כך המולטימדיה מסייעת בעיצוב זיכרון השואה

בין הדרכים שבאמצעותן מעצבים את זיכרון השואה ומנחילים אותו נמנים תכנון והפקה של מערכי הסברה, תוכניות לימודים ותצוגות בחדרי זיכרון, במרכזי מורשת, ובמוזיאונים בארץ ובחו"ל. מדובר בהפקה של שורה ארוכה של תוכניות חינוכיות בישראל ומעבר לים. על המלאכה הזו מופקדת, בין השאר, שני לוריא פרחי, ראשת מדור פדגוגיה בבית הספר הבין לאומי להוראת השואה ביד ושם.

בראיון לאנשים ומחשבים לרגל יום השואה משתפת לוריא פרחי בדילמות שעומדות בפני מפתחי התוכניות, ובהן השאלה כיצד לעצב את הזיכרון של השואה ולהעביר אותו לקהלים שונים, מבלי שהכלים שמשתמשים בהם יפגעו במסר עצמו. "השימוש במולטימדיה מייצר דילמות לא פשוטות, שעיקרן הוא כיצד להיעזר בכלים הדיגיטליים מבלי לפגוע באותנטיות של הסיפורים, מבלי לעוות ולשנות את המציאות של השואה או ליצור תחושה שהעדויות הן פיקציה ודמיון, ולא אירוע שהתרחש במציאות – תחושה שכלים כמו אנימציה יכולים ליצור אצל הצופה", אמרה.

"לא שישה מיליון יהודים נרצחו, אלא היו שש מיליון רציחות, ובכל פעם נרצח יהודי", כתב ניצול השואה אבל הרצברג. לוריא פרחי ציינה שיד ושם רואה את עצמו כגוף שמחויב לחילוץ תווי פניהם של הקורבנות באמצעות התיעוד, ההנצחה והחינוך – "לא רק בכדי להנציח את זכרו של העולם שאבד, אלא גם על מנת לתרום תרומה של ממש לעיצובו של עולם חדש ומתוקן".

שני לוריא פרחי, ראשת מדור פדגוגיה בבית הספר הבין לאומי להוראת השואה ביד ושם. צילום: פרטי

לדבריה, החיבור הנעשה באמצעים האלה לאדם וליחיד היהודי מאפשר לדורות שלאחר השואה לצקת משמעות להתמודדות, שמשליכה על חיינו ומעצבת את זהותנו.

"האתגר של העברת סיפור השואה דרך סיפורו של היחיד בתוך ההקשר הכללי הוא גדול", ציינה לוריא פרחי. "בעבר נשענו על הניצולים, ויד ושם הפיק בין השאר סרטי עדות דוקומנטריים – חלקם כמסע מצולם באתרים שבהם התרחש סיפורו של הניצול ואחרים כראיון. בסרטים המספרים את סיפורו של היחיד, תפקידנו הוא לתת מעטפת היסטורית אמינה לעדות האותנטית המסופרת על ידי הניצול".

סרטון של יד ושם, שמציג את מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו באנימציה.

כיצד הטכנולוגיה מאפשרת לספר את הסיפורים של הנרצחים, או של השורדים שאינם עימנו עוד?
לוריא פרחי: "הכלים הטכנולוגיים מאפשרים להביא את הסיפורים מבלי להשתמש בחומרים אותנטיים שאינם קיימים. אלא שכאן עולה החשש מפני עיוות, מפני יצירת תחושה שהשואה היא לא אמת היסטורית אלא סיפור, דמיון ובדיה. המדיום עלול לייצר מסר שסותר את תפיסת היסוד שלנו – להנחיל את זיכרון השואה באופן מדויק ומחויב לאמת".

מרכז להנחלת זיכרון השואה בשיתוף צה"ל

לפני כשנתיים חנך יד ושם, ביחד עם צה"ל, מרכז חינוכי להנחלת זיכרון השואה, הממוקם בקרית ההדרכה (עיר הבה"דים) על שם אריאל שרון שבנגב. המרכז נקרא "דמותם לנגד עינינו", והמבנה משולב בתוך יתר המבנים של הקריה.

"יש במרכז התייחסות לעולם היהודי של לפני השואה, באמצעות שמונה מתחמי תצוגה שמציגים את סיפורם של שמונה יהודים שנרצחו בשואה. ניתן לקבל שם הצצה לעולם של היהודים לפני השואה – במה הם עסקו, מה הייתה תפיסת עולמם, איך הם ראו את עתידם ועוד", אמרה לוריא פרחי.

לדבריה, במסגרת פיתוח המרכז עמדה שאלת השימוש במדיה והמסר העולה ממנה, והתקיימו דיונים רבים על כך. "בחנו, לגבי המרכז ופעילויות חינוכיות אחרות, כיצד ניתן לגשר בין הרצון והיכולת לספר את הסיפור היהודי האישי דרך כלים חדשניים, אך מבלי לפגוע באמינות ובדיוק ההיסטורי", ציינה.

הסברה באנימציה על השטעטעל – העיירה היהודית במזרח אירופה לפני השואה.

הנצחת השואה באמצעות אנימציה – והדילמות שהיא מעלה

דוגמה אחת להתמודדות עם השאלה הזו היא הבחירה להשתמש באנימציה. "השימוש באנימציה מאפשר לשים דגש גם על ההיבט הרגשי, הערכי, ולעשות זאת בדרך יצירתית, מתוך ההבנה שהצופה מבין שאין פה ניסיון לתעד את האירוע באופן מדויק – לדוגמה, האם כך בדיוק נראתה הגדר של מחנה ההשמדה, האם המקום שנראה הוא בדיוק המקום שבו עמדו כשאירע המקרה המתואר, אלא את רוח הדברים ואת משמעותם. "האנימציה שולבה בסרטים ובמרחבים יחד עם החומרים האותנטיים – צילומים, קטעי יומן מקוריים, חפצים ועוד, כך שהיא לא עומדת בפני עצמה אלא ביחד עם החומרים האותנטיים, וכך אנחנו מתמודדים עם החשש שתתקבל אצל הצופה תחושה שמדובר בפיקציה", אמרה לוריא פרחי.

בית הספר הבין לאומי להוראת השואה ביד ושם, האמון על הנחלת זיכרון השואה, עסוק במשך כל השנה בפיתוח ובהנגשת חומרים חינוכיים לקהלים מגוונים בארץ ובחו"ל. ברבים מהכלים שמפותחים ביד ושם נעשה שימוש במדיה. הכלים הטכנולוגיים נבחנים כל העת על ידי צוותי הפיתוח והפדגוגיה, אל מול השאלה של ייצוגו של הבלתי נתפס, של עולם שהיה ואיננו עוד, ולפי תפיסת היסוד של יד ושם, שמחויבת לסיפור היהודי והאנושי, ולדיוק ההיסטורי. זאת, לצד היכולת להשתמש בכלים אלה באופן שמעורר שיח משמעותי בנושא השואה וזכרה.