השרה גמליאל: "לא אתן יד לפגיעה נוספת בתקציב משרד המדע"

"הקיצוץ של 160 מיליון שקלים בתקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שבוצע לפני שנכנסתי לתפקידי, היה חמור מאוד. עם זאת, הצלחנו לגייס מחדש חלק ממנו – 90 מיליון שקלים לתקציב המשרד ועוד שמונה מיליון למו"פ, והיד עוד נטויה עד סוף השנה. בתקציב הבא צריך לא רק לשמר את הפעילות הקיימת של המשרד, אלא להרחיב אותה ולקדם דברים נוספים. לא אתן יד שתהיה בו פגיעה נוספת", כך אמרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל.

השרה גמליאל סקרה את פעילותו של המשרד בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיימה היום (ב'). בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים מה היעד שהיא מציבה כתקציב המשרד בשנים הקרובות, היא לא נקבה במספר, אך אמרה כי הוא "צריך להיות מקסימלי בהתחשב בצרכי הציבור. התקציבים נמדדים על בסיס תוצרים, ואם מראים תוצרים אפשר לגייס את המשאבים".

נושא בוער שעלה בדיון הוא הירידה בהשקעות הזרות ובעיקר החרם על ישראל, שהולך ומתרחב – הן מהאקדמיה, הן ממשקיעים והן מחברות היי-טק בחו"ל. נציגים ממרכזי מו"פ ברחבי הארץ, מסטארט-אפים, מאיוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ומהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח אמרו שהם כבר מרגישים את נזקי החרם והזהירו שהוא "עלול להתפתח כפטריות אחר הגשם". הם קראו לממשלה להתערב כדי לסייע בפתרון המצב.

גמליאל אמרה בתשובה ש-"אנחנו פועלים על מנת לעצור את החרם, כדי שלא יהיה נזק לטווח ארוך, כולל לתעשיית ההיי-טק הישראלית". היא ציינה את התוכנית למלחמה בחרם האקדמי, בתקציב של 90 מיליון שקלים, שיופנה למחקרים אקדמיים משותפים לחוקרים מישראל ומחו"ל, קיום כנסים בינלאומיים בארץ וחיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים עם ישראל בדרכים מגוונות. כמו כן, המשרד פועל לשיתופי פעולה עם מדינות שאינן ארצות הברית או במערב אירופה – האזורים שבעיקר מהם מגיע החרם על ישראל, כגון הסכמים שנחתמו עם רומניה ובריטניה, וכן קולות קוראים לשיתופי פעולה שהמשרד פרסם ב-14 מדינות, בהן אוקראינה, ארגנטינה וסינגפור.

"בכל קושי טמונה הזמדנות גדולה"

"אנחנו נמצאים בתקופה של קושי", אמרה גמליאל, "אבל כמו שאמר אלברט איינשטיין, בכל קושי טמונה הזדמנות גדולה. כלכלת ההיי-טק מובילה את הכלכלה של ישראל ואנחנו, כממשלה, חייבים להשקיע את המשאבים על מנת לתת לה את המענה בתקופה זו. אנחנו משקיעים אותם – בתלמידים צעירים, סטודנטים, מחקר יישומי, מו"פ, יזמות, וחברות היי-טק ותשתיות טכנולוגיות – בזמן המלחמה ובתקופת שגרה".

עוד היא ציינה את ההשקעות של המשרד במרכזי מו"פ בחברה הערבית. עד כה הוקמו שלושה כאלה – בסח'נין, ערערה וכפר קאסם. המשרד תומך בהם וביוזמות היי-טק נוספות בחברה הערבית, למשל במועדון האנג'לים בערערה, באקסלרטור בשפרעם ובתוכנית של אוניברסיטת תל אביב, שפועלת גם במגזר הערבי. כמו כן, אמרה, "אנחנו מממנים באחוזים גבוהים יותר סטארט-אפים בשלבי הפרה-סיד והסיד מהחברה הערבית, ומפעילים תוכניות הכשרה ויזמות באוכלוסייה הבדואית בנגב".

גדי אריאלי, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. צילום: עוז שכטר

"נדחוף את תוכנית ה-AI"

גדי אריאלי, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ציין כמה תוכניות שהמשרד מבצע בימים אלה: פיתוח רובע חדשנות בירושלים בשמונה מיליון שקלים, יחד עם משרדים אחרים, מה שלדבריו "ייצור בעיר אקו-סיסטם גדול לחדשנות"; פתיחה מחדש של מרכז מו"פ בעוטף עזה, שחטף פגיעה ישירה – בשיתוף מנהלת תקומה; פעילות עם ילדים מפונים בבתי מלון; הקצאת שמונה מיליון שקלים מתקציב המשרד לשימור הרציפות התפקודית של מרכזי המו"פ בצפון, והקצאת 10 מיליון שקלים מתקציב רשות החדשנות לקידום סטארט-אפים באזור זה; הקמת מרכזי פיזיקה חדשים וחינוך לבינה מלאכותית; ועוד.

