למרות המשבר הכלכלי והקיצוצים הצפויים – תקציב התיקשוב בצה"ל גדל ב-2009

כך חושף בראיון חגיגי ליום העצמאות אלוף משנה אייל זלינגר, ראש מחלקת אמצעי לחימה במטה אגף התיקשוב ● בשל הגידול באחוזים בודדים - תקציב ה-ICT הצה"לי יעמוד על מעט יותר ממיליארד שקלים ● מבטיח: מימוש הקישוריות הבין-זרועית בצבא יחל כבר בנובמבר השנה

למרות המיתון וההאטה הכלכלית, והעובדה שתקציב המדינה ובתוכו תקציב הