פריצת דרך: ה-AI של גוגל פתרה אתגר מדעי של עשור – ב-48 שעות

מחקר פורץ דרך אשר נערך באימפריאל קולג' לונדון (Imperial College London), ושתוצאותיו פורסמו באחרונה, הדגים את הפוטנציאל העצום של שילוב בינה מלאכותית במחקר המדעי בכלל והמדעי-רפואי בפרט. צוות חוקרים מהמוסד היוקרתי, כך דווח במדיה העולמית, שיתף פעולה עם ענקית הטכנולוגיה גוגל ובאמצעות כלי AI חדשני שלה, הצליח לפתור סוגיה מורכבת בתחום עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה – בעיה שבעבר נדרש לאותם מדענים עצמם כעשור של מחקר מעמיק כדי לפצח.

החדשות המדהימות הללו פורסמו בהודעה רשמית של ה-אימפריאל קולג' לונדון, בה תואר כיצד כלי ה-AI החדש – שפותח בגוגל במיוחד והוגדר על ידיה כ"מדען שותף" (Co-scientist) – הצליח לספק את התשובה לשאלה המדעית הסבוכה בתוך 48 שעות בלבד, במקום בעשר שנים.

החוקרים עסקו לאורך כל עשרת השנים הללו בניסיון להבנת המנגנון שבאמצעותו סוג מסוים של חיידקי-על (Superbugs) רוכש את תכונותיו. צוות החוקרים – מהמחלקה למחלות זיהומיות ב-אימפריאל קולג' וביוזמת פלמינג (Fleming Initiative), בראשות פרופ' חוזה פנאדס – השקיע שנים בניסיון להבין כיצד קבוצת וירוסים הפוגעים בחיידקים (המכונים cf-PICIs) מקבלת את היכולת להדביק מינים שונים שלהם. החוקרים שיערו שהווירוסים עושים זאת על ידי מעין 'זנבות', המשמשים להחדרת החומר הגנטי הנגיפי לתא החיידקי המאחסן, אותם הם "לוקחים" מווירוסים אחרים הפוגעים בחיידקים.

An unreleased AI system by @Google designed to assist researchers has the potential to "supercharge science."

Imperial researchers were among the first to test it and say it replicated ten years of work in just two days…

Read more ⤵️ https://t.co/UG1I6cassn

— Imperial College London (@imperialcollege) February 19, 2025

אותה מסקנה בתוך שבריר זמן

פרטי המחקר מאוד מורכבים, אך מה שניתן ללמוד מהדיווחים הוא שניסויים קפדניים שערכו החוקרים במשך עשור אכן הוכיחו את השערתם וחשפו מנגנון פורץ דרך בהעברה גנטית אופקית, שהקהילה המדעית לא הכירה קודם לכן. אלא שהחלק המעניין הגיע כשלקראת פרסום ממצאיהם, החליטו החוקרים להציג את אותה שאלה מדעית לכלי ה-AI החדש והייעודי של גוגל. הבינה המלאכותית המדעית שפיתחה הענקית ממאונטיין וויו פשוט הגיעה לאותה מסקנה בתוך שבריר זמן מזה שנדרש לצוות חוקרים ומדענים שלם.

כעת משנחשף ליכולות המרתקות של הטכנולוגיה הזו, הצוות, כך דווח, מתמקד בפיתוח נוסף של המערכת לקראת השקתה, במיוחד בתחום עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. החוקרים מאמינים שלבינה מלאכותית יש פוטנציאל "להטעין" את המדע ולהוביל לגילויים משמעותיים יותר בקצב מהיר יותר. יצוין כי המערכת של גוגל נועדה לשמש כ"עוזרת מדען", משמע – לא להחליף את החוקרים, אלא לשפר את תהליכי הגילוי באמצעות ניתוח מידע רב והצעת כיווני מחקר.

למעשה כלי ה-AI של גוגל תוכנן במיוחד כדי לשתף פעולה עם חוקרים ולסייע להם בתהליכי מחקר. הוא מסוגל לעבד ולנתח כמויות עצומות של מידע ממקורות שונים, כולל חיפושי אינטרנט, מאמרים מדעיים, גרפים ומאגרי נתונים רלוונטיים, וכן מסמכים פרטיים שהועלו על ידי החוקרים. המנגנון משתמש במערכות AI מתקדמות על מנת לספק משוב ולשפר את ההצעות שלו עצמו, ובכך מאפשרת ה-AI לחוקרים לתקשר איתה בשפה טבעית פשוטה ולספק לה היפותזות משלהם לבדיקה ובחינה.

Google's AI Solves Decade-Long Scientific Puzzle in Just Two Days

In a groundbreaking development, a new AI tool from Google has cracked a problem that took human scientists ten years to solve—within just 48 hours. Researchers from Imperial College London tested Google's latest… pic.twitter.com/ANoQXL5haZ

— AIFinInsights (@aifininsights) March 17, 2025

פרופ' מרי ראיין, סגנית הנשיא למחקר ויוזמות עסקיות באימפריאל קולג', הביעה את התלהבותה מהפוטנציאל של הטכנולוגיה החדשה ואמרה: "העולם עומד בפני אתגרים מורכבים מרובים – ממגיפות ועד קיימות סביבתית ואבטחת מזון. לתת מענה לצרכים הדחופים הללו משמעו צורך בהאצת תהליכי מו"פ מסורתיים, ובינה מלאכותית תתמוך יותר ויותר בגילוי מדעי ובפיתוחים חלוציים". היא הוסיפה והדגישה כי "המדענים שלנו הם מהמוכשרים בעולם, עם הסקרנות והחשיבה הרוחבית הדרושים לניצול טכנולוגיות AI לתועלת הציבור. החל באפיקים חדשים למחקר ביו-רפואי והמשך בזריעת הזרעים ליעילות מדעית רבה יותר – זה יכול להוות משנה משחק".

חשוב לציין כי החוקרים מדגישים שהשימוש ב-AI לא יבטל את הצורך בניסויים מעשיים, או בעבוד שלהם, אך הוא יכול לסייע באופן משמעותי בגיבוש השערות מחקר בשלב מוקדם יותר, ובכך לחסוך שנים רבות של עבודה. בנוסף, למרות הפוטנציאל הרב, השימוש ב-AI במדע עדיין מעורר מחלוקת, וישנם דיווחים על מחקרים בסיוע AI שלא שיחזרו ממצאים של חוקרים בני אנוש, או אפילו שהתגלה שהניבו ממצאים כוזבים. לכן, במקביל להתרחבות האימוץ של הטכנלוגיה, מדענים מציעים לפתח כלים לזיהוי שימוש לא אתי בבינה המלאכותית, ולהקים מסגרות אתיות להערכת דיוק הממצאים של כלים אלו.