ארז טאצ'ר, אג'יילספרקס: "הפיתוח האג'ילי עובר לארגוני IT מסורתיים ושמרנים"

"קהילת האג'ייל בישראל הולכת וגדלה. פיתוח במתכונת אג'ילית נכנס יותר לארגונים מסורתיים. בהתחלה פיתוח שכזה נעשה בעיקר בקרב ISV’s ואילו היום אנו מבחינים שהוא מתרחב לגופים מסורתיים ושמרניים, ממגזרי הממשלה, הציבורי והפיננסי", כך אמר ארז טאצ'ר, מנכ"ל וממייסדי אג'יילספרקס (AgileSparks).

טאצ'ר התראיין לאנשים ומחשבים במהלך כנס Agile Israel 2011, שאורגן על ידי אג'יילספרקס, שהיו אחראים לתכנים ולהרצאות. הכנס, שנערך היום (ב') במרכז הכנסים אבניו, קריית שדה התעופה, הופק על ידי אנשים ומחשבים והשתתפו בו יותר מ-500 אנשי פיתוח. את המליאה המרכזית הנחה דני (דנקו) קובץ', ממייסדי אג'יילספרקס ומומחה CST.

"אג'ייל נמצא כבר במיינסטרים", אמר טאצ'ר, "אנחנו בפירוש מזהים עלייה במספר החברות הרוצות להטמיע מתודולוגיות פיתוח וניהול חדשניות, לטובת שיפור תהליכים". הוא הוסיף, כי החברה עוסקת בהטמעה ובלווי של פרויקטי פיתוח במתודולוגיה זו ביותר ממאה ארגונים בישראל. לדבריו, "אנחנו בפירוש מזהים גל שני של התעניינות בתחום, לא רק אצל חברות תוכנה, כבעבר, אלא גם אצל ארגונים פיננסיים וחברות טלקום. המגמה בארץ תואמת את המגמה העולמית".

"הפיתוח האג'ילי", אמר, "קיבל תנופה משמעותית בשנת 2010, וימשיך לחלחל ויהיה נפוץ יותר ב-2011 בארגוני IT מסורתיים ושמרנים. הוא הופך להיות הדבר המרכזי ולא שיטה לקבוצות קטנות ולסטארט-אפים".

לדברי טאצ'ר, "מערכי IT בארגונים, בהם ארגוני אנטרפרייז גדולים, הפנימו בשנת 2010 כי פיתוח בשיטה האג'ילית יכול להניב כמה תועלות: לסייע להתייעלות פנימית, להביא להתמקדות טובה יותר של ארגון ה-IT בצורכי הלקוחות הפנימיים, להגיב מהר לדרישות משתנות, להביא לשיפור האיכות, ובשורה הסופית – להגביר את שביעות הרצון מארגון ה-IT".

האג'ייל, אמר, "משנה את פרדיגמות החשיבה בעת תהליך ניהול פרויקטי תוכנה. הוא מתבסס על הנחות יסוד, שלקוחות לא באמת מבינים מה הם מקבלים כשהם חותמים או קוראים מסמכי אפיון. מפתחים לא באמת יכולים להעריך במדויק עלויות פיתוח של דרישות. הלקוחות לא יכולים 'להקפיא' דרישות לזמן ארוך. הם לא מבינים שאי אפשר להגדיר דרך מסמכים פתרון אחיד וחד-משמעי, ושאי אפשר להסיק מהתקדמות תוכנית עבודה קלאסית, ב'מודל המפל', על זמן סיום הפרויקט. זאת, כיוון שפעילות אפיון לא דומה לעיצוב, שלא דומה לפיתוח או לאינטגרציה. לכל שלב יש את ההפתעות שלו".

לדבריו, "העיקרון האג'ילי אומר, שכל דבר גדול יש 'לשבור' לחלקים קטנים שקל יותר לטפל ולנהל אותם. כך הדבר מבחינת הדרישות, שיש 'לשבור' אותן נכון ל'סיפורי משתמש' קטנים (ימים ספורים) עם ערך ללקוח; כך, בחלוקת ארגון הפיתוח לצוותים קטנים ועצמאיים מכווני סיפורי לקוח, תוך טכניקות לתיאום ביניהם; כך בחלוקת הזמן ליחידות קטנות, שבסיומן אפשר להראות תוכנה עובדת. התקדמות הפרויקט נמדדת לפי אחוז מהתוכנה שעובדת ובדוקה. הכי חשוב הוא ליצור תהליך מובנה ושוטף של שיפור איכות, הנובע מתוך הצוותים. הדרישה בכל איטרציה לתוכנה עובדת, שיכולה להימסר ללקוח, יוצרת אתגר ודרישה לבחינה מחדש של תהליכי הבדיקות, כישורי הבודקים והכלים".

"השוק הישראלי", אמר טאצ'ר, "הפנים במהירות את היתרונות הטמונים בפיתוח אג'ילי, כיוון שהישראלים אינם מפחדים ליטול סיכונים". הוא סיכם בציינו כי קצב הגידול במערכי IT בארגונים מסורתיים ושמרניים, דוגמת בנקים, עיריות ועוד – שמתעניינים ומתחילים ליישם אג'ייל – גדל, "האג'ייל מתאים דווקא לארגונים עם IT פנימי, שכן הקשר בין הלקוח ליחידת הפיתוח הרבה יותר קרוב וישיר, והשיטה מבטיחה שה-IT ממוקד בצרכים העסקיים של הארגון".