עודד כהן, מנהל יבמ חיפה: "הטכנולוגיה 'סייעה' לפרוץ המשבר – והיא זו שתחלץ את העולם ממנו"

"למשבר הכלכלי יש גורמים רבים, אולם גם לטכנולוגיה היה בו חלק. הטכנולוגיה סייעה 'להעלים' את החובות הגלומות במשכנתאות, והיא הייתה שותפה למיתוג החובות הכלכליים, להסתרתם ולמיתוג החובות שהופצו בדרכים שונים – כמוצרים חדשים", אמר עודד כהן, מנהל מעבדות המחקר של יבמ בחיפה. כהן היה דובר המפתח בכנס שנערך היום (ה') באולם האירועים סטוקו בתל אביב. הכנס, "ממשבר לצמיחה – מערכות מידע כמנוף", נערך על ידי יבמ, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות יותר ממאה מנמ"רים ומנכ"לים בכירים במשק.

כהן אמר באירוע, כי כמו שהטכנולוגיה אפשרה את המשבר האדיר הזה, כך היא זו שגם תסייע לארגונים בעולם להיחלץ ממנו – בין השאר על ידי יצירת שקיפות ניהולית שנדרשת להם, בהשגת תהליכים ארגוניים באופן יעיל יותר, בטיוב קבלת החלטות של מנהלים, ובאופנים שונים, רובם לא טכנולוגיים, כי אם מבוססי טכנולוגיה.

כהן אמר, כי מעבדת המחקר שבראשותו היא הגדולה מבין מעבדות יבמ שמחוץ לארה"ב, מונה 450 איש, רובם חוקרים, ונהנית מחלק מתקציב הפיתוח השנתי של יבמ, העומד על שישה מיליארד דולרים. הוא ציטט מחקר של כלכלנית בריטית, שבחן את מחזוריות המשברים הכלכליים בעולם ב-250 שנים האחרונות, והקשר של טכנולוגיה אליהם. הממצא המעודד, אמר, הוא שבכל מחזור משברי, האורך 50 עד 60 שנים, לאחר שיא השפל – מגיע המימוש המירבי של החדשנות, והטכנולוגיה מגיעה לתפוצה המונית. כך, אמר לדוגמה, לקח זמן בין המועד בו הקטר הומצא, ובין השלב בו נקבעו תקנים למסילות והרכבות הפכו לאמצעי תחבורה ציבורית נפוץ.

כהן הביא ממצאים ממפת הדרכים הטכנולוגית של חטיבת הפיתוח ביבמ. נושא אחד, אמר, הוא עלייתה של הכלכלה הדיגיטלית. במונח זה, הסביר, אין הכוונה לכלכלה מוטת מיחשוב, אלא לכזו שכל כולה שונה מכלכלה המוכרת כיום. כהן הביא כמה ממאפייני הכלכלה החדשה: ההבנה של העולם, כי השקיפות תהיה מושג מפתח בשנה-שנתיים הבאות וכמובן שלאחר מכן, על מנת שלא ייווצרו מצבים דוגמת משבר הסאב-פריים, בהם הועלמו והוסתרו חובות. "תידרש ברמה עמוקה יותר" אמר, "תשתית שתטפל במדיניות הכלכלית, בקביעתה, בפרסומה, בעבודה מול הרגולטורים. בעיקר – צריך מערכות IT שתדווחנה על כך ותספקנה השקיפות הנדרשת".

היבט נוסף של הכלכלה הדיגיטלית הוא השימוש בפעולות כלכליות שונות של רבים בעולם, באפריקה, למשל, באמצעות רכיב נייד, מחשב או טלפון. אוכלוסיה זו אינה בעלת חשבון בנק, הסביר, והסלולרי הוא הכלי הפיננסי שלה. עוד מתאפיינת הכלכלה הדיגיטלית בצמצום בייצור פחמן, ובמסחר של "זכויות פחמן" בין ארגונים ירוקים יותר לבין מי שאינם כאלה.

היבט נוסף של הכלכלה הדיגיטלית החדשה שתיווצר, אמר כהן, היא הבנה של חשיבות המידע והצורך להנגיש אותו למקבלי ההחלטות באופן מיידי וישיר. "המטרה", הסביר, "היא הקניית מידע על מנת לקבל החלטות חכמות. זה לכשעצמו – לא חדש. מה שחדש הוא שהמידע מכפיל עצמו פי עשרה מדי חמש שנים, ולכן יש להשיג הנתונים באופן מהיר יותר, לעשות עליהם אקסטרפולציה מתוחכמת, לטפל במידע הבלתי מובנה, ומכל זה – ליצור אנליזה המניבה תובנה עבור מקבלי ההחלטות".

הוא התייחס גם למיחשוב ענן, כמאפיין נוסף של הכלכלה הדיגיטלית. ענן, הסביר כהן, הוא שירותים משותפים המסופקים על ידי רשת. רשת זו, ציין, יכולה להיות פרטית וציבורית. לצד התועלות המוכרות בשימוש בתפיסה זו, הסביר, של וירטואליזציה, קונסולידציה ועוד, ישנן גם תועלות נוספות, ברמה העסקית. כך, אמר, יש הטמעה מהירה יותר של יישומים ושירותים. הוא הביא לדוגמה שימוש בניסויים קליניים ובמידע שנדרש כתשתית לו מחד והמופק ממנו מאידך – ככזה המספק יותר ערך עבור המדענים העורכים את הניסויים.

דוגמה אחרת לשימוש בענן לטובת יצירת ערך עסקי, הדגים כהן, הוא בהפיכת מרכזי שירות הלקוחות לחכמים יותר, באמצעות שימוש בענן. הוא הסביר, כי העלות המרכזית שלהם היא משכורות, ולכן בשל יישום תפיסת הענן, ניתן להביא לצמצום סעיף זה, ולכך שהלקוחות יקבלו שירות טוב יותר, או ידווחו על תקלות באופן שיגרום לתיקונם בצורה זולה יותר.

את הכנס הנחה יצחק במבג'י, מנהל זרוע השירותים העסקיים של יבמ ישראל. הכנס נפתח בדברי ברכה של מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ ישראל. נחום זיסמן, מנהל פיתוח עסקי, יבמ ישראל, הציג את התועלות שבניצול ה-IT בעת משבר. את האירוע חתמה הרצאתו של אלוף (מיל') משה קפלינסקי, מנכ"ל בטר פלייס.