קיבלה פטור משירות מילואים, ולאחר פריצתה, היא נלחמה כדי להגיע ולתרום במילואים של יחידת הרחפנים שבה היא הוצבה, כנווטת של אחד הכלים ביחידה. במשך 50 ימים היא ישבה בצמוד למפעיל הטכני של הרחפן, ומתוך היכרות מעמיקה עם השטח והמודיעין, הכווינה את הטיסה באזורי הארץ, לטובת תוצרי מודיעין שהיו משמעותיים ביותר לפעילות של כוחות קרקע ואוויר, ובמקרים מסוימים אף מצילי חיים.

ורה אנטונוביץ'. צילום: בר מנור

הפעילות של היחידה הייתה מאוד אינטנסיבית, ובהעדר מזג אוויר מגביל, הרחפנים היו באוויר מאור ראשון ועד לשקיעה.

אנטונוביץ' סיפרה שפלטפורמת הצילום שהיא צוותה אליה היא פיתוח אין-האוס, צה"לי, של מילואימניקים של היחידה, שחלקם מגיעים מהתעשיות הביטחוניות. הם נרתמו ותרמו מהכישורים ומהידע שצברו, ישבו פיזית במעבדה עם חלק מהחיילות המשרתות בסדיר ביחידה, והרכיבו את כל החלקים לכדי פלטפורמה אחת, כדי שתיתן מענה על הצרכים המבצעיים המורכבים בעת המלחמה.

"המאמץ היחידתי במלחמה היה אדיר, ושמחתי לקחת חלק בפעילות שהייתה משמעותית בלחימה. נפגשנו עם צרכני קצה, ומכולם שמענו כמה הכלי היה קריטי בגזרות שלהם", אמרה אנטונוביץ'. "בסלברייט ידעו לתמוך בי בתקופה המורכבת הזו, ולתת לי את השקט הנפשי להיעדר מהעבודה ולתרום את חלקי במילואים. המנהל שלי התעניין בשלומי כל הזמן ודאג שמישהו אחר יוכל לקדם את המשימות שלי בהיעדרי, תוך מתן תחושה שהוא מבין לגמרי שהמילואים ייקחו כמה זמן שייקחו. חוץ מזה, מחלקת משאבי האנוש שלנו עשתה פעילויות מחזקות רבות שתמכו, ותומכות עד היום, במילואמניקים, בבני או בנות הזוג שלהם, בעובדים, במפונים וגם במאמץ המלחמתי עצמו".