ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת: "צו השעה הוא שימור כוח האדם בענף ה-ICT"

"אנו חשים את מלוא עוצמתו של המיתון הגלובלי. השנה צפויה עוד ירידה במכירות ההיי-טק, שכן 80% ממנו מגיע מיצוא. צו השעה הוא שימור כוח האדם בענף, המהווה את חוט השדרה של התעשייה", אומר בראיון לאנשים ומחשבים המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר.

כיצד להערכתך ישפיע המשבר הגלובלי על ההיי-טק המקומי?
"אנחנו שומעים קולות רבים הטוענים שהמשבר בארה"ב יסתיים עד לסוף השנה. אינני שותף לדעה זו. אני חושש שהוא יימשך זמן רב יותר. אין ספק שיש למשבר השפעה שלילית ביותר על התעשיות עתירות המידע של ישראל. מקובל לחשוב שהאטה כלכלית פוגעת בראשונה במגזר הצרכני, ולאחר מכן מחלחלת למגזרים אחרים. המשבר הנוכחי הוא לא רק כלכלי, אלא גם משבר פיננסי ומשבר אשראי. אני חושש שבתקופה זו ענף ה-IT בכללו, לרבות קרנות הון הסיכון, יתקשו לגייס כסף. הקושי לגייס יהיה בהנפקות פרטיות וציבוריות כאחד. המשבר, ככל המשברים – יעבור, אך יהיה בעל השפעות מיידיות על תהליכי גיוסי הכספים בענף.

להערכתי, המשקיעים הפרטיים והמוסדיים יהיו הרבה יותר בררניים בהשקעות שלהם. הנכונות לקחת סיכונים תפחת משמעותית".

מה נדרש מהמדינה לעשות בעת הזו?
"במצב זה המדינה חייבת לעבוד באנטי-מחזוריות. ככל שההשקעות הפרטיות והמוסדיות קטנות, כך המדינה צריכה להגדיל את התמיכה שלה. הממשלה צריכה לסייע במלאכת שימור ענף ההיי-טק. זה ייעשה על ידי השקעות במחקר ובפיתוח, שיביא לשימור כוח האדם בתחום. תוצר לוואי נוסף מכך יהיה שכשאר המשבר יסתיים – יהיו לנו קווי מוצרים שיאפשרו לתעשייה להגדיל את המכירות שלה, בעיקר בחו"ל".

מהו תקציב המדען ל-2009?
"אין לנו עדיין תקציב לשנת 2009, כי אין עדיין כלל תקציב. ביקשנו 2.5 מיליארד שקלים לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010. אני רוצה להיות אופטימי ומקווה שנקבל אותו, כי מדברים על תוכנית האצה וייתכן שנשולב בה.

בשל המצב אני מעריך שיותר חברות יפנו אלינו לקבלת תמיכה. להערכתי מספר הפרויקטים שיבקשו סיוע יגדל ב-10% עד 20% אולם מבחינה כספית הבקשות תצמחנה ב-50%.

אני מקווה שנוכל להגדיל את השותפות הכספית של החברות הגדולות בפרויקטים המשותפים שלנו, דוגמת אלו שכבר יש לנו, כמו יבמ, אורקל, אינטל, חברת התרופות  מרק, רנו-ניסאן, אלקטל וקוקה קולה.

אני רואה חשיבות בעידוד המחקר והפיתוח, לא רק כיוון שזה עתיד הענף, אלא כי באמצעותו ניתן לקדם פרויקטי פיתוח היום, מבוססי שכר נמוך יותר, לטובת הבשלתם בעתיד".

האם ה-IT הישראלי יצליח לכבוש נתחי שוק בעולם?
"לא איבדנו שווקים, השווקים התכווצו, יש הבדל גדול בין שני המונחים. אני חושב שהענף בהיקפו הגלובלי יתאושש בצורה מהירה למדי, כי זה קשור לטבע האנושי. בני אדם, ככאלה, מחפשים טכנולוגיות חדשות ומוצרים חדשים – וההיי-טק מספק את היצר הזה. כבר הוכחנו לעולם שאנו בולטים בתחום – ולטובה".

