"מיצוי המידע בצבא מצמצם סיכונים ומקטין את חומרתם"

"המטרה של התקשוב הצבאי היא לספק מצוינות מבצעית, ולעשות זאת עם דאטה, מדע נתונים, BI וכלים למיצוי מידע. העליונות במידע היא חלק בלתי נפרד והכרחי מהעליונות המבצעית. בעולם המתאפיין באי ודאות, אנחנו מנסים לייצר איים של ודאות, לצמצם את ההסתברות למימוש של סיכונים ולהקטין את חומרתם כשהם מתממשים. כאן הטכנולוגיה מסייעת", כך אמר אל"מ אייל כהן, מפקד עוצבת התקשוב של פיקוד המרכז (מנמ"ר הפיקוד). הוא דיבר בכנס לקוחות שערכה קליק ישראל היום (ד') במתחם האירועים גבריאל בנס ציונה.

"במלחמת לבנון השנייה", ציין אל"מ כהן, "הייתה ביקורת על המפקדים ש-'התאהבו' בפלזמות ונותרו במפקדות. במלחמה הנוכחית הצלחנו להביא את הפלזמות לשטח. בעצם, אלה כבר לא פלזמות, כי המידע נמצא בכף היד".

"לא קל לעמוד כאן אחרי הכישלון הנורא של ה-7 באוקטובר", אמר. "אין ספק שנכשלנו. אולם, אחרי שמונה חודשים של לחימה אינטנסיבית, אשתף במה שעשינו מאז תחילת המלחמה במיצוי מידע, ולמקצוענים של קליק – שאנחנו לקוח שלהם – יש חלק גדול בכך. כשמדברים על מיצוי מידע יש לשאול: לשם מה? במלחמה, המענה הוא לשם תפוקה מבצעית שתניב יתרון למול האויב ועל חשבונו. מדובר באתגר, כי כוחותינו מצויים, כנתון מראש, בנחיתות מבצעית: צה"ל מתאמן על ריבוי תרחישים וגזרות; חיילים ומפקדים מתחלפים כל הזמן; וקשה לייצר עומק מבצעי וארגוני בכזה ארגון. לכן, במקרה זה, מיצוי המידע מהווה הזדמנות. בלעדיו לא נשיג יתרון".

אל"מ כהן נתן דוגמה לשינוי שהתחולל בשל שימוש בכלי BI תוך כדי המלחמה: "לפני כשנה היה ויכוח על הערכות המצב. אני שמח לומר שבתהליך מהיר שינינו זאת. הערכות המצב ברמות החטיבה, האוגדה והפיקוד נעשות כיום תוך התבססות על נתונים בזמן אמת. אנחנו, ב-IT של פיקוד המרכז, היינו שותפים פעילים בכך, ואני גאה בשינוי זה".

לדבריו, "הערכות המצב מתגבשות לכדי תמונת מצב, תוך איסוף מידע רב מגורמים, מממדים וממקורות שונים. תמונת המצב נצרכת על ידי הלקוחות, המפקדים, על לוחות המחוונים (הדשבורדים)". אל"מ כהן ציין כי "למדנו שאין דבר כזה 'זמן אמת', מה שחשוב הוא שהמידע הרלוונטי יגיע לגורם המתאים בזמן הנכון. למשל, פילוח שנעשה עבור אלוף הפיקוד, יהודה פוקס, של דו"ח אירועים חריגים".

לספר את השלם החסר

"למדנו לספר את הסיפור השלם", ציין אל"מ כהן. "אלא שהוא לעולם אינו שלם – זה השלם החסר. החוכמה היא לשקף למפקד בתמונת המצב את החסר, על מנת לבנות את אמון הלקוח מול לוח המחוונים, כדי שהוא יבין את משמעות הפער. אם לא אשקף את הפער, הוא יקבל החלטות לא נכונות. תמיד יש מאפייני מידע חסרים, ולכן נדרש להציג את החסר".

