"החרם האקדמי על ישראל מסכן את עתיד המדע וההיי-טק"

"החרם האקדמי על ישראל, שהחל ב-7 באוקטובר, כבר נותן את אותותיו, והוא מסכן את עתיד המדע וההיי-טק שלנו. קולגות שלי מקבלים הודעות על ביטול השתתפות במחקרים ובפעילויות שונות אחרות, וזה מדאיג מאוד", כך אמר פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב בפאנל על עתיד אומת החדשנות, שערכה באחרונה מערכת אנשים ומחשבים, במלאות 76 שנה למדינה.

לדבריו, "המחקר המדעי בישראל תלוי בקשרים הגלובליים שלנו. זה מנוע החמצן שבלעדיו אין למדע הישראלי כל תוחלת". הוא ציין כי "המחקר הוא חלק משרשרת ערך, שבתוכה יש את המוסדות האקדמיים וקרנות המחקר, וההשתתפות שלנו שם תלויה ביכולת שלנו להשתתף במשחק הגלובלי. בנושא זה, הפגיעה מורגשת היטב". "ללא ספק", הוסיף פרופ' אריאב, "המלחמה כבר פגעה בנו גם בהיבט זה, ותיקון הנזקים עלול לקחת זמן רב וידרוש הרבה מאוד משאבים".

הוא אמר כי בדרך כלל, אנשי אקדמיה לא נוקבים בסיבה הישירה לביטולים, מטעמים של נימוס, אבל ניתן להבין מההתנהלות של הקולגות של החוקרים הישראליים שהסיבה היא המלחמה. "חוויתי זאת בעצמי בביקורי האחרון בארצות הברית, מעמיתי מחקר שחלקם אפילו נחשבים חברים שלי", אמר פרופ' אריאב. כמו כן, הוא סיפר כי מנהל מוצר בתעשייה בארץ, שהשוק שלו בחו"ל, אמר לו לא מכבר כי למרבה המזל, חלק מלקוחותיו לא מזהים שהוא מישראל. "הם לא שואלים ואני לא אומר", ציטט אותו פרופ' אריאב – ציטוט שמייצג רבים אחרים.

"הבידול שלנו כאומת הסטארט-אפ כבר לא משמעותי"

משתתפי הפאנל נתבקשו להשיב על השאלה: האם ישראל תמשיך להיות אומת הסטארט-אפ?, ועל כך אמר פרופ' אריאב כי מבנה ההיי-טק בישראל די דומה לזה של מדינות אחרות, מסיבות טובות, ולכן, "הבידול שלנו כפי שהיה בעבר כבר לא משמעותי". "עם זאת", הוסיף, "ה-DNA הישראלי של היכולת לדמיין ולהמציא רעיונות חדשים כל הזמן עדיין ייחודי לנו, וזה יימשך גם בעתיד". הוא סיפר בהקשר זה על פגישה שהייתה לו עבר עם העיתונאי המשפיע תום פרידמן, שאמר לו כי לא פגש באף מדינה כל כך הרבה אנשים שחושבים כל הזמן על רעיונות – אפילו כאשר הם נמצאים בחוף הים.

סוגייה נוספת שעלתה בפאנל היא הגברת העצמאות הטכנולוגית של ישראל. לדברי פרופ' אריאב, "יותר ויותר מדינות מבינות שכלכלה מודרנית היא פונקציה של השקעה בטכנולוגיה ובחדשנות. סין עושה את זה מתוך רצון להגיע למעמד גיאו-פוליטי מוביל. עם זאת, ישראל לא יכולה ולא צריכה לשאוף לעצמאות טכנולוגית. לצערנו, אנחנו למודי ניסיון לא טוב כשניסינו לעשות דברים דומים דבר. למשל מטוס הלביא והחיסונים לקורונה שניסינו לייצר פה – שניהם ניסיונות שלא צלחו. אין לנו משאבים שיאפשרו לנו להשקיע את התקציבים הדרושים לכך, וגם לא נכון לעשות זאת". לעומת זאת, הוא הסביר כי "אנחנו חיים בעולם של קישוריות וגלובליות, ולכן עלינו לוודא שיהיו לנו פה נכסים שיהיה להם ביקוש ויאפשרו לנו להשתתף במשחק הגלובלי, כדי שחברות גדולות יגלו בנו עניין".