הסוד מאחורי אנדרטת השמות לזכר נספי אסון התאומים: אלגוריתם מחשב מתוחכם

אנדרטה לזכר פיגוע הטרור במגדלי התאומים, שעוצבה על ידי האדריכל הישראלי מיכאל ארד, נחנכה אתמול (א') בניו-יורק, במסגרת האירועים לציון עשור לאירועי ה-11 בספטמבר 2001. סביב מזרקות מים שנופלים לחללים המציינים את המגדלים החסרים, נבנו קירות המצופים בברונזה, ועליהם חרוטים שמותיהם של 2,983 חללי פיגוע הענק, לצד אלה שנהרגו בהתקפה על מרכז הסחר העולמי ב-26 בפברואר 1993.

לכאורה נדמה שהשמות חרוטים בסמיכות אקראית, אולם מסתבר שמיקומם על לוחות הברונזה משקף את הקשרים שבין הנספים – המקצועיים, החברתיים והאקראיים. הדבר הושג בעזרת ג'ר ת'ורפ – אמן המידע מחברת העיצוב הניו-יורקית Local Projects, שרתם את המחשב לטובת המטרה ויצר אלגוריתם מתוחכם.

האדריכל ארד דחה את ההצעה לחרוט את השמות לפי סדר האלף-בית או לפי מיון כרונולוגי. הדרך הטובה ביותר מבחינתו הייתה לציין את השמות בדרך שלא תרמוז להעדפה של אנשים מסוימים על פני אחרים, וכך הם נחרטו בקבוצות המציינות את היחסים ביניהם. מתכנני האנדרטה שאלו את משפחות הנספים לגבי שכנויות וקשרים חברתיים משמעותיים עם נספים אחרים, ובעזרת 1,200 התשובות שקיבלו ושילוב עם נתונים רשמיים, השיגו פאזל ענקי, שלדברי כמה מדעני מחשב שנועצו בהם – אי אפשר לפתור אותו, כפי שסופר ב-The New Yorker.

עם זאת, לבסוף הצליח ת'ורפ לבנות אלגוריתם בקוד פתוח, שמיין את השמות קודם כל באשכולות ובתת-אשכולות של שמות קשורים לפי קבוצות של קרבה. אחר כך סודרו השמות לפי מקום המוות, כמו המגדל הצפוני או הדרומי, הפנטגון, או טיסה 93 שהתרסקה בפנסילבניה. מיון זה הוליד התאמה של כ-99% מבקשות הקרבה והיחסים של הנשאלים. בנוסף, המערכת הממוחשבת גם טיפלה בבעיות כמו אורך השם, המרווחים שבין השורות, התנגשות של אותיות ואתגרים אסתטיים נוספים.

"לא יהיה ממש מדויק לומר שהאנדרטה הסופית הופקה בעזרת אלגוריתם", כתב ת'ורפ באתר, "אלא שהשלד הראשוני של סידור השמות נפתר בעזרת אלגוריתם, ובני אדם השתמשו בשלד הזה כדי לעצב את התוצאה הסופית".

לפי התכנון, גם איתור של שם מסוים הוא קל למדי: יש תשע קבוצות עיקריות (לפי מגדלים, טיסות וכו'), המחולקות לשתי בריכות המפלים. לכל שם יש קוד המורכב  מהאות N (מגדל צפוני) או S (למגדל הדרומי) ומספר הלוח שעליו הוא חרוט.