תוכנת יבמ תשחק מול אלופי האלופים בשעשועון ג'פרדי

תוכנה של יבמ (IBM), שפותחה בין היתר במעבדת המחקר שלה בחיפה, תשתתף בשלב הגמר בשעשועון הידע הטלוויזיוני האמריקני ג'פרדי (Jeopardy). השעשועון, ששודר בעבר בישראל תחת השם מלך הטריוויה, דורש לא רק שליטה וידע מקיף במגוון רחב ביותר של תחומי תוכן, אלא גם כושר הבנת שאלות בשפה אנושית רגילה. זאת, לצד ניסוח מענה מילולי לשאלות האלה, שיינתן על ידי המחשב בקול מסונתז.

הענק הכחול בנה מחשב מיוחד, ווטסון, שקרוי על שם מייסד החברה, תומס ג'י ווטסון. המחשב יתייצב ב-14 בפברואר לשלושה ימים רצופים של משחק מול שני השחקנים הטובים ביותר בג'פרדי בכל הזמנים: קן ג'נינגס, שזכה ב-74 תוכניות רצופות של המשחק וגרף 2.5 מיליון דולרים, ובראד ראטר, שגרף את שיא הפרסים בתוכנית – 3.25 מיליון דולרים. ראטר עשה זאת החל מרצף המשחקים הראשון שלו ועד לשלושה טורנירים של "אלוף האלופים".

צוות המדענים של יבמ העומד מאחורי פיתוחו של ווטסון התמודד עם אתגר מחקרי שלא זכה עד עתה למענה מלא: בניית מערכת ממוחשבת שתוכל להתמודד עם היכולת האנושית לענות על שאלות המוצגות בפניה בשפה מדוברת רגילה – במהירות, בדיוק וברמת ביטחון המקבילות לאלה של בני אנוש. פורמט המשחק מציג את האתגר האולטימטיבי בתחום הזה: הרמזים אותם מקבל המתמודד בדרך להצגת התשובה מחייבים ניתוח של משמעות חבויה בטקסט, אירוניה, חידות מילוליות ומבנים מורכבים אחרים שעימם יודע המוח האנושי להתמודד – בעוד מערכות מחשב מסורתיות אינן ערוכות לטפל בסוג התכנים והשאלות האלה.

על פי חוקי המשחק של ג'פרדי, המנחה מקריא למשתתפים את התשובה לשאלה – והם אלה שצריכים לנסח אותה. מחשב ווטסון, הפועל על גבי שרת מבוסס מעבדי POWER7 של יבמ, מהווה פריצת דרך מחקרית. לדברי הענק הכחול, בתחום המענה המדובר הממוחשב לשאלות בשפה מדוברת. השרת, המשלב מספר גדול של מעבדים בעיבוד מקבילי, מותאם במיוחד לטיפול במספר גדול של משימות שאותן יש לבצע במהירות על מנת לנתח את המשפטים המורכבים בהם מנוסחים הרמזים בתוכנית, ולהשיב במתכונת הנדרשת על פי חוקי המשחק. המערכת משלבת שורת טכנולוגיות לטיפול במשימות בו-זמניות ובניתוח נתונים בזמן אמת.

תהליך הפיתוח של ווטסון ארך ארבע שנים, והתבצע כפרויקט משותף מעבדות המחקר של יבמ ברחבי העולם, ובכלל זה המעבדה בחיפה. חוקרי יבמ בחיפה מתמקדים בהיבטים שונים של יכולות חיפוש מתקדמות, הרחבת מסגרת של שאילתות ממוחשבות והגדרת הקשרים אסוציאטיביים המשרתים את יכולתו של ווטסון לדלג בין תכנים ומונחים שונים, על מנת להבין את ההקשר בו הם מוצגים.

המנצח בתחרות בין ווטסון לאלופים האנושיים יגרוף מיליון דולרים. הזוכה במקום השני יקבל 300 אלף דולרים, וזה שיגיע למקום השלישי – 200 אלף. המתחרים האנושיים יתרמו מחצית מזכיותיהם למטרות צדקה, ויבמ תתרום למטרות אלה את כל סכומי הזכייה שלה.

גם המחשב התייצב למוקדמות

לצורך התחרות, יבמ תעביר מחשב-על מסדרת Blue Gene שיוצב סמוך לאולפנים שבהם מצולמת התוכנית. כדי להציג למכונה אתגר במתכונת ובהיקף דומה לזה שבפניהם ניצב מתחרה אנושי, לא יקושר המחשב אל האינטרנט – ויבסס את תשובותיו רק על טקסטים שאותם הוא מסוגל "לקרוא" במהלך התוכנית ועל מידע שנאגר בדיסקים שלו והופתח (עבר אינדוקס) על ידו לפני התחרות. התשובות יינתנו בקול אנושי מסונתז.

במהלך הסתיו השנה ניהל ווטסון יותר מחמישים משחקי הכנה מול אלופי עבר של טורנירים בג'פרדי. במקביל, התייצבה התוכנה למבחני המיון המוקדמים שאותם עוברים המתמודדים בתוכנית – על מנת להוכיח למפיקי הטלוויזיה כי היא אכן מסוגלת לנהל משחק מבדר ותחרותי כאחד.

לדברי דוד כרמל ודפנה שינוולד, חוקרים במעבדת המו"פ של יבמ בחיפה,  "ג'פרדי מהווה אתגר גדול. היא מציגה צורך בידע בהיקף נרחב, כשכל אחד מהרמזים עשוי לכלול ידע רלוונטי או לא רלוונטי למושא החיפוש הסופי. בני אדם מסוגלים להבחין כהרף עין בין מה שרלוונטי לעניינם ובין מה שאינו רלוונטי, אולם מחשבים אינם יכולים לדעת זאת. כדי להגיע להבנה, הם חייבים לשקול את כל הנתונים באופן מקבילי".

על מנת להביס את השחקנים הטובים בתחום, יש צורך להציג תשובות נכונות – כאמור, במתכונת של שאלות – ב-85%-90% מהמקרים.

למרות המיקוד התקשורתי בג'פרדי, יבמ פיתחה את ווטסון למטרות רציניות יותר. בחברה אומרים, כי ההשתתפות במשחק היא חלק מתהליך פיתוח יכולות חדשות של מחשבים שידעו לתקשר ישירות בשפה טבעית, מדוברת. בסופו של דבר, חוזים ביבמ, כי ניתן יהיה להפעיל יישומים ממוחשבים המתקשרים עם הסביבה בשפה טבעית ולא בשורות קוד או בשדות מוגדרים, ולנתח באמצעותם כמויות גדולות של מידע בלתי-מובנה.

בתחום מיחשוב-העל, ווטסון אינו מוגבל לתחום תוכן בודד או למהלכים מוגדרים. בכל שאלה, נדרשת התוכנה לבחון למעשה טווח אינסופי של הקשרים בין מושגים ולהשוות בין האפשרויות השונות על מנת לבחור מתוכן את הטובה והמתאימה ביותר. מעבר לכל אלה, התוכנה חייבת לתקשר עם בני אדם בשפתם שלהם, על פי תנאי המשחק וחוקיו – ולעשות הכול בקצב מהיר.

החוקרים ביבמ אינם בונים "מכונה חושבת" אמיתית, אלא תוכנה חדשה המסוגלת "להבין" את השאלות האנושיות ולענות עליהן באופן נתון. תוכנה שכזאת עשויה להיות בעלת ערך כלכלי-עסקי גבוה במיוחד, שכן לאחר ארבעה עשורים של מחקר בתחום הבינה המלאכותית, נרשמה עד עתה התקדמות מוגבלת בלבד בכל הקשור בבניית מכונה המסוגלת להבין שפה מדוברת ולתקשר עם בני אדם.