טל מירון, נט-אפ: "ארגונים משקיעים ב-BCP כדי להמשיך ולשרוד – חוקית ועסקית"

"על פי מחקר של פורסטר (Forrester), ארגונים משקיעים משאבים רבים בתכניות המשכיות עסקית, BCP. מנהלי ארגונים מבינים כי זו הדרך שלהם להמשיך ולשרוד, הן בהיבט העסקי והן בהיבט ההלימה לחוקים ולרגולציות", כך אמר טל מירון, מנהל שירותי האנטרפרייז בנט-אפ (NetApp) ישראל.

מירון דיבר בכנס BCP2011, הוועידה המרכזית לנושא היערכות לקראת אסונות והמשכיות עסקית. הכנס, שהופק על ידי קבוצת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה. לאירוע הגיעו מאות מקצוענים מהתחום, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

מירון הציג חמישה צעדים למימוש המשכיות עסקית בארגון: הראשון, אמר, הוא שגיאות לוגיות, "לא כל האירועים ארציים, חלקם טעויות תוכנה העלולות לגרום לנפילת המערכות. אנו מספקים טכנולוגיה של גיבוי בסביבת הייצור, והפעלה עצמית של השחזור על ידי המשתמשים".

מימד שני, לדבריו, הוא "יש לחשוב אחרת על מערך האחסון, עליו להיות אחראי על מערכת הגיבוי בארגון".

המהלך השלישי, ציין מירון, הוא "לאפשר זמינות אפליקטיבית, כך שהאחסון והיישומים 'יכירו' זה את זה".

מימד רביעי, אמר, הוא "וירטואליזציה והמשכיות עסקית: המעבר לענן מהווה הזדמנות לבחינת תהליכי המשכיות עסקית בארגון. תשתית האחסון הופכת לתשתית המרכזית המאפשרת המשכיות עסקית".

על כל אלה, ציין, נדרשים רכיבי ניהול. הטכנולוגיה של נט-אפ, אמר מירון, מאפשרת בדיקה מיידית ללא הפרעה לנתונים שגובו, וכך "נתוני הייצור האמיתיים זמינים במלואם באתר החלופי, שיכול אף לשמש כאתר פיתוח. יש לנו מגוון פתרונות להמשכיות עסקית, לכל המתארים ותחת מערכת ניהול אחת אחודה".

יואל בן ארי, סמנכ"ל פיתוח עסקי, גלאסהאוס (Glasshouse) ישראל, אמר כי "הולכת וגוברת המודעות לצורך ב-BCP. יש זמינות של טכנולוגיות בצורה שפויה כספית. ההמשכיות העסקית כבר אינה נחלתם הבלעדית של ארגונים גדולים, היא מחלחלת לארגונים בינוניים. הדבר דורש תחזוקה שוטפת, וזו לא פחות חשובה מעצם הטמעת הפתרון הראשוני. הפתרון צריך להיות נדבך על ה-DRP". לדברי בן ארי, "יש לערוך הגדרה ברורה של הצרכים הארגוניים, למפות את התהליכים העסקיים ולעשות הקשרים ביניהם ובין התשתיות".

לדברי בן ארי, "ישום פתרון BCP אפשרי תוך שימוש בטכנולוגיות זמינות ועלויות סבירות, כגון: וירטואליזציה, CDP (הגנה מתמשכת על המידע) ויישומים לשכפול המידע". בנוסף, אמר, "יש כיום כלים משלימים ומתודולוגיות מוכחות שמאפשרות לארגון יישום והטמעה של נהלי תפעול ותחזוקה שוטפים, תוך מתן בקרה מתמדת לאיכות ותקינות הפתרון. הם חלק מתפיסה משלימה, ניהול ההמשכיות העסקית, BCM (ר"ת Business Continuity Managemen)".

בן ארי סיכם בציינו, כי האתגר הגדול ביישום BCP "טמון בעובדה שלא מדובר במוצר מובהק אלא בשילוב של מספר מרכיבים: מדיניות, כלים שונים, מתודולוגיות וניסיון מצטבר. כדי להצליח בפרויקט מסוג זה, יש צורך בחברה מתמחה שיכולה לספק מענה הולם ללקוחות השונים, שנדרשים ליישום BCP מלא או חלקי בארגון".

חיים ריינהולד, מנהל תחום המשכיות עסקית, הלפרין יועצים-HMS, אמר ש-"חשוב להתאים את התרחיש לפתרון, להבין מהם תרחישי האסון. ארגונים צריכים להבין שאין להם כלים למנוע אסון". הגישה הפרגמטית הנדרשת לטיפול בתחום, אמר, "צריכה להיות שונה – לא לדבר על תרחישי אסון אלא על תרחישי נזק".

