"דווקא עכשיו, ממשלת יוון רוצה את ההיי-טק מישראל"

"יוון, שנמצאת בתהליך התאוששות כלכלית מואץ, שמה לה למטרה להפוך לאומת הסטארט-אפ השנייה באגן הים התיכון, אחרי ישראל, ודווקא כעת, הממשלה היוונית מעוניינת לקדם שיתופי פעולה ולשלב טכנולוגיות ישראליות בשוק במדינה – הן במגזר העסקי-פרטי והן בזה הציבורי. לחברות היי-טק וטכנולוגיה מישראל יש כעת חלון הזדמנויות רחב להגביר את שיתופי פעולה עם חברות יווניות", כך אמר קובי ביטון, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל- יוון, בראיון לאנשים ומחשבים.

הלשכה הקימה בחודש פברואר האחרון פורום לחברות היי-טק, במטרה להגביר את שיתופי הפעולה בין המדינות בתחום הטכנולוגי. בראש הפורום עומדת יפה מור ישר, שממלאת את התפקיד בהתנדבות, לצד פעילותה כמנכ"לית מסר. להקמת הפורום שותפים גם איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, קבוצת ההשמה נישה, רשות החדשנות וגופים נוספים.

לדברי ביטון, "ענף ההיי-טק והטכנולוגיה ביוון רושם גידול מתמיד, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 12% בין השנים 2018-2023. ב-2023 לבדה, יותר מ-70 חברות טכנולוגיה ביוון גייסו כ-485 מיליון יורו". על פי נתוני איגוד ההיי-טק היווני (SEPE), נכון לדצמבר 2023 היו רשומים במדינה כ-2,500 סטארט-אפים בכל שלבי הפיתוח – החל מרעיונות ראשוניים ועד לחברות צומחות.

כיום, רק חלק קטן ממאזן הסחר בין ישראל ליוון הוא של יצוא היי-טק, אבל לדברי ביטון, "שוק ההיי-טק ביוון צפוי להמשיך לצמוח בשנים הקרובות, וזה מייצר הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה עבור חברות טכנולוגיה ישראליות חדשות ו-ותיקות כאחד".

למה דווקא יוון?
"ממשלת יוון משקיעה משאבים רבים בקידום שוק ההיי-טק באמצעות תוכניות תמריצים, הקמת קרנות הון-סיכון ומימון מחקר ופיתוח. בנוסף, התשתיות הדיגיטליות ביוון משתפרות באופן משמעותי בשנים האחרונות. כמו כן, יש ביוון סביבה עסקית נוחה יחסית, עם מיסים נמוכים יחסית, והביורוקרטיה במגמת שיפור".

באילו תחומים הם מתעניינים בעיקר?
"תחומי טכנולוגיה חדשים, כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה, בלוקצ'יין וטכנולוגיות בריאות, צפויים למשוך יזמים רבים ליוון, ויותר ויותר סטארט-אפים יווניים, בתחומים אלה ובכלל, צפויים לפעול בזירה הבינלאומית, ולגייס הון מקרנות תמיכה אירופיות ומקרנות הון-סיכון בינלאומיות".

ביטון ציין כי הממשלה באתונה פרסמה תוכנית לאומית, שחלק מעקרונותיה הם קידום תעשיית ההיי-טק, כדי למנוע זליגת מוחות מיוון למדינות אחרות באירופה – וגם כדי להחזיר לא מעט שעזבו. "יש ליוונים דרך ארוכה עד למימוש החזון שלהם להיות אומת סטארט-אפ, ויש לא מעט מדינות שעקפו אותם, אבל אני מזהה את התהליכים והרצון האמיתי של הממשלה היוונית לקדם את ההיי-טק", אמר.

מימין: דנה לביא, מנכ"לית נישה; קיריאקוס לוקאקיס, שגריר יוון בישראל; וקובי ביטון, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-יוון, באירוע ההשקה של הפורום. צילום: נאור דמארי

איזה סיוע יכול לקבל מכם יזם או בעל חברת סטארט-אפ?
"התפקיד שלנו הוא לחבר בין הרעיונות והפתרונות של החברות הישראליות לגורמים השונים בשוק היווני – בממשלה ובעסקים. אנחנו מקבלים לא מעט פניות מגורמים בשוק היווני שמתעניינים בנו ומנסים לייצר שיתופי פעולה עם ישראל".

האם, לאור מצבנו בעולם, זה זמן טוב להיכנס להשקעות ביוון?
"לישראל יש מוניטין טכנולוגי רב, היוונים מעריצים אותנו ורואים בנו מודל לחיקוי. כמובן שהמלחמה משפיעה, בעיקר ברחוב. הממשלה היוונית לא נוקטת עמדה, אבל התנועות הפרו פלסטיניות פעילות שם עכשיו, בעיקר סטודנטים וצעירים, כי הם חשופים למה שמשדרים בעולם מעזה. אלא שאני מאמין שדווקא עכשיו יש מקום לנצל את המוניטין הטכנולוגי כדי לחזק את הקשרים. הלשכה שבראשותי, וגם אני אישית, עשינו הרבה פעולות הסברה ביוון, יחד עם השגרירות וגופים אחרים".

ביטון הוא איש עסקים שמסייע לחברות שונות, בעל ניסיון רב בתחום היזמות ובעל קשרים בינלאומיים. לתפקיד מנכ"ל הלשכה, שאותו הוא ממלא בהתנדבות, הוא הגיע ב-2016, בעקבות פנייה מיו"ר הלשכה, סבי מיוניס, שמכהן עד היום. מיוניס הוא פילנתרופ יהודי מוערך ואיש עסקים בינלאומי, שעלה לארץ ב-2006 משווייץ ומקפיד מאוד לשמור על קשר עם הקהילה העסקית ביוון. "למעשה, הייתי צריך להקים את הלשכה מחדש, מאחר שבשלב מסוים הפעילות שלה במתכונת הקודמת הופסקה. קיבלתי מהיו"ר הבטחה שהוא יסייע בכל מה שצריך – וכך היה, וב-2018 הסתיימה ההתארגנות. מאז אנחנו פועלים ללא הפסקה, וכעת שמים דגש בין היתר על קידום שיתופי פעולה בהיי-טק", ציין ביטון.