פרופ' יוג'ין קנדל, משרד רה"מ: "אנחנו ממוקדים בישראל יותר מדי ב-ICT"

"שמנו את רוב הביצים בסל אחד וצריך לשמור על פיזור", אמר פרופ' קנדל, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ● לדבריו, צריך ליצור מצב "שהממשלה תחשוב על תעשיית הידע כל הזמן, חשיבה אסטרטגית וארוכת טווח" ● "צריך להשקיע בהיי-טק ובהון-סיכון, אסור לאבד מסה קריטית; אנחנו רוצים להביא את המגזר הפיננסי לתעשייה", הוסיף

מנכ"ל סטאראט-אפ ניישן סנטרל. צילום: ניב קנטור

"אנחנו ממוקדים בישראל יותר מדי ב-ICT. לא מדובר בביקורת אלא בתיאור מצב. אני מאחל לתעשיית ההיי-טק להמשיך ולצמוח, אבל שמנו את רוב הביצים בסל אחד וצריך לשמור על פיזור", כך אמר פרופ' יוג'ין קנדל, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

פרופ' קנדל דיבר במסגרת פאנל "פיננסים ומימון לתעשיית ההיי-טק", שנערך בחלקו השני של הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-1,500 מבכירי התעשייה. מנחה הכנס היה פלי הנמר, נשיא אנשים ומחשבים. מנחה הפאנל היה דורון בירגר, מנכ"ל לנדמארק ונצ'רס (Landmark Ventures) ישראל ולשעבר מנכ"ל אלרון.

לדברי פרופ' קנדל, צריך ליצור מצב "שהממשלה תחשוב על תעשיית הידע כל הזמן, חשיבה אסטרטגית וארוכת טווח. בנוסף לתמיכה ישירה בתעשיית ההיי-טק, צריכה להיות מדיניות תומכת עקיפה, למשל כזו המטפלת בנושא שער החליפין, או שילוב אוכלוסיות נוספות בתעשייה: חרדים, ערבים ותושבי הפריפריה".

"יש ירידה בהשקעות בהיי-טק ובהון-סיכון – הן בעולם והן בארץ", אמר. "צריך להשקיע בתחומים אלה, אסור לאבד מסה קריטית". הוא ציין, כי "אנחנו רוצים להביא את המגזר הפיננסי לתעשיית ההיי-טק. אחד הצעדים המתבקשים הוא הקמת קרן של קרנות, בעידוד ממשלתי ובכסף של הגופים המוסדיים, שיבצעו השקעות נבחרות במשותף".

שלמה דוברת, מייסד קבוצת ויולה וכן שותף כללי ומייסד כרמל ונצ'רס. צילום: ניב קנטור"ההתערבות הממשלתית – ממש מוצלחת"

שלמה דוברת, מייסד קבוצת ויולה וכן שותף כללי ומייסד כרמל ונצ'רס, אמר, כי "אף על פי שאינני חסיד של התערבות ממשלתית במשק, הרי שפעילות המדען הראשי ותוכנית יוזמה הן דוגמאות בולטות בעולם להתערבות ממשלתית ממש מוצלחת".

לדברי דוברת, "האירוע הדרמטי בעולם ההיי-טק הוא 'התייבשות' ההנפקות בנסדא"ק, לצד כשל מבני בשוק ההון בארצות הברית. חברות עם מחזור של מתחת ל-100 מיליון דולרים לא יכולות להנפיק בארצות הברית. התוצאה היא חברות שנמכרות בשלבים מוקדמים יותר. התעשייה הישראלית סובלת מתקרת זכוכית, ואני מקווה שהבורסה בארץ תהווה עבורן חלופה להנפקה בחו"ל".

הוא הוסיף, כי "אין כמעט בישראל תעשיית פרייבט אקוויטי (קרנות השקעה פרטיות, שמשקיעות בחברות היי-טק בסכומים גבוהים – י.ה.). בעולם זו תעשייה בצמיחה, שמגלגלת 2.5 טריליון דולרים. בישראל זו תעשיה חדשה, והיא צומחת בקצב מרשים. להערכתנו, קרנות מסוג זה יגייסו בישראל 2.5-3 מיליארד דולרים ב-2010-2011. יש בישראל 500 חברות היי-טק פרטיות המוכרות יותר מ-20 מיליון דולרים בשנה, לצד 100 חברות ציבוריות בגודל זה. להערכתנו, חלק מהחברות תקועות בצד המימוני".

"קיים צורך משמעותי של החברות לגדול", סיכם דוברת. "מי שלא גדל – בסופו של דבר ייקבר. יש היצע הולך וגדל של קרנות פרייבט אקוויטי וקרנות חוב משמעותיות. זו תחילתה של תעשייה שתעזור לבנות תעשיית היי-טק משגשגת".

אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך. צילום: ניב קנטור"ההיי-טק לא מגיע לבורסה"

אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, אמרה, כי "הבורסה מנסה להיות בית להיי-טק, שכולל גם את הביו-טק. יש לחברות בעיה לגייס כסף. שער הנסדא"ק נעשה צר יותר לכניסה. בבורסה יש 600 חברות, מתוכן 90 חברות היי-טק ו-54 חברות ביו-מד. השנה הצטרפו לבורסה 18 חברות מהתעשייה".

"ההיי-טק לא מגיע לבורסה", הוסיפה לבנון. "גילינו מהן הבעיות המציקות לחברה אחרי שהיא נרשמת. היא אובדת, כי אין לה כיסוי על ידי אנליסטים. לכן, יחד עם אוניברסיטת תל אביב, פתחנו קורס לאנליסטים עם התמחות בתחום הביו-מד". היא פירטה צעד נוסף שאותו עושה הבורסה בימים אלה: "בחרנו חברה שתתחייב לבוא ארצה על מנת לתת כיסוי אנליסטי לכל חברה בבורסה שתפנה אליה, בעלות קבועה ולא גבוהה. הבורסה תהיה המתווכת בין החברות לבין חברת האנליסטים, ותממן חלק מהתהליך. הדבר יקרה באפריל-מאי השנה".

"אנחנו מנסים לעשות כל שביכולתנו לפתור בעיות של מי שלא יכול להיכנס לנסדא"ק", סיכמה לבנון. "אנחנו לא מתחרים בבורסה בניו-יורק, אלא משמשים כתחנת ביניים בדרך לשם".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים