"יש משהו בוגר בהיי-טק, שמייצר חיבור חרדי-חילוני"

היחסים בין חרדים לחילונים בישראל ידעו לאורך השנים בעיקר מורדות, ובשנים האחרונות מתגברת תחושת העוינות בין הציבורים. התחושה הזאת מגובה במספרים: סקר של המכון למדיניות העם היהודי, שפורסם בפברואר האחרון, מעלה ש-37% מכלל היהודים בישראל חשים כעס כלפי החרדים, ועשירית מהם שונאים אותם ואת המתנחלים. בסקר שנערך ב-2021 על ידי ארגון פנימה, ששם לו למטרה לקרב בין חלקי האוכלוסייה, 38% מהחילונים ו-18% מהמסורתיים העידו שהם שונאים חרדים – אם כי אחוזים בודדים מכל אחת מהקבוצות האלה סברו שהחרדים שונאים אותם. מעניין לציין שהחרדים והקבוצות האחרות לא נשאלו בסקר האם הם שונאים חילונים.

החרדים והחילונים חיים ומתגוררים בדרך כלל בערים ובשכונות שונות, ומספרן של השכונות המעורבות לא גדול (מרכז תל אביב, למשל, יוצא דופן – שם יש מיעוט דתי וחרדי בקרב רוב חילוני ומסורתי). זוהי, יש להניח, אחת הסיבות המרכזיות לעוינות. מקום שבו חברים מהקבוצות האלה כן נפגשים, לעתים, הוא מקומות העבודה, כולל בהיי-טק.

ההיי-טק הישראלי שם בשנים האחרונות במקום די גבוה את שילובם של חרדים בו – גברים ונשים כאחד. התוצאות אמנם לא משביעות רצון – שיעור החרדיות והחרדים בהיי-טק עומד על אחוזים בודדים מכלל הענף, אבל עם השנים יש מגמת שיפור. עם הזמן, יותר ויותר נשים חרדיות, שהן המפרנסות העיקריות במשפחות מחברה זו, יוצאות לעבודה לא במקצועות ה-"מסורתיים" שלהן, כגון הוראה, אלא בהיי-טק. שם, בניגוד למערכות החינוך המופרדות, נפגשים.ות בני.ות הקבוצות השונות בחברה.

שרי רוט היא סמנכ"לית בקמא טק – ארגון שנוסד ושמנוהל על ידי מוישי פרידמן, במטרה להגביר את השילוב של חרדיות וחרדים בתעשיית ההיי-טק. הארגון חבר לפני שלוש שנים לחברת ההיי-טק קיידנס, והם מקיימים ביחד מיזם הכשרה של נשים חרדיות לעבודה בענף. לדברי רוט, "במפגש בין חרדים.ות לחילונים.ות בהיי-טק יש חשש, כי העובדות והעובדים מגיעים כל אחד מהחברה שלו, ויש מהם שיוצאים להפגין. אלא שיש משהו מאוד בוגר וממוקד מטרה בתעשיית ההיי-טק, וכשהנשים שמשתתפות בתוכנית שלנו מתחילות לעבוד בחברות בענף – בדרך כלל נוצר חיבור".

התוכנית, מדגישה רוט, מתקיימת באישור ובליווי של רבנים, גדולי ישראל, ובשיתוף מובילי דעה בחברה החרדית. "האישור של גדולי ישראל חשוב לנו מאוד, כדי שהכול ייעשה לפי ההלכה", אמרה. היא ציינה כי "אין סיבה בעולם של היום, כשיש כל כך הרבה הכלה לצרכים של עובד, שלא תהיה בחברות ההיי-טק הכלה לצרכים של החברה החרדית – למשל, אינטרנט עם סינון תכנים וסביבת עבודה שמכבדת את הערכים שלה. לכן, התוכנית שלנו נבנתה צעד אחר צעד עם מנהלי הסמינרים וגדולי ישראל, שקבעו מהי סביבה מכבדת". היא ציינה כי ליווי הרבנים צמוד, "ולפעמים הם מגיעים לחברות ההיי-טק כדי לראות את הדברים בעיניים. שני הצדדים לומדים להכיר שאפשר לעבוד יחד בצורה מכבדת".

חרדית ומנכ"לית סטארט-אפ

רוט היא תושבת בני ברק, שלדבריה "עשתה מסלול של אישה חרדית שהולכת ללמוד מדעי המחשב. זהו מסלול דומה לזה של אישה מהמגזר הכללי. אנחנו לומדות לימודי ליבה, ורבות מהנערות החרדיות שמסיימות בהצלחה את מבחני המתמטיקה בכיתה י"ב ניגשות ללמוד לימודי תכנות בכיתות י"ג-י"ד. 10% מהן עוברות את מבחני הקבלה לתכנות, שהוא המסלול הכי נחשק בקרבן".

"כשלמדתי, הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות למצטיינת בלימודים האלה הוא להתקבל לחברת קבלן בשכר מינימום כעובדת במקצועות של בדיקת תוכנה או Full Stack, ולא להשתלב בליבה של תעשיית ההיי-טק. למרות זאת, הלכתי למסלול של יזמות, הקמתי וניהלתי סטארט-אפ בתחום התקשורת, והייתי האישה החרדית הראשונה שקיבלה מענק מרשות החדשנות", אמרה. "כך למדתי להכיר את תעשיית ההיי-טק מהצד הכי קשוח שלה. במרוצת הזמן, עשרות נשים פנו אליי כי הן הרגישו שהן לא משתמשות אפילו ב-10% מהיכולות שלהן ולא משתכרות משכורת ראויה. הרצון לשנות את המצב קינן בי וניסיתי, בכוחותיי הדלים, לקדם את זה: השתתפתי באקסלרטור של קמא טק והחלטנו לעשות פיילוט להכשרת נשים חרדיות למקצועות הליבה של ההיי-טק. עשינו את זה מנקודת מוצא שאומרת שיש טאלנטים בכל המגזרים והמגדרים".

