"על הממשלה לנקוט בכל דרך להבטחת עתיד המחקר בישראל"

באקדמיה למדעים חוששים שהחרם המתרחב על מוסדות המחקר בארץ "יוביל לפגיעה אנושה בעתיד המדע הישראלי", וקוראים למנהלי המוסדות בעולם לא להשתמש בו ככלי ולצאת בנחרצות נגד אנטישמיות

פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה היום (א') הודעה שבה היא "מביעה דאגה עמוקה מהידרדרות מעמדו של המדע הישראלי בעולם" וקוראת לממשלה "לנקוט בכל דרך אפשרית להבטחת עתיד המחקר בארץ". זאת, על רקע החרם המתרחב על מוסדות אקדמיים ישראליים, בגלל המלחמה המתמשכת ברצועת עזה.

על פי חוק, האקדמיה הישראלית למדעים אמונה על קיום מגע עם גופים מקבילים בחו"ל, ופועלת לייצוג המדע הישראלי, לרבות בתחומי הטכנולוגיה, במוסדות ובכינוסים בין לאומיים. כמו כן, היא מייעצת לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחומי המחקר והתכנון המדעי, כולל מתן הערכות מצב לאומיות.

בהודעת מועצת האקדמיה נמסר כי היא "מביעה חשש כבד מהסימנים המתרבים על התעצמותו של חרם אקדמי רחב היקף וחסר תקדים על מוסדות מחקר ועל מדענים ישראלים – חרם שיוביל להידרדרות חריפה במעמדה המדעי של ישראל בעולם ולפגיעה אנושה בעתיד המדע הישראלי".

"בעקבות מלחמת ישראל-חמאס", נכתב, "מוסדות מובילים ברחבי העולם שוקלים מחדש את יחסיהם עם המדענים ועם מוסדות המחקר הישראליים, וכן נסוגים ונמנעים משיתופי פעולה ומקיום ביקורים הדדיים, מעריכת כינוסים משותפים ומהקשר המדעי בין קהיליות מדעיות. זו תופעה מסוכנת והרסנית, המאיימת על המדע הישראלי, ויש חשש כבד שצעדים אלה יפגעו אף במקומה המכובד של ישראל כחברה בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, שממלאות תפקיד חשוב בפעילות המדע הישראלי וטיפוח עתידו".

עוד צוין בהודעה כי "המדע והמחקר הם נדבך מרכזי וחיוני בקיומה, בביטחונה ובעוצמתה של מדינת ישראל, והם בבחינת מנוע צמיחה כלכלי חיוני, ודאי בימים מאתגרים אלה. לפיכך, אנחנו קוראים לממשלה לנקוט כל דרך אפשרית להבטחת עתידו של המחקר בישראל, למען הדורות הבאים. על הממשלה לזנוח לאלתר את אלה מפעולותיה שפוגעות בעצמאות המדע ומוסדות המחקר והתרבות, ובפרט לחזק באופן משמעותי את התמיכה במחקר".

"לא להשתמש בחרם ככלי לניהול מחלוקות גיאו-פוליטיות"

האקדמיה הישראלית למדעים אף פרסמה "קריאה נחרצת לאקדמיות העמיתות בעולם, ולראשי האוניברסיטאות ומוסדות המחקר המשתפים פעולה עם גופי מדע בישראל, להימנע משימוש בחרם ככלי לניהול מחלוקות גיאו-פוליטיות". לדבריה, "המדע בנוי על ערכים אוניברסליים משותפים של חופש אקדמי, של שיתוף פעולה ושל חופש המחשבה והביטוי. חרם אקדמי פוגע בערכים אלה, וביכולתם של המדענים לעסוק במחקר משותף ולתרום לפתרון אתגרים כלל עולמיים".

"נוסף על זה", צוין בקריאה, "אנחנו פונים לכל המוסדות האקדמיים ברחבי העולם להכיר באחריותם לעמוד איתן נגד גילויי אנטישמיות וסנטימנטים אנטי-ישראליים, שמופיעים לעיתים במסווה של ביקורת פוליטית. על המוסדות לשמור על סביבת לימודים ומחקר חופשית מכל אפליה ודעות קדומות, ולהבטיח שכל חברי הקהילה האקדמית יוכלו לפעול ולתרום למחקר המדעי, ללא חשש מדעות קדומות או חרמות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים