ארה"ב: חוקרים משתמשים בטוויטר לצורך מחקרים רפואיים

המידע הרב הטמון ברשתות החברתיות מאפשר לחוקרים להשתמש בו לצורך מחקרים רפואיים שונים. פרופ' מארק דרדזה והדוקטורנט מייקל פול, שני חוקרי מיחשוב מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס האמריקנית, פיתחו תוכנה מתוחכמת, שמסננת ומקטלגת דיווחי טוויטר (Twitter) שיש להם קשר לבריאות. "המטרה שלנו הייתה לבדוק האם דיווחים בטוויטר יכולים להיות מקור יעיל למידע הקשור בבריאות הציבור", סיפר פרופ' דרזדה, "ולפי המחקר שלנו, הם אכן מסייעים. במקרים מסוימים, קיבלנו מידע שאפילו רופאים לא היו מודעים לו, כמו באילו תרופות ללא מרשם משתמשים האנשים כדי להתמודד בבית עם הבעיות הרפואיות שלהם".

דרזדה ופול אספו 2 מיליארד הודעות טוויטר שנשלחו בין מאי 2009 ועד אוקטובר 2010, ובעזרת התוכנה שפיתחו סיננו מתוכן 1.5 מיליון הודעות שהיו קשורות לענייני בריאות.

לאחר שמיינו את ההודעות לקטגוריות, גילו החוקרים תבניות מעניינות הנוגעות לאלרגיות, שפעת, הפרעות שינה, סרטן, השמנת יתר, דיכאון, כאבים ועוד.

"כבר היו בעבר כמה מחקרים קטנים שהשתמשו בדיווחים בטוויטר, למשל כדי לעקוב אחר אזורי התפרצות של שפעת", אמר פרופ' דרזדה, "אבל למיטב ידיעתנו, אף אחד מעולם לא השתמש בהודעות טוויטר כדי לחקור נושאים כה רבים הקשורים לבריאות".

שני החוקרים יציגו את המחקר שלהם בוועידה הבינלאומית ליומני רשת ורשתות חברתיות שתתקיים החודש בברצלונה. נוסף על המידע על מגמות של תחלואה, גילו החוקרים גם אילו תרופות צרכו המדווחים כדי לטפל בתחלואיהם, הודות לדיווחים כמו, למשל: "חייב לבלוע בנדריל… אלרגיות זה הכי גרוע".

רוב הדיווחים היומייים בטוויטר בכלל לא קשורים לבריאות, כמובן, אבל התוכנה שפיתחו החוקרים מאפשרת לסנן מילים שקשורות לתחלואים, כמו "כאב ראש", או "חום" בהודאות שלא קשורות לבריאות, כמו "מחיר הדלק עושה לי כאב ראש", או "קיבלתי חום מהשיר האחרון של ביבר" – ולהתעלם מהן.

תוצאות המחקר הראו על מגמות שונות של מחלות, על אזורי התפשטות ועל תקופות ההתפרצות. "יכולנו ללמוד מן הדיווחים, למשל", ציין פרופ' דרזדה, "שעונת האלרגיות מתחילה מוקדם יותר במדינות החמות של ארה"ב, ומאוחר יותר במערב התיכון ובמדינות הצפון".

מנגד, שני החוקרים סייגו את תוצאות המחקר שלהם, וציינו גם את המגבלות: למשל, מרבית המדווחים לא התייחסו לכאב או למחלה שלהם יותר מפעם אחת, ולכן קשה היה לעקוב אחר משך מחלתם והאם נרפאו, או שמרבית משתמשי טוויטר הם צעירים, מה שמוציא מהמחקר אזרחים ותיקים. בנוסף, כשמישהו מדווח בטוויטר שהוא שוכב עם שפעת במיטה, אין דרך לדעת האם זו אמת או שזהו התירוץ לבוס שלו.

"במחקר שלנו", אמר פול, "יכולנו לגלות רק מה שאנשים רוצים לחלוק. אנחנו חושבים שיש גבול למה שאנשים מוכנים לחלוק בטוויטר". אבל למרות כל המגבלות, מאמינים החוקרים כי יש מידע רב שאפשר לשאוב מהודעות טוויטר, ובמחקרים עתידיים אפשר יהיה להשיג מידע חשוב ושימושי לא רק על בעיות בריאות אלא גם על התפיסות הציבוריות הקשורות למחלות, לתרופות ולנושאים נוספים.