משרד הבריאות הקים מאגר על החיסונים של תלמידי ישראל; ההיקף: מיליוני שקלים

משרד הבריאות השלים בימים אלה את הקמת מאגר מידע מרכזי, שירכז, לראשונה מאז קום המדינה, את המידע על תהליכי החיסונים של כל תלמידי בתי הספר בישראל, החל מגן הילדים ועד לסיום לימודיהם. כיום, לא מנוהל שום תיעוד ממוחשב על חיסונים אלה, והמידע מפוזר אצל גורמים שונים. עלות ההשקעה בפרויקט מוערכת במיליוני שקלים.

המערכת פותחה עבור המשרד על ידי היועצים רביב רז ויבגני קליינר, שגם יזמו את רעיון הקמתה. לאנשים ומחשבים נודע, כי המאגר נבנה בעזרת מערכת תוכנה מיוחדת שפותחה עבור המשרד, הנקראת "בריאות לתלמיד", והוא ישרת 500 אחיות בריאות הציבור הפועלות ב-5,000 בתי ספר ברחבי הארץ, כמו גם עשרות מפקחים, רופאים ומנהלים ממשרדי החינוך והבריאות. אלה יוכלו להשתמש בה החל מהשבוע הבא, בבתי הספר שכבר צוידו במחשבים אלה, ושהועברו בהם הדרכות כיצד לתפעל את המערכת.

"מורכבות הפיתוח העיקרית הייתה לבנות מערכת קלינית ומורכבת מצד אחד, אך פשוטה מאוד לתפעול עבור מאות האחיות הפזורות ברחבי המדינה, מדן ועד אילת", הסביר רז. לדבריו, "החל מהשבוע, כל אחות תצויד במחשב נייד ותתחבר בתקשורת אלחוטית מאובטחת למשרד הבריאות".

הוא הוסיף, כי "המערכת האינטגרטיבית מקבלת את הנתונים אונליין ממשרדי הפנים, החינוך והבריאות, כמו גם מקופות החולים השונות. המערכת מתוכננת בעתיד לשתף מידע גם עם רשויות הרווחה".

מערכת בריאות לתלמיד הינה, למעשה, חלק ממערכת רחל"י – רשימת חיסונים לאומית לישראל, שגם אותה פיתח רז. התוצר של מערכת זו הוא פנקס חיסונים וירטואלי. המערכת פעלה גם במבצע חיסון שפעת החזירים, ותיעדה עד כה מיליוני חיסונים שאותם קיבלו אזרחי המדינה. עלות פיתוח מערכת זו, כולל רכיבי החומרה, המחשבים הניידים, התקשורת המאובטחת ופיתוח והטמעת התוכנה מוערכת בכשני מיליון שקלים, שמומנו על ידי משרד האוצר.

רז סיפר, כי הרעיון לפיתוח מערכת בריאות לתלמיד עלה אצלו לאחר שחיפש מידע על חיסונים של ילדיו הפרטיים. "גיליתי להפתעתי שבשנת 2010 אין שום מערכת שמתעדת את החיסונים ולא מלווה את הילד בכל מהלך שהותו במסגרות חינוכיות". הוא הציב לעצמו ולצוותי הפיתוח מספר מטרות: הראשונה נכללת בתוכנית השירות לאזרח, שאותה מנסה רז לקדם מזה מספר שנים. "ראוי שכל אזרח יהיה חשוף לכלל המידע הרפואי הנאגר עליו, החל מאילו חיסונים קיבל ומתי וכלה במידע קליני-בריאותי בסיסי", אמר רז .מטרה נוספת היא לאפשר לסגל הרפואי במוסדות החינוך לקבל תמונה רפואית קלינית על התלמיד לפני הטיפול ולתעדו לאחריו. "בפעם הראשונה יוכל הצוות הרפואי לדעת על רגישות לחיסון או בעיה כרונית מולדת עוד לפני המפגש עם הילד", הסביר. המטרה השלישית היא היכולת של משרדי החינוך והבריאות לקבל תמונה בזמן אמת על מצב בריאותם של כלל תלמידי ישראל ושל כל תלמיד בפרט. כיום, ציין רז, כמעט שאין למדינה אמצעי פיקוח ושליטה בתחום, והיא נסמכת אך ורק על דיווחי החברות הפרטיות המספקות את השירותים.