ג'ים ווייטהרסט, רד-האט: "עידן המידע משנה לא רק את צריכתו – אלא גם את דרכי פעולת ארגונים"

"עולם הייצור והתעשייה חווה מהפכה השווה במשמעותה למהפכה התעשייתית של המאות ה-18 וה-19. אנחנו בעיצומו של עידן המידע, כאשר מה שמאפיין אותו הוא שחלק מהמוצרים שנוצרים אינם פיזיים, אלא מדובר בנתונים ומידע דיגיטליים. הדבר משפיע לא רק על האופן שבו מערכי ה-IT הארגוניים עובדים, אלא על כל דרכי הפעולה של הארגונים, לרבות הדרך שבה המנהלים מנהלים את הארגונים", כך אמר ג'ים ווייטהרסט, מנכ"ל רד-האט (RedHat).

ווייטהרסט עמד בראש משלחת של בכירי החברה שהגיעה להשתתף בכנס הלקוחות Red Hat Symposium, שנערך על ידי ענקית הקוד הפתוח ומטריקס, נציגתה בישראל. הכנס נערך היום (ד') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות כ-800 לקוחות ושותפים עסקיים של רד-האט. מנחה המליאה המרכזית היה יניב לייבוביץ', מנהל אזורי ומנהל פעילות החברה בישראל, תורכיה, יוון וקפריסין. במסגרת הכנס השיק ווייטהרסט תוכנית עולמית לסטארט-אפים, שישראל היא המדינה הראשונה בעולם שבה היא תיושם.

לדבריו, "יש כמה מגמות מעניינות שקורות כיום בעולם המיחשוב: ה-'הצטרכנות' של ה-IT, שמביאה לכך שעובדי הארגונים עובדים עם רכיבים ניידים ויישומים שהביאו מהבית; הווירטואליזציה, שחובקת את כל מערך המיחשוב הארגוני; ומיחשוב הענן וביזורו של הדטה סנטר הארגוני; הצורך לטפל ב-Big Data – מידע רב נפח בהיקפי ענק. אנחנו, כמובילי תעשיית הקוד הפתוח בעולם, מצויים בנקודה מעולה על מנת לתת מענה ללקוחות הארגוניים שנאלצים להתמודד מול אתגרים רבים וקשים אלה".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

"מאפיין נוסף של עידן המידע הוא החדשנות", אמר ווייטהרסט. "היא כבר לא נמצאת, כבעבר, בקרב חברות שמתבססות על קניין רוחני סגור, אלא עוברת לקהילות הקוד הפתוח ולחברות הסטארט-אפ. זה כוחו של הקוד הפתוח – הוא מסייע לחדשנות לצמוח, להגיע לעוד ועוד מפתחים ובעלי רעיונות במגוון דרכים וצורות. זה לא מקרה שהחברות המצליחות בעולם הן חברות שבסיס ההצלחה שלהן הוא הקהילה מצד אחד ושמערכי המיחשוב שלהן מבוססים על פלטפורמות פתוחות. כך מתאפשרות צורות חדשות של חדשנות".

לדבריו, "הקוד הפתוח מספק פלטפורמה למודלים עסקיים חדשים, שלא ניתן היה להגיע אליהם בלעדיה. המודל של 'אתחיל בקטן, אעשה זאת בצורה חופשית, אשתף ואשנה' יכול להצליח אך ורק על גבי לינוקס (Linux), כי הוא זול. מה שמעניין הוא שהקוד הפתוח צובר תאוצה לא רק בקרב חברות 'צעירות' ו-'מגניבות', אלא חודר, ובאופן מסיבי, למגזרי הפיננסים והביטחון. לא מעט מערכי IT של בורסות נחשבות בעולם ושל צבאות גדולים מתבססים על קוד פתוח, ורבים מהם – על הפלטפורמות הטכנולוגיות שלנו".

הוא ציטט נתונים של חברות המחקר שלפיהם מערכות לינוקס מהוות כשליש ממערכות ההפעלה הקיימות בארגונים בעולם ו-"המגמה הזו הולכת וגדלה". ווייטהרסט ציין, כי "כשמדובר בחברות צעירות או בחברות קטנות, נטולות משאבים כספיים – הנתונים גבוהים בהרבה". נתון נוסף, לדבריו, מצביע על כך שמערכות רד-האט מצויות בקרב 80% מ-1,000 הארגונים הגדולים בעולם ברשימה של פורצ'ן (Fortune). ווייטהרסט הוסיף, כי בקרב מחשבי העל, המצב טוב בהרבה. כך, לדבריו, מערכות מבוססות לינוקס מצויות ב-92% ממחשבי-העל בעולם, בעוד שבאלה של יבמ (IBM) מצויות רק ב-3% מהם והמערכות של מיקרוסופט (Microsoft) – רק ב-1% ממחשבי העל.