היא ציינה כי "החלטנו קודם כל למפות את הסטודנטיות החרדיות, באמצעות מערכת שפיתחנו, כדי ללמד אותן את הליבה של מדעי המחשב. הלימוד נעשה באמצעות תכנים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בארץ. ווסטרן דיגיטל היא החברה הראשונה שהרימה את הכפפה, ובנינו ביחד תוכנית שמלמדת את המשתתפות את התשתית של מדעי המחשב. כבר במחזור הראשון הוכחנו שכשהן מקבלות את היכולות והכלים, הנשים החרדיות מתקבלות לחברות כגון אינטל, סיסקו, מובילאיי, גוגל ואמזון".

מה קרה בהמשך? גיליתן נכונות מצד חברות לשיתופי פעולה?
"כן, והרבה. בנוסף, שמענו משותפים שיש תחומים שלנשים חרדיות אין סיכוי להגיע אליהם, כמו חומרה והנדסת חשמל. תחום החומרה הופך להיות סופר משמעותי, ככל שענקיות התוכנה כמו גוגל ומיקרוסופט הולכות לתחום. העולם הולך יותר ויותר למערכות משובצות ואם נשים חרדיות לא ייכנסו לתחום – הן יישארו מאחור. לכן, התרחבנו להכשרות גם בתחומים אלה".

טל זיגמן, מנהלת קשרי אקדמיה בקיידנס. צילום: ענבל מרמרי

קיידנס, שכאמור, משתפת פעולה עם קמא טק במיזם, היא חברה שמספקת פתרונות לשוק האלקטרוניקה – החל משבבים וכלה במערכות אלקטרוניות מורכבות. לדברי טל זיגמן, מנהלת קשרי אקדמיה בקיידנס, "שיתוף הפעולה בינינו לבין קמא טק הוא ייחודי, והוא מגיע על רקע המחסור הקיים בכוח אדם בענף. אנחנו נדרשים לגשת לכל פול קיים של טאלנטים כדי להכשיר את האנשים לעבודה בהיי-טק בכלל ואצלנו בפרט. קמא טק מאפשרת לנו לקדם גם את הנושא של גיוון חברתי, שהוא אחד היעדים החשובים בקיידנס. לכן נוצר לפני שלוש שנים הקשר הפורה בינינו".

בכל שנה נרשמות למועמדות להכשרה 1,200 נשים חרדיות, שמהן, באמצעות מערכת סינון יסודית, רק 200 עוברות לשלב ב' ורק 25 מתקבלות לכל אחד מהקורסים שקיידנס מציעה במסגרת הזאת. רוט ציינה ש-"קמא טק מאתרת את הטאלנטיות, וקיידנס מעבירה את הקורסים הכי מתקדמים ואת ההתנסות על סביבות העבודה והכלים הטכנולוגיים".

מדובר בכל כך הרבה השקעה של זמן, כסף ועוד משאבים. האם זה שווה את המאמץ? האם הוא נושא פירות?
"כן. עד עכשיו, יותר מ-500 נשים עברו את התוכנית, וכפי שציינתי, לא מעטות מהן מתקבלות לעבודה, כולל בחברות גדולות. לראייה, יותר ויותר נשים שואפות להתקבל לתוכנית בכל שנה. זה מצליח בין היתר כי החברות למדו שהן לא צריכות לוותר על המקצועיות והנשים החרדיות – שהן לא צריכות לוותר על אורח החיים שלהן".

עקב ההצלחה עם לימודי החומרה, הוחלט להרחיב את התוכנית למקצועות נוספים בהיי-טק: אשתקד נערך פיילוט מצומצם ללימודי פיזיקל דיזיין, שזה הבקאנד של החומרה, והשנה מתכוונים בקמא טק ובקיידנס להרחיב אותו. כמו כן, לדברי רוט וזיגמן, יש רעיונות לקיים הכשרות בעוד תחומים, ולהכניס נשים חרדיות אליהן.

"אנחנו שואפות גבוה, להכניס את הנשים החרדיות ללב של תעשיית ההיי-טק בחברות הגלובליות ובסטארט-אפים ולגרום לסיפורי הצלחה, שיעודדו עוד נשים חרדיות ללמוד", אמרה רוט. "אתה מסתובב בחברות גלובליות ורואה נשים חרדיות שהן חלק מישיבות צוות ומובילות דיונים, וזה מפעים ונותן תקווה".

אז יש מקום לאופטימיות.
זיגמן: "בהחלט. אנחנו נמצאות ונמצאים בנקודה קריטית בחיי מדינת ישראל, והשינוי נבנה מלמטה. לקשר האנושי אין תחליף. אנחנו מנסות להשפיע מלמטה על מנת לגשר פערים, לייצר גיוון חברתי ולקדם נשים בכלל ונשים חרדיות בפרט בתעשייה שמחזיקה את המדינה – ומצליחות. הטכנולוגיה וההשכלה מגשרות".

כמעט מיותר לציין שהשתיים קוראות לחברות נוספות להצטרף למיזם, ולפעול לשילוב עוד נשים חרדיות בהיי-טק. כמי שדוגל בגיוון חברתי בכלל ובהיי-טק בפרט, אין לי אלא להצטרף לקריאה זו.