הוא מנה את התועלות שנוצרו כתוצאה מהמהלך: "התייעלות ניהולית אדירה, פחות כוח אדם שדרוש לאיסוף הנתונים, שכעת פנוי לממש תובנות ולקחים מתוך המידע המוצג; עבודת המפקדות השתפרה פלאים; חיזוק השריר של מיצוי הנתונים; עושר BI, המאפשר מיצוי משאבים איכותי; צמצום סיכונים והקטנת חומרתם אם הם מתממשים; יכולת קבלת ההחלטות של המפקדים השתפרה וזמנה התקצר; טיפול טוב יותר בסיכונים שסיכויי ההתממשות שלהם גבוהים יותר במלחמה; וצמצום אי ודאות, בשל מיצוי מידע".

אל"מ כהן השתמש במושג מעולם הרפואה הצבאית – "שעת הזהב". "מושג זה מתייחס לכך שמתן טיפול רפואי לפצועים בשדה הקרב בשעה הראשונה מהפציעה מציל את חיי רובם", אמר. "אחד השיפורים שביצענו במהלך המלחמה היה למצות יותר מידע ולהפיק יותר תובנות ממערכות ה-IT הרפואיות. לקחנו את כלל מאגרי המידע הרפואיים, שנמצאים אצל החובש הטקטי, בתי החולים, בגדודים, בחטיבות ובאוגדות, והקמנו בריכת נתונים אחת. בנינו לוח מחוונים לגורמי הרפואה בפיקוד, ופינוי הפצועים הביא לשיפור ולשינויים בתהליכים. הבאנו לצמצום זמן פינוי הפצועים בחצי שעה. זה הישג רפואי חסר תקדים ובינלאומי – וגם פעולה מצילת חיים".

"הצלחנו לקבל תובנות אורכיות", ציין, "למשל ריבוי פגיעות בעיניים, שגם כשהן קלות – הן משביתות לוחמים. אז האצנו רכישה של משקפי מגן. כשיש לוח מחוונים בזמן אמת, רואים את השינוי בזמן אמת. דוגמאות נוספות: בנינו מערכת לתמונת מצב כוחותינו, לטיפול בפירים, לשיגורים ולנפילות, לאיכות לוגיסטית ועוד".

מה צריך כדי שמיצוי המידע יהיה אפקטיבי?

לדברי מנמ"ר פיקוד המרכז, "על מנת שמיצוי המידע יהיה אפקטיבי, מערכת מיצוי המידע צריכה שלושה גורמים: המפקד, הלקוח; מכונה, כולל טכנולוגיות איסוף שינוע, עיבוד והנגשה של המידע בכל מקום; והמידע. איכות המערכת תלויה מאוד בקשרים ביניהם ובמידע – יש לוודא שלמות, נגישות, כשירות ואמינות של הנתונים".

הוא ציין כי "הקמנו מערך למיצוי מידע. למדנו מהתעשייה, והוא מבוסס שילוב של מפתחי BI ומנתחי דאטה".

לסיכום אמר אל"מ כהן כי "אחרי כל התהליך הזה קיבלנו ארגון שמצליח למצות מידע ולייצר בקצה עזרים שמניבים תפוקה מבצעית. מיצוי מידע הוא אמצעי לחימה לכל דבר. אנחנו עוסקים בהטמעת תרבות חדשה לתחום מיצוי המידע. הבאנו את הידע שצברנו בתחום להתנהלות של הפיקוד בחודש הרמדאן, והדבר הביא ליעילות הטיפול בפלסטינים שבאו להתפלל בהר הבית, ולסינון המסורבים באופן יעיל יותר, תוך העמקת שיתופי הפעולה עם גורמים חוץ צבאיים, כגון המשטרה, השב"כ והממשלה. יצרנו שפה משותפת ואינטגרציה תהליכית, עד שזכינו לכינוי 'רמדאנטה'. אנחנו מביאים ערך מוסף מוכח, רלוונטי ואפקטיבי, כי עם הדאטה בא התיאבון. יצרנו את השלם החסר למפקדים".