דו"ח: עניין מקצועי חשוב יותר מכסף עבור מהנדסי היי-טק צעירים

עובדים צעירים מייחסים חשיבות רבה לאופק ההתקדמות שלהם בארגון ולאתגר המקצועי, ואי-שביעות רצון ממדדים אלה היא הסיבה העיקרית לעזיבת מקומות עבודה – כך עולה מממצאי סקר בנושא ניהול קריירה. לעומת זאת, גובה השכר והתנאים חשובים עבורם פחות.

הסקר נערך על ידי יחידת המחקר של אתוסיה, בהשתתפותם של 630 מהנדסים מתעשיות ההיי-טק והביו-טק בני "דור ה-Y" – צעירים שסיימו את לימודיהם בין השנים 2003 ל-2010. מרבית משתתפי הסקר הם בעלי תואר ראשון ומיעוטם – בעלי תואר שני.

נתון שהפתיע את עורכיו של הסקר הראה ש-80% מהמשיבים עבדו במשרותיהם הראשונה והשנייה כשנה או שנתיים בלבד. גם בהמשך דרכם, הרוב המכריע של הנסקרים לא התמיד באותה המשרה יותר משנה-שנתיים.

המשתתפים התבקשו לציין את היתרונות העיקריים, מבחינתם, של מקומות העבודה שעבדו בהם עד כה ואת הסיבות שבגללן עזבו מקומות עבודה קודמים. כמו כן, היה עליהם לדרג לפי חשיבותם חמישה מאפיינים של מקום העבודה.

מניתוח הממצאים עולה, כי העניין המקצועי הינו המאפיין החשוב ביותר של מקום העבודה מבחינת העובדים – 77.8% מהנשאלים גרסו ציינו זאת כיתרון העיקרי של מקום העבודה המדובר. הגורם השני בחשיבותו היה התקדמות והתפתחות מקצועית (76.2%), ואחריהם, לפי סדר חשיבות – חברה ואווירה נעימה, מיקום ובמקום האחרון בסדר החשיבות – גובה השכר והתנאים.

כשנשאלו מדוע עזבו מקומות עבודה קודמים, הסיבה העיקרית שציינו העובדים הייתה חוסר אפשרות להתקדמות ולהתפתחות מקצועית: 42.9% מהנשאלים ציינו, כי עזבו את אחד ממקומות העבודה שלהם בשל כך. סיבת העזיבה השנייה בשכיחותה הייתה חוסר עניין ואתגר מקצועי (38.1%). סיבות אחרות לעזיבה היו: גובה השכר והתנאים (28.6%), צמצומים (23.8%), מיקום (14.3%) ומערכות יחסים עם מנהלים (14.3%). הסיבה הכי פחות שכיחה היא מערכות יחסים עם עמיתים – 7.9% בלבד.

עוד עולה מהסקר, כי הגורם החשוב ביותר בעיני העובדים היה התפתחות מקצועית (דירוג ממוצע של 4.55 בסולם של 1-5) ואחריו העסקה יציבה וארוכת-טווח (4.13). שיפור השכר היה חשוב פחות (4.05) ובסוף הרשימה דורגו שביעות הרצון הכללית (3.81) ושביעות הרצון בתפקיד הנוכחי (3.36).

עורכי הסקר אמרו, כי "ניתן להסיק שבני דור ה-Y נוטים להחליף משרות ומקומות עבודה בקלות יחסית, לאחר שמצאו משרה שמתאימה יותר לשאיפותיהם להתפתחות ולעניין מקצועי. השאיפה ליציבות תעסוקתית נמצאת במקום נמוך יחסית בסדר העדיפויות שלהם – הן לפי מה שדיווחו והן לפי משך הזמן שעבדו בכל משרה". לדבריהם, "על מנהלי ארגונים להשיב לעצמם על השאלה, בשל הרגלי העבודה של ילידי שנות ה-80', מה הם עושים כדי לשמר אותם במערכת?"