בעקבות התקיפה בלבנון: בין ביירות לרפיח, AI בקנה ואנטנות בצריח

צה"ל השמיד לפנות בוקר (א') אלפי קני משגרים של החיזבאללה שכוונו לצפון הארץ, ומיעוטם למרכזה, כש-100 מטוסים של חיל האוויר פעלו בו זמנית. במתקפתו זו בלבנון הוכיח הצבא שלמרות מחדלי ה-7 באוקטובר, הוא יודע להשיג הישגים מבצעיים-מודיעיניים, ולתקשוב, ה-ICT הצה"לי – היה חלק בכך. זאת, עד כדי כך שלדברי כמה בכירים לשעבר בתקשוב הצבאי, כפי שאמרו לאנשים ומחשבים הבוקר, "צה"ל הביא בתקיפה זו את מושגי השילוביות והרב-זרועיות לשלב חדש".

תיעוד מהתקיפה הבוקר (א'). צילום: דובר צה"ל

ד"ר צבי לניר הוא היסטוריון צבאי ישראלי, שפיתח את תיאוריית "ההפתעה הבסיסית" והשלכותיה על אסטרטגיות של חשיבה וניהול שילוביים. לפני כמעט שני עשורים, ב-2005, ד"ר לניר פרסם בכתב העת הצבאי-ביטחוני מערכות מאמר תחת הכותרת "למה צריך את המושג שילוביות?". במאמר הוא הסביר שהמושג נועד להתגבר על חוסר היכולת של התפיסה הארגונית-היררכית להתמודד עם העלייה בסיבוכיות ובמהירות של השתנות הסביבה. כדי להמחיש את המושג, הוא נעזר במטאפורה של פרח – כזו שמחליפה את המטאפורות הארגוניות המסורתיות, של הפירמידה ושל עץ המבנה. הפרח, הסביר, הוא צורת התארגנות חדשה: עלי הכותרת מייצגים את הישויות השונות – חילות האוויר, הים, היבשה, והמודיעין – המשתתפות בתהליך ייצור הידע, ומרכז הפרח הוא המקום המשותף של פיתוח הידע, בחינה שלו ושיפורו, לטובת התמודדות עם סביבות משתנות.

לשמחתנו, אין לו סיבה לחייך היום – בין היתר בעזרת התקשוב הצה"לי. צילום: ShutterStock

מאז הקמת אגף התקשוב ב-2003, ה-ICT הצבאי הפך לנושא חשוב בצה"ל, ותרם לו עוד יכולות מבצעיות ומנהלתיות, מבוססות טכנולוגיה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, ב-2006, כונו מפקדי החטיבות, באופן ביקורתי, "מפקדי הפלזמות", כי הם פיקחו על פעילות הכוחות מתוך חמ"לים, באמצעות מסכים גדולים ששידרו את תמונת הקרב. מאז, צה"ל הפיק לקחים ומצא את נקודת האיזון בין הפלזמה לשדה הקרב.

עוד דוגמה להפיכת הטכנולוגיה לחלק בלתי נפרד מהלחימה

המתקפה לפנות בוקר היא עוד דוגמה, מוצלחת, שבה הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מהלחימה, ואנשי התקשוב, באגף ובפיקודים, פיתחו והמשיכו לשפר מערכות, גם תוך כדי המלחמה האחרונה. בין השאר, נבנו כמה מערכות שבהן הוטמעו רכיבי AI.

מהקמתו, התקשוב הביא פן נוסף למפעל הלחימה הצה"לי והעשיר את יכולותיו: מ-"רצפת הייצור" – תשתיות המחשוב והתקשורת – ועד הקצה – לקוחות הקצה הלוחמים בשטח, מחשוב הקצה והרובד האפליקטיבי. אחת ממשימותיו היא לצמצם את העושר האדיר של המידע ולספק ללקוחות בצה"ל רק את זה שרלוונטי להם.

תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת לוטם. צילום: אמיליה בראל

תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם שבאגף התקשוב, אמרה כי "לצד האתגרים התקשוביים של המלחמה אני מזהה גם הזדמנויות: יש הזדמנות להוספת יכולות לתפיסת השילוביות והרב זרועיות. התקשוב מחבר זרועות – חיל האוויר, חיל הים, כוחות היבשה, אמ"ן וגורמים נוספים. פתחנו את הצ'ט המבצעי למרבית היישומים, לטובת העמקת השילוביות בעבודה של כלל הצרכנים-הלוחמים. כיום, בענן המבצעי, יש ליחידת לוטם יכולות AI מונגשות לכל הזרועות. הקורונה לימדה אותנו להנגיש את הכול על הרשת הניידת ולכן, למיקום הגיאוגרפי יש פחות חשיבות. המידע יכול – וצריך – לזרום בכל מקום".

ב-1993 כתבו אלווין והיידי טופלר, בספרם מלחמה ואנטי מלחמה, כי "התוכנה משנה את מאזן הכוחות הצבאי בעולם… כיום, מכונת הייצור של כלי הנשק במלחמה היא התוכנה המשמשת לכתיבת תוכנה, המשמשת לכתיבת תוכנה, המשמשת לכתיבת תוכנה. ככלות הכול, חלק ניכר מעיבוד הנתונים לידע ולמידע מעשי תלוי בתוכנה. לתחכום, לגמישות ולאבטחה של התוכנה הצבאית נודעת חשיבות מכרעת".

אבל, לצד שביעות הרצון מהצלחת המתקפה הבוקר, בל נשכח את דברי מפקדת לוטם: תא"ל גרוסמן נשאלה בראיון "האם הטכנולוגיה בגדה בנו ב-7 באוקטובר?" והשיבה – "טכנולוגיה היא דבר נפלא, אבל לא יכולה להחליף את האדם".