"אומת הסטארט-אפ לא קיימת בדרום ובצפון – ולא רק בגלל המלחמה"

"2.8% בלבד מפעילות ההיי-טק בישראל היא בנגב, 6% בצפון וכל היתר – בתל אביב, בשרון ובכלל במרכז. אומת הסטארט-אפ לא קיימת בדרום ובצפון – ולא רק בגלל המלחמה", כך אמר ארנון קולומבוס, מנהל חממת הסטארט-אפים אינגב (InNegev). לדבריו, "הנגב אמור להיות הקטר של הדיפ-טק בישראל. זה לא קורה, ויש לנו בעיה בתחום הזה ובעולמות הבינה המלאכותית".

קולומבוס הנחה, יחד עם יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, פאנל תחת הכותרת "מתקומה לצמיחה". הפאנל היה חלק מכנס Top Summit של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון.

לדברי קולומבוס, העובדה שההיי-טק הישראלי כמעט שלא נמצא בנגב נובעת ממשולש שהוא קורא לו "מלכוד השכר הנמוך", ומהעובדה שהממשלה לא מטפלת בו. "המשולש מורכב מההון האנושי, החברות הגדולות והכסף. ההון האנושי הולך לחברות הגדולות, הן הולכות לאיפה שנמצא הכסף והכסף הולך להון האנושי. כולם נמצאים במרכז. המדיניות הממשלתית לא מאפשרת לשבור את המשולש הזה. את מה שהממשלה כבר עושה למען ההיי-טק בפריפריה, היא עושה מעט מדי ומאוחר מדי", אמר.

נגה סלע שליו, מנכ"לית חממת הפודטק פרש סטארט. צילום: ניב קנטור

נגה סלע שליו, מנכ"לית חממת הפודטק פרש סטארט, שנמצאת בצד השני של המדינה – בקריית שמונה – אמרה כי "עד ה-6 באוקטובר 2023 הונחו תשתיות כדי להצמיח את היזמות בצפון. הייתה חבירה של כל הגופים האזוריים לשולחן אחד, והחממה שלנו הייתה חלק מזה, לצד מכללת תל חי, שקיבלה מעמד של אוניברסיטה, מכון המחקר מיגל והרשויות המקומיות. אלא שאז הגיע ה-7 באוקטובר. ידענו עם פרוץ המלחמה טלטלה מטורפת. בבת אחת נקטעה הצמיחה המרשימה הזאת. אולם, ההון האנושי המרשים שיש בגליל העליון לרגע לא עצר. יש תוכניות, יש אוניברסיטה בתל חי, יש את החממה שלנו ועוד – כל הגופים האלה המשיכו לעבוד בזמן המלחמה מתחת לפני השטח".

עם זאת, היא אמרה כי "המדינה לא נמצאת באירוע. היא לא מבינה מי נגד מי ולא לאן הכסף צריך לזרום. היא לא עובדת בצורה מסונכרנת עם כל הגורמים באזור על מנת לשמור על ההיי-טק הישראלי גם בקצה הצפוני של הארץ".

לדברי סלע שליו, "הרבה חברות היי-טק עברו מהצפון מתחילת המלחמה, אבל יש אפשרות להביא לשם חברות חדשות, בפרט אחרי הפסקת האש. בנוסף, היכולת של חברות לייצר שלוחות דרומיות וצפוניות היא לא דבר בלתי סביר. השלוחות האלה הן חלק בלתי נפרד מהנעת התעסוקה באזור".

רות שוהם, מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי. צילום: ניב קנטור

רות שוהם, מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, חיזקה את דבריה: "אני רואה גם בנגב וגם בצפון פוטנציאל להיות אזורים של עלייה לרגל של חברות טכנולוגיה ומשקיעים מרחבי העולם. אם ההיי-טק באזורים אלה אמנם ישגשג אחרי המשבר, דווקא הוא יוכל להוות דוגמה לאזור מוכה אסון שיתפתח לאזור מתקדם ומתפתח, עם תעשייה משגשגת מבחינה טכנולוגית-מדעית".

שוהם דיברה על מערך הסייבר הלאומי ואמרה כי "הוא דוגמה להירתמות ממשלתית למען התעשייה. זה אמנם לקח זמן, אבל המדינה בנתה מערך סייבר, שסייע בקידום ישראל כמובילה בסייבר. נבנתה אסטרטגיה, המערך תמך רבות בתעשייה, כולל קידום חברות שעברו לדרום וקידום המחקר והאקדמיה". כאשת אקדמיה, היא אמרה שהמוסדות האקדמיים רוצים לעזור ולהגדיל את המעורבות שלהם בעולמות הטכנולוגיה. "אני רואה מעורבות גדולה של מכון ויצמן, אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית והמכללות באזור הדרום", אמרה. "עובדה זו, יחד עם פיתוחו של חינוך טוב לדורות ועוד מקורות תעבוקה יביאו לפריפריה כוח אדם איכותי".

"צריך להתחיל לעשות. הרבה כסף מופנה לדרום ואפשר להתחיל להקים דברים – לא לחכות לממשלה", סיימה שוהם.

אסטבן סוקולבסקי, סמנכ"ל פיתוח בנטפים. צילום: ניב קנטור

מהצד של החברות העסקיות דיבר בפאנל אסטבן סוקולבסקי, סמנכ"ל פיתוח בנטפים. הוא אמר כי "יש מרכזי חדשנות בצפון ובדרום, ואנחנו פתוחים לקבל אותם אלינו. קל לנו לפתוח להם דלתות ושווקים, ולהמשיך להתקדם. אנחנו אופטימיים, אולם מצפים מהממשלה לתמוך בנו, בעיקר במיזמי החדשנות".

גילי שוורצמן, מנכ"ל העמותה לפיתוח יזמות בשער הנגב ומנכ"ל חממת סאות' אפ. צילום: ניב קנטור

גילי שוורצמן, מנכ"ל העמותה לפיתוח יזמות בשער הנגב ומנכ"ל חממת סאות' אפ, ציין ש-"מחזק אותי שאנחנו, כעם היהודי, יודעים מהר להסתגל ולרוץ קדימה. מאז היווסדה של סאות' אפ עברו בה 60 חברות, ש-10 מהן נשארו בנגב המערבי, פיתחנו באזור מעל 300 משרות ואנחנו רוצים להמשיך בזה".

"אחד הסיכונים שאני רואה הוא שעם שוך הקרבות, המשקיעים יחזרו לתל אביב ולמרכז. שהם, וגם המדינה, ילכו לאיפה שכדאי להשקיע. אסור שרשות החדשנות תלך לשם", הוסיף שוורצמן. "המשימה שלנו היא להראות למשקיעים את ההזדמנויות שיש אצלנו, ואת יכולתנו לפתח ולהיות חלק מהמנוע של אומת הסטארט-אפ – ולעשות את זה".