הלקח הנלמד מהצונאמי ביפן, אמר ריינהולד, "הוא שיש גבול להיערכות הטכנולוגית. כמה לא תיערך מראש תניח שבסוף משהו לא יעבוד. לאחר ספטמבר 2001, התברר, כי המציאות עולה על כל דמיון".

יש להניח, אמר, "כי זמינות המערכות הטכנולוגיות תהיה ארוכה מהמצופה, ולכן תתחילו לחשוב על פתרונות עסקיים יצירתיים וידניים ברמת המאקרו לשעות הראשונות לאחר אירוע". הוא ציין כי פתרון BCP צריך להיות פשוט, "מה שלא יהיה פשוט – לא יעבוד".

הוא סיים בציינו, כי לפני שנה וחצי החברה יצאה עם מיזם נוסף, במסגרתו הם הגיעו להסכם עם מד-נאוטילוס על מתיחת כבל תת-ימי שיחבר בין דטה סנטר שהוקם באיטליה, ובין לקוחות ארגוניים בישראל והציג את היתרונות בעבודה בתצורה זו.

תרגול, תרגול, תרגול

דוד בן טולילה, מנכ"ל אנרג'י-טים, אמר שהחברה מתמחה בניהול פרויקטי IT, העברת דטה-סנטר, DRP ו-BCP. הדגש בהצלחת פרויקטי המשכיות עסקית, אמר בן טולילה, הוא בתרגול. "בכל פתרון טכנולוגי, הבטן הרכה של הפתרון היא ההיבט האנושי והארגוני", הסביר.

לדבריו, "החברה פיתחה תפיסת תרגול ייחודית המספקת ערך מוסף לצד ההיבט הטכנולוגי. ארגונים משקיעים הון בהקמת אתרי ההתאוששות שלהם, אבל שוכחים את עצמם. הפתרון צריך להיות תרגול איכותי ומקיף, על כל החברה, עם כל תהליכיה העסקיים וכל התרחישים". כך, אמר, "התרגיל חייב לדמות את המציאות. עלינו לבצע תרגול גם מול הארגונים מולם אנו עובדים". התרגול לדבריו, "הוא של הארגון ולא של המנמ"ר, ודורש היערכות מוקדמת נרחבת". הוא סיים בהצגת סיפור לקוח שנעשה ביחידה צבאית, בה "המתודולוגיה הפכה לדרך חיים לתחום".

יניב טולדנו, מנהל פעילות עסקית ישראל, דיינסק, אמר כי "תכנית ההמשכיות העסקית של הארגון לא תמיד מתעדכנות, ובזמן חירום מגלים שחלק מהנתונים אינם נכונים". החברה, אמר, מספקת פתרונות לניהול תהליכי GRC. הצורך בהמשכיות עסקית, הסביר, "הוא שקובע את עתיד הארגון. בניגוד להרבה היבטים סטטיים, הצורך הוא שהמידע הארגוני יהיה עדכני, חייבים לשמור על רצף ועדכניות הנתונים". מה שמעניין את ההנהלה כיום, ציין טולדנו, "הוא קבלת תמונה כוללת ועדכנית אודות מה שקורה בארגון. אי אפשר לעבוד בצורה המקובלת של קבצי אופיס, צריך מערכת IT שתעשה זאת".

"נדרשת הטמעה מהירה ופשוטה של תכנית המשכיות עסקית", אמר, "עם מתודולוגיות מובנות. נדרשים כלי IT עבור תכנית ההמשכיות העסקית, בשל התועלות הנובעות ממנו – מיפוי נכסי המידע והגדרת הקשרים ביניהם, לצד העובדה ששימוש בכלים מסורתיים לא מספקים מענה נקודתי לבעלי תפקידים בצורה פרטנית".

הוא סיכם בציינו, כי "העדר העדכניות של תכנית המשכיות עסקית הוא זה שעלול להיות נקודת הכשל בארגונים, כיוון שתהליכים עסקיים השתנו, אנשים התחלפו ועוד".

אבישי לבנזון, מנכ"ל פנדה-טק, אמר כי "נוצר הצורך בארגונים בפתרון טכנולוגי מיידי לניהול סיכוני הטכנולוגיות, לרבות – מיפוי נכסי טכנולוגיות המידע הקשורים למערכות הליבה שלהם; מיפוי מערכות ותהליכי הליבה; ניהול שוטף ודינאמי של נכסים בסיכון והערכה של הסיכוי והיקף הנזק הפוטנציאלי; תוכנית פעולה המתארת צעדים שיש לנקוט כדי למזער את הסיכון לפגיעה אפשרית במערך ה-IT".

החברה אמר, "מציעה פתרון אינטגרטיבי בעל ממשק ויזואלי, שמהווה פלטפורמה אחידה לכלל הארגון ומאפשר שילוב של כלל הדרישות לצורך קבלת תמונה מלאה על מצב הסיכונים בארגון".