מהן הטכנולוגיות של העתיד?
"כשאנחנו מדברים על טכנולוגיות העתיד, יש לבחון את הצרכים של האנושות שהטכנולוגיות מספקות להן מענה. כשבוחנים את העתיד יש שלוש מגמות בולטות: הזדקנות האוכלוסייה, הבעיה האקולוגית וגידול באוכלוסיית העולם. בעיית הזדקנות האוכלוסייה מעודדת פיתוחים בתחום הפארמה ובתחום המכשור הרפואי. בתחום האקולוגי – הטיפול במחסור במים, טכנולוגיות התפלה של מים, פיתוח אנרגיות חלופיות, ופיתוח טכנולוגיות שיכולות להגדיל את התפוקה מהגידולים החקלאיים.

הממשל החדש בארה"ב הצהיר על כוונתו לקדם את נושאי הרפואה והאקולוגיה, ונוכל להשתלב ביוזמות הממשל, יש לנו בסיס איתן לכך, לרבות המומחיות שלנו בהפקת אנרגיה סולרית.

מגמה עכשווית שתימשך היא בהגנה על תשתיות לאומיות, Homeland Security. ההשקעות בתחום זה לא תיפסקנה".

האם זה לא יבוא על חשבון ה-IT?
"המערכות החדישות בתחום מכשור רפואי, איכות הסביבה – כולן מבוססות מיחשוב. לגבי ישראל: העולם לא עומד במקום. אם לא נקדם את ההיי-טק וה-IT, אם לא נמשיך להשקיע בו כדי לפתח טכנולוגיות חדשות – נפגר אחרי ההתפתחויות בעולם ויהיה קשה מאד להשתלב בו מחדש".

מה לגבי עולמות הננו-טכנולוגיה והביו-טק?
"אנחנו פועלים גם לקידום טכנולוגיות חדשות בתחומים הללו. מדובר בענפים שמחייבים טיפול מיוחד. הביו-טק שונה מה-IT בכך שהיא מחייבת השקעות גדולות יותר וגם אורכת זמן רב עד להבשלה. כך, נוצר דפוס פעולה של מעין 'דלת מסתובבת': מקימים סטארט-אפ, הטכנולוגיה נמכרת וחוזרים עם הכסף ועם כוח האדם ופותחים סטארט-אפ אחר.

אני מזכיר שכך פעל בעבר גם תחום ה-IT. רוב הטכנולוגיות נמכרות בסופו של דבר, כי המומחיות שלנו היא בעיקר בפיתוח טכנולוגיות, ופחות בהצמחת חברות ענק.

לגבי תחום הננו-טכנולוגיה, זהו תחום חשוב מאוד לעתיד. אלא שבהווה, הוא טומן בחובו בעיות מימוניות ייחודיות".

אז מה יעלה בגורל ה-IT?
"ה-ICT יישאר דומיננטי עוד כעשר עד 15 שנים. יש כאן תשתית עצומה שמניבה פירות. האתגר העיקרי הוא להמשיך בשימור העליונות שלנו בתחום זה.  תחום ה-ICT הוא לא יהלומים או מזון כשר – מדובר בתחום דינמי מאוד. על מנת לשמור על אותה עליונות שלנו, חייבים לפתח מוצרים חדשים כל הזמן. זהו האתגר העיקרי העומד בפנינו".

מה עם התוכנית למתן מענקים לקידום התעשיות הקונבנציונליות?
"זה תחום שאני רואה בו חשיבות רבה. אנחנו מעצמה בתחום הטכנולוגי ומשום כך אני רואה חשיבות בעשיית שימוש בטכנולוגיה, כדי לקדם את התעשיות הקונבנציונליות.

התוכנית מיועדת להגדיל את יעילות החברות המסורתיות, לעשות שימוש בטכנולוגיות חדשות כדי לקדם את התעשיות הללו ולהעלות את הערך המוסף שלהן, כך שתוכלנה לייצר מוצרי איכות במחירים תחרותיים. יש לסייע לתעשייה הקונבנציונלית לשרוד בסביבה העסקית הנוקשה שבה היא פועלת.

הטכנולוגיה הישראלית חייבת להירתם לסייע גם לאלו שעובדים בתעשייה הקונבנציונלית ולא רק לאותם 7% מהאוכלוסייה שעובדים בהיי-טק. אלא שלצערי, התוכנית לא מתרוממת, הביקושים לה נמוכים מאוד. בשנת 2008 הקצינו לכך כ-80 מיליון שקלים. היינו מוכנים להשקיע יותר, אילולא היה ביקוש לכך".