על פי מנכ"ל רד-האט, "לינוקס היא הבסיס לשתי מגמות על בעולם ה-IT כיום – הטיפול ב-Big Data (נתונים בהיקפי ענק – י.ה.) ומיחשוב ענן. הסיבה לכך היא ששתי המגמות הללו דורשות מידה רבה של חדשנות, ורק מערכות מבוססות קוד פתוח מסוגלות לספק זאת". הוא ציין, כי "אנחנו רואים כיום שלינוקס היא הבחירה הראשונה, ורק לאחריה בוחרים ארגונים במערכות הפעלה קנייניות".

"אנחנו נמצאים בעיצומו של עידן נפלא עבור ה-IT", סיכם וויטהרסט. "בעתיד, המנמ"ר יחדל מלהיות איש טכנולוגיה ויהיה יותר ויותר מעורב בהיבטים העסקיים של הארגון. הדבר יקרה, בין השאר, בשל יכולתו לעסוק באסטרטגיה הארגונית, והוא פחות יעסוק בתחזוקת המיחשוב, שיהיה יותר ויותר מבוסס קוד פתוח. בראשונה בהיסטוריה, ה-IT יניע את היעילות התאגידית, למרות הכלכלה המקרטעת, והמיחשוב יהפוך לחלק אסטרטגי בארגון".

"הקוד הפתוח הפך למיינסטרים"

פול קורמייר, סמנכ"ל בכיר ונשיא למוצרים וטכנולוגיות ברד-האט, אמר ש-"הקוד הפתוח, שבעבר היה נמצא בצורה מועטה בשכבת מערכות ההפעלה, נמצא כיום בכל מקום – בשכבה הווירטואלית, בתווכה ובתשתית. הקוד הפתוח בפירוש הפך למיינסטרים".

הוא ציטט את סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, שאמר בעבר, כי "הקוד הפתוח הוא סרטן", וכמה שנים לאחר מכן אמר ההפך: "נשמח לראות קוד פתוח במערכי המיחשוב הארגוניים, מעל תשתית של מיקרוסופט". לדברי קורמייר, "תעשיית ה-IT המסורתית, שמיקרוסופט היא נציגתה המובהקת, הפנימה את השינוי שעובר על העולם, וזה מובחן דרך השינוי בהתבטאויות של מנהלי מיקרוסופט. בעבר היינו זקוקים לזמן רב לשכנע לקוחות לעבור לקוד פתוח – ולא עוד".

קורמייר סיים בציינו, כי "הקוד הפתוח כבש את הארגונים. העתיד הוא במיחשוב ענן ולנו יש פתרונות לתחום זה. רוב העננים בנויים על בסיס קוד פתוח ורובם – על מוצרי רד האט".

"רד-האט מאמינה בשוק הישראלי"

לייבוביץ', שכאמור, הנחה את המליאה המרכזית באירוע, אמר ש-"רד-האט היא אמנם חברה קטנה יחסית בהיקף כוח האדם שלה, אבל היא גדולה בנוכחות שלה בשוק. היא מאמינה בשוק הישראלי ומשקיעה בו". לדבריו, "התחלנו את הפעילות בעולם הקוד הפתוח עם רד-האט בישראל ב-2004 וכעת יש לנו יותר מ-650 לקוחות במגוון מגזרי התעשייה".

הוא סיכם בציינו, כי "ישראל היא אחת המדינות שרד-האט רואה כנייר לקמוס למה שקורה בתעשייה. אנחנו נחשבים למדינה חדשנית שבה הארגונים מקדימים לאמץ טכנולוגיות חדשות. לכן, היא חשובה לארגון כמו רד-האט, כדי לדעת לאן 'נושבת הרוח' הטכנולוגית".

האירוע נפתח בברכות מפי שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. לאחר המליאה המרכזית התפצל הכנס למסלולים מקצועיים.