פרשנות: דפני ליף הרגה את תוכניות הסייבר האזרחי והצבאי

נראה כי המחאה החברתית שהייתה בקיץ, שינתה את תוכניות הממשלה להקצות סכומים של מאות מיליוני שקלים לטובת הקמת מטה סייבר לאומי אזרחי ולהקמת יחידות הגנה והתקפה קיברנטיות בצבא ● חבל שכך הדבר, כי עם כל הכבוד למחאה החברתית, ויש כבוד, הזירה הקיברנטית תהווה עוד מימד בשדה הקרב העתידי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מכיר בחשיבות הנושא של סייבר לאומי, אם בהיבט ההתקפתי ואם בהיבט המגננה. אלא שנראה כי המחאה החברתית שהייתה בקיץ, שינתה את תוכניות הממשלה להקצות סכומים של מאות מיליוני שקלים לטובת הקמת מטה סייבר לאומי אזרחי ולהקמת יחידות הגנה והתקפה קיברנטיות בצבא. חבל שכך הדבר, כי עם כל הכבוד למחאה החברתית, ויש כבוד, הזירה הקיברנטית תהווה עוד מימד בשדה הקרב העתידי.

ראש הממשלה נתניהו יודע זאת: בהודעה שפרסמה לשכתו במאי השנה נמסר כי "המטה הקיברנטי הלאומי מוקם לאחר שבשנים האחרונות אירעו ברחבי העולם מספר התקפות מסוג זה. בין היתר, ניתן לציין מתקפות קיברנטיות שהשביתו את תשתיות החשמל של ברזיל, מערכות הבנקאות של אסטוניה ומתקפה שהביאה לדחיית הבחירות בבורמה". עוד נכתב באתר הממשלה כי "גם מערכות אלקטרוניות ישראליות נמצאות תחת מתקפה דרך קבע. כך למשל הושבת אתר האינטרנט של בנק ישראל בשנת 2008. כמו כן, בחודש יוני האחרון, לאחר המשט התורכי, הותקפו על ידי האקרים אתרי אינטרנט ישראליים רבים, כולל זה של עיריית תל אביב".

באפריל השנה פורסם, כי נתניהו מינה ועדה שמטרתה לבחון את היערכות מדינת ישראל למתקפות על רשתות מחשבים ותקשורת. נתניהו החליט על הקמת הוועדה במחצית 2010. הוועדה, בראשות האלוף (מיל') יצחק בן ישראל, הוקמה בנובמבר 2010, אולם דבר קיומה נודע רק באפריל השנה, על ידי ראש הממשלה עצמו. הוועדה הגישה במאי את מסקנותיה והמלצותיה לראש הממשלה, ובהן בעיקר כתיבת וקביעת מדינות קיברנטית ברמה הלאומית והדרכים להתגוננות מפני מתקפה שכזו.

במאי נתניהו הכריז על הקמת מטה סייבר לאומי, שיעודד ויפתח את התחום הקיברנטי בארץ ויהפוך את מדינת ישראל למוקד ידע עולמי, תוך שיתוף פעולה בין גורמי אקדמיה, תעשייה, מערכות הביטחון וגופים ציבוריים נוספים. המטה הוקם על פי המלצות הוועדה בראשות פרופ' בן ישראל. "ייעודו העיקרי של המטה הוא להרחיב את יכולות ההגנה של המדינה על מערכות התשתיות  החיוניות מפני התקפות טרור קיברנטי, המבוצעות הן בידי מדינות זרות והן בידי גורמי טרור", נמסר מלשכת רוה"מ, "המטה מוקם לאחר שבשנים האחרונות אירעו ברחבי העולם ובארץ כמה התקפות מסוג זה".

נתניהו הורה על הקצאת תקציב מיוחד לתוכנית "שתציב את ישראל בחוד החנית העולמי של תחום הסייבר. התוכנית כוללת השקעה במחקר ופיתוח אקדמי, הקמת מרכז חישוב על (Super Computer) באחת האוניברסיטאות בישראל, הקמת מרכזי מצוינות אקדמיים, פעילות מאומצת להשבת חוקרים ואנשי אקדמיה לישראל, הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לקיברנטיקה ושדרוג תשתיות המחקר באוניברסיטאות. עוד התוכנית כוללת גם עידוד של המגזר העסקי, עם דגש על תחום ההיי-טק, במטרה לפתח טכנולוגיות כחול-לבן שיעניקו לשראל יתרון משמעותי בתחום. הממשלה תסיר חסמי ייצוא של פיתוחים קיברנטיים ומערכת הביטחון תגדיל את מיקור החוץ של פיתוח טכנולוגיות קיברנטיות  למגזר התעשייתי הפרטי על מנת לעודד מגזר זה".

על פי אתר יזראל דיפנס הממשלה אימצה, כלשונה, את המלצות ועדת פרופ' בן ישראל. כך, המטה הלאומי החדש להגנה בסייבר יהיה כפוף ישירות לראש הממשלה; השב"כ יהיה אחראי על אבטחת רשתות המחשב של כל הגופים האזרחיים החשובים במדינה; ויגוייס תקציב בסך כחצי מיליארד שקלים בשנה, למשך חמש שנים, שידרבן פיתוחים טכנולוגיים בתחום הגנת הסייבר לצד החינוך הטכנולוגי הרלוונטי. הגוף בשב"כ שייקח אחריות על אבטחת רשתות מחשב חיוניות גם מחוץ למערכת הביטחון יהיה רא"מ (רשות אבטחת מידע ממלכתית). מספר הגופים שמערכות המחשב שלהן יאובטחו על ידי השב"כ יגדל בצורה דרמטית ויכלול אפילו את הבורסה לניירות ערך ומחשבים קריטיים של הבנקים. ראש השב"כ, יורם כהן, אמר בישיבת הממשלה כי ארגונו עשוי להיות ערוך לביצוע המשימה בתוך כארבעה חודשים. כחלק מן ההיערכות לכך, השב"כ נמצא עכשיו בתהליך גיוס נמרץ של אנשי מחשבים למיניהם לטובת רא"מ.

מיעוט הפעילות בתחום בישראל עומד בניגוד, למשל, למה שקורה בארה"ב: האמירה כי חזית הסייבר עומדת להפוך לחזית העיקרית בשדה הקרב העכשווי והעתידי, קיבלה באחרונה חיזוק בתקציב הביטחון האמריקאי של 2012, לפיו משרד ההגנה ישקיע בשנה הבאה סכומי שיא בפיתוח ומחקר טכנולוגיות אינטרנטיות. הממשל האמריקאי הקצה יותר מחצי טריליון דולר, 553 מיליארד, להוצאות ביטחון ב-2012 ומתוכם חצי מיליארד דולרים להשקעה בחקר טכנולוגיות סייבר. זאת, לצד השקעה של 1.3 מיליארד דולרים בהכשרת מומחי לוחמת סייבר וכספים נוספים לאכיפה במרחב הקיברנטי. במאי השנה הודיע ממשל אובמה על אסטרטגיית סייבר כוללת שמתפרשת על המגזר הפרטי ועל התחום המדיני, בהשקעה של מאות מיליוני דולרים. הממשל צפוי לעודד ולהעניק תמריצים לחברות כדי שישפרו את מערכי ההגנה שלהן, להגדיל את סמכויות המשרד לביטחון המולדת בנושא הסייבר, ואף הודיע כי כל פעילות סייבר כנגד ארה"ב תתפרש כפעולה מלחמתית, הודעה שקיבלה תוקף רשמי השבוע.

סין נחשבת לשחקנית בולטת בתחום, ולה מיוחסת בין השאר המתקפה על גוגל () ועל חברות אמריקאיות אחרות ב-2010. בתחילת השנה סין הודתה בקיומו של ה"צבא הכחול", יחידה צבאית שהוכשרה ללוחמה מקוונת. ההודעה מאשרת את החשדות שהיו קיימים במערב בשנתיים האחרונות, לפיהם סין מפתחת יכולות לוחמה מקוונות. בסין קיימים כמה גופים אקדמיים – אוניברסיטאות ומכונים טכנולוגיים – הנמצאים תחת חסות המדינה ובהם נלמדים תחומי הסייבר.

במרץ השנה גרמניה הייתה למדינה האירופית הראשונה להודיע על אסטרטגיה בתחום הסייבר. השלטון הגרמני הודיע על הקמת מטה סייבר שירכז את הפעילות בתחום במדינה ועל מועצת סייבר שתייעץ לקנצלרית אנגלה מרקל בתחום.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. חנוך

    אני חושב שהכותרת מוטה ומציגה את המציאות בצורה מעוותת. דפני ליף לא דרשה להוריד את תקציב הביטחון, אלא להגדיל את תקציב הרווחה. מי שהחליט שהכסף עבור כך יגיע מתקציב הביטחון ולא, למשל, מתקציב ההתנחלויות או החרדים, זה ראש הממשלה. לאור זאת, לדעתי, כותרת מתאימה יותר יכולה להיות: "ראש הממשלה מעדיף את טובת החרדים מאשר את ביטחון המדינה" בואו נראה אתכם מפרסמים את זה! :-)

  2. דיוגנס

    דפני ליף היא השער לעצמאות כלכלית לישראל

אירועים קרובים