חיים מיכאל: "ניתן לפתח אפליקציות היברידיות למכשירים ניידים תוך שימוש מינימלי בשפת הפיתוח הייעודית"

"ניתן לפתח אפליקציות היברידיות למכשירים ניידים תוך שימוש מינימלי בשפת הפיתוח הייעודית", כך אמר חיים מיכאל, מתכנת, יועץ ומרצה בכיר.

מיכאל אמר את הדברים בהרצאה שנשא במהלך OPEN2011 – ועידת הקוד הפתוח ויישומיו בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בסוף השבוע במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום.

"הגישה המקובלת כיום בפיתוח יישומים למכשירים ניידים היא לפתח פיתוח בשפת התכנות הייעודית לכל פלטפורמה בנפרד", ציין. "כך, למשל, יישומים לאנדרואיד (Android) מפתחים בג'אווה (Java), יישומים ל-iPhone מפתחים ב-Objective-C ויישומים ל-WP7 – ב-#C". הוא הוסיף, כי "הצורך לפתח גרסה שונה לכל פלטפורמה והצורך לרכוש ידע בפיתוח בכל אחת משפות התכנות מייקר את תהליך הפיתוח באופן משמעותי".

לדברי מיכאל, ניתן לבצע את הפיתוח "באמצעות פיתוח יישום שכולל חלק קטן בשפת התכנות הייעודית לפלטפורמה (Java ,Objective C או #C), שגורם ליצירתו של אובייקט, שמבוסס על הדפדפן במכשיר ושמוצג על המסך, בדרך כלל באופן שבו הוא מכסה את כל שטח המסך ובאמצעות הצגת HTML ,CSS או ג'אווה-סקריפט (JavaScript). באמצעות 'אובייקט הדפדפן' ניתן לפתח על המסך יישום למכשירים ניידים שהמרתו לפלטפורמות השונות תהיה כרוכה בשכתוב החלק הקטן, שכתוב בשפת התכנות הייעודית בלבד".

לתכנת באמצעות תרשימי זרימה ויזואליים

יואל בראל, מייסד חברת טרסוס, תיאר את המוצר של החברה, שבסופו של דבר נתרם לקהילה. מדובר בשפת תכנות הפועלת לפי הרעיון של ויז'ואל פרוגרמינג – לתכנת באמצעות תרשימי זרימה ויזואליים. "השפה מיועדת לאנשים שידם אינה משגת להתמחות בתחום פיתוח התוכנה ולחילופין – זו שפה שיכולה לשמש כתחליף לשפות התוכנה ששולטות כיום בשוק", אמר.

לדבריו, "בגדול, יש בעולם פיתוח התוכנה ארבעה שותפים: התוכניתנים, המשתמשים, המנהלים והמנתחים העסקיים – אותם גורמים שאמורים לדבר עם המשתמשים ולתרגם את הדרישות העסקיות לתוכנית פעולה ולארכיטקטורה שבה ניתן לכתוב תוכנה. התוכניתנים מממשים אותה והמחזור ממשיך".

בראל ציין, כי טרסוס "קיימת שמונה שנים והצלחנו לייצר קהילה לא גדולה אבל גם לא כל כך קטנה, של כ-40 אלף משתמשים פעילים, כולל כמה עשרות חברות בעולם, בעיקר חברות פרויקטאליות".

טכנולוגיית NODE.JS

ויטאלי קושנר, המייסד וה-CTO של חברת Astrails, סיפר על טכנולוגיית NODE.JS, שנעשה בה שימוש בתשתית מוצרי החברה. "חלק מהעובדה שלי כ-CTO הוא לבחון טכנולוגיות חדשות ולראות איך אני יכול להשתמש בהם ביישומים שאנחנו בונים. אחת הטכנולוגיות המעניינות היא NODE.JS – פלטפורמת ג'אווה סקריפט שפועלת בצד השרת על גוגל V8".

"ג'אווה סקריפט היא שפה מאוד פופולרית, ויש הרבה כוח אם יש ג'אווה גם בשרת וגם בלקוח", הוסיף קושנר. "במקרה שכזה, אפשר להשתמש באותן ספריות, אותו קוד, אפשר להעביר פונקציונליות מהשרת למכשיר הקצה מבלי לשנות את הקוד. למרבה הפלא, למרות הוותק שלה, יש בג'אווה סקריפט הרבה תכונות שרואים בשפות מודרניות. ה- oo מאוד חזק."

"NODE.JS אינו הפרויקט הראשון שהתחיל להיות מפותח בג'אווה סקריפט בצד השרת", אמר. "המיוחד בו הוא בכך שהוא כתוב על גוגל V8, המנוע של גוגל כרום. V8 מקמפל ג'אווה סקריפט במהירות גבוהה. גוגל גם משפרת את V8, ולכן – גם הכלי הזה משתפר. ניתן להשתמש ב-NODE.JS ביישומים רבים, כגון: צ'אט מרובה משתמשים, שיתופיות, דחיפת הודעות מהשרת ולצרכי Web scrapping".

מנוע חיפוש בקוד פתוח – בעברית

איתמר סין הרשקו, מפתח תוכנה בחברת היברנטינג רינו, הציג מנוע חיפוש בקוד פתוח בעברית. "אנגלית זו השפה שהכי קל לבנות עבורה מנוע חיפוש שיציע תוצאות טובות. עברית היא שפה קשה לניתוח וליצירת אינדקס. הבעיה הגדולה היא שיש בעברית הרבה תוספות לשורשים – מילות קישור (בכל"מ), מה שמקשה על האלגוריתם להבין שמדובר באותה מילה. כמו כן, יש עמימות כתוצאה מהעדר ניקוד ואין כללים להעתקה ברורה של שמות מלועזית".

"כדי להתגבר על כך, פיתחנו את אלגוריתם Hebmorph, שכתוב בקוד פתוח", הוסיף. "כתבנו אנלייזר ואנחנו נותנים אותו למשתמשים שימשיכו להעיר לנו על מילים בעייתיות. אנחנו משתמשים במילון בשם ניקספל – מילון מאוד ותיק ועובדים על דרך לאמוד את יעילות החיפוש ובהמשך נבנה כלים נוספים שאינם תלויי שפה".