נושא נוסף שהוזכר הוא תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית, שהמשרד הקים אגף חדש כדי ליישם אותה. אריאלי אמר כי "אנחנו משקיעים על מנת להגיע למקסימום מחקרים בתחום ולהוציא מהם מוצרים. נדחוף את זה כמה שיותר מהר, כדי למצב את ישראל כאחת מארבע המדינות הראשונות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, כפי שנעשה בתחום הסייבר. כמו כן, יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי אנחנו מבצעים פרויקט להטמעת בינה מלאכותית במשרדי הממשלה, ומעודדים אותם לבצע פעילויות בתחום הזה".

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. צילום: אלון פרל, סטודיו 18

"רשות החדשנות תישאר עצמאית וסטטוטורית"

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, סקר את פעילותה בשנה האחרונה. הוא הזכיר את הערוץ המהיר לסטארט-אפים שנפגעו מהמלחמה, שתקציבו עומד על 1.25 מיליארד שקלים. 400 מיליון שקלים הגיעו מהממשלה והיתר – מגורמים חיצוניים. כמו כן, הוא דיבר על קרן ההזנק החדשה שהוקמה, שמסייעת לסטארט-אפים בהקמה ובהשגת מימון, ושתקציבה הכולל הוא 500 מיליון שקלים. קרן נוספת של הרשות היא יוזמה 2.0, שייעודה הוא הגדלת השקעות מוסדיים ישראליים בהיי-טק. ברשות החדשנות צופים שהיא תזרים לענף 700 מיליון דולר בין 2024-2026.

גמליאל הבטיחה כי "רשות החדשנות תישאר עצמאית וסטטוטורית. הרשות היא אחד הדברים היפים והטובים שהמשרד אחראי עליו. צריך לחזק אותה ולהשקיע בה יותר משאבים, כי היא נותנת מענה לכלכלת ההיי-טק, היא הכתובת הנכונה והמדויקת לתעשייה. הרשות לא מנותקת מהממשלה, כפי שמנסים לתאר אותה, כי הממשלה מאשרת את המדיניות שלה ונותנת לה את התקציבים".

"דלתי פתוחה לרעיונות לשיפור המצב"

ח"כ אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמרה כי "אנחנו מרבים לדבר על היום שאחרי המלחמה במונחים צבאיים וביטחוניים, אבל אנחנו עכשיו נמצאים ביום שאחרי בזירה הכלכלית והטכנולוגית. כשרואים את האתגרים הגדולים של ההיי-טק הישראלי, צריך לשנות את סדרי העדיפויות. הממשלה לא מגיבה ולא נותנת את המשאבים הראויים על מנת לשמור על ישראל כאומת ההיי-טק".

גמליאל הזמינה את נציגי ההיי-טק להעלות רעיונות לשיפור המצב. "הדלת אצלי תמיד פתוחה, גם בתקופות כמו היום וגם בתקופות שגרה, לשיח מכבד ולפתרונות יצירתיים", ציינה.

"נכשלנו ב-7 באוקטובר, ואני מתנצלת"

בתחילת הדיון דיברו נציגים של משפחות החטופים ומשפחות שכולות שנכחו באולם. חלק מהם קראו לקבלת העסקה שנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, פירט בנאומו ביום ו' בבית הלבן, וחלקם האחר קראו שלא לקבל אותה. טלי גווילי, אימא של רן גווילי, שוטר יס"מ שנחטף לעזה ונהרג בשבי, אמרה ש-"אם העסקה הזאת תתקבל, לא אראה יותר את הבן שלי. אם לא נילחם עד הסוף, יהיו כאן הרבה תמי ארד". לעומתה, עינב מוזס, הכלה של גדי מוזס, שנחטף מקיבוץ ניר עוז, ציינה ש-"עצירת הלחימה היא מעשה של אומץ וגבורה. אני מצפה מהממשלה להגיד שהגענו להישגים ביטחוניים ולהשלים את אחת המטרות של המלחמה – להחזיר את החטופים".

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, אמר כי "הדיבורים של משפחות החטופים לא צריכים להיות רק לפרוטוקול, אלא להיכנס פנימה עמוק, ובעיקר לגרום לפעולה. אני בעד העסקה ולקבל אותה כמה שיותר מהר".

השרה גמליאל השיבה למשפחות החטופים: "ב-7 באוקטובר נכשלנו בהגנה על האזרחים, ואני מתנצלת. חובתנו לתת תשובות. בכל הזדמנות שיש לשחרר את החטופים, אנחנו חייבים לממש את ההזדמנות הזאת באופן מקסימלי. עם זאת, מולנו יש מפלצות, ושלוש מטרות המלחמה לא עומדות בסתירה זו לאחרות. עלינו לפעול להשגתן כולן".