לידיה לזנס, סמנכ"ל המדען הראשי: "אין בארץ תנאים המאפשרים לחברות סטארט-אפ לגדול"

"העדר תרבות של גידול חברות היי-טק הוא בעיה. לשכת המדען הראשי הזמינה כמה מחקרים על מצב הענף, שאחד מהם השווה את המצב בישראל לזה שבמקומות אחרים בעולם. המחקר מצא שבישראל אין את התנאים המאפשרים לחברת סטארט-אפ לגדול", כך אמרה לידיה לזנס, סמנכ"ל הכספים והתפעול של לשכת המדען הראשי שבמשרד התמ"ת.

לזנס דיברה בפאנל בכירים שהתקיים בשבוע שעבר לקראת הכנס השנתי של איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, שייערך ב-4 בינואר. פרט לה, השתתפו בפאנל יהודה זיסאפל, יושב ראש האיגוד ונשיא קבוצת רד-בינת; שלמה וקס, מנכ"ל האיגוד; עודד חרמוני, מנכ"ל איגוד תעשיית ההיי-טק; יעקב רוזנברג, מנכ"ל RH; מישל היברט, מנכ"ל מתימו"פ; וגילי רון, סמנכ"ל השיווק של מטריקס (Matrix).

לדברי לזנס, "עוד העלה המחקר שיש שחיקה במימון הממשלתי למחקר ופיתוח – מ-26% ב-1990 ל-4.5% ב-2008. תקציב המו"פ הממשלתי עמד ב-2001 על 1.8 מיליארד שקלים, ואילו השנה הוא עומד על 1.4 מיליארד בלבד".

"בחנו גם את השפעת הסיוע של המדען הראשי על הפעילות הכלכלית", אמרה לזנס. "מצאנו שכל דולר שהושקע במחקר ופיתוח הניב תשואה של 400%-1,000%. עוד מצא המחקר שהשקעה בסך מאה אלף שקלים שמבצעת חברה במחקר ופיתוח מגדילה את התוצר פי שניים, כשכל עובד מו"פ יוצר סביבו 4-6 משרות חדשות".

"אין לנו מספיק כסף כדי לממן את הצרכים של מדינת ישראל בתחום התעשיות עתירות המידע", ציינה לזנס. "התקציב של המדען הראשי לשנים 2011 ו-2012 יגיע לכ-1.4-1.5 מיליארד שקלים, וזה כולל החזר תמלוגים. זה בהחלט לא מספיק. תמיד, בחודשים האחרונים של כל שנה לא נותר כסף". היא הוסיפה, כי "מדינת ישראל משקיעה במו"פ כ-4.7% מהתל"ג. השקעה זו מורכבת מהשקעות של שלושה גורמים: המדינה, האקדמיה והמגזר הפרטי. בגלל מצבנו המיוחד, היה רצוי להגיע להשקעה כוללת של 10% מהתל"ג".

"בחממות טכנולוגיות, רוב הפרויקטים החדשים הם במדעי החיים, ביו-טק", סיכמה לזנס. "יש בארץ הרבה כוח אדם בתחום מדעי החיים, וזה בא לידי ביטוי בכמות חברות הסטארט-אפ בתחום".

"שינויים טכנולוגיים משפרים רווחיות"

גילי רון, סמנכ"ל השיווק של מטריקס (Matrix), אמרה, כי "2010 התאפיינה כתקופה של סופו של המשבר. אנחנו, יחסית, היינו אי של יציבות, שכן אנחנו פחות מושפעים ישירות מהתנודות בשוק. הוכחה לכך היא בדירוג הגבוה של אגרות החוב של חברות כשלנו, שהצביעו על כך שגם המשקיעים מאמינים ביציבות של החברות. זאת ועוד: השינויים הרגולטורים בענף הפיננסי מחייבים את הארגונים שבו, בנקים וחברות הביטוח, לבצע פרויקטים בתחום ה-IT, וזה בהחלט מקור חשוב של תעסוקה".

"2011 לא תהיה שונה בהרבה, להערכתי, מהשנה החולפת", ציינה רון. "אנחנו, במטריקס, נמשיך להעמיק את הפעילות שלנו בפריפריה, תוכנית תלפיות לנשים החרדיות, לצד פעילות דומה בנצרת. להערכתי, הפעילות תגבר, שכן השינויים בסביבה הטכנולוגית, כמו טכנולוגיות ענן, ורגולציות נוספות בשוק ההון יחייבו חברות רבות לבצע פרויקטים שונים. כל שינוי טכנולוגי יוצר הכנסה עבורנו ומשפר את הרווחיות".

"החדשנות הישראלית מוערכת באירופה"

מישל היברט, מנכ"ל מתימו"פ, אמר, כי "2010 הייתה שנה מצוינות בתחום שיתופי פעולה בינלאומיים בין חברות ישראליות וזרות. השנה חל גידול של 20%-30% בפרויקטים בינלאומיים שישראל הייתה שותפה בהם. בראשונה, יש לנו פרויקטים גם עם מדינות BRIC (ר"ת ברזיל, רוסיה, הודו וסין)".

הוא הוסיף, כי "ייתכן שהמשבר הכלכלי והמצוקה הכספית של חברות דחפו אותן לקבל סיוע מ-EUREKA. השנה גם זכינו לקבל את הנשיאות התורנית של תוכנית EUREKA, קרן ההשקעה בתעשיות עתירות מידע הגדולה בעולם, עם 1.5 טריליון יורו. לנשיאות התורנית הייתה השפעה חיובית על היחסים שלנו עם הקרן הזו: עצם העובדה שמדינה לא-אירופית נבחרה לנשיאות משמעה שאנחנו מהווים מרכיב חשוב בהיי-טק העולמי. הנשיאות הפנתה את המבטים לישראל. באירופה מאוד מעריכים את החדשנות שלנו, כי אצלם זה לא הצד החזק".

היברט סיכם באמרו, כי "2011 תהיה שנה שבה נגדיל את שיתופי הפעולה עם גופים בחוץ לארץ, בעיקר עם מדינות דרום אמריקה. נעשה מאמץ להרחיב את אותם שיתופי פעולה לצד הפעילות מול ארצות ה-BRIC. זאת תהיה שנה שבה תגבר החשיבות של תעשיות הקלינטק, כמענה לבעיות איכות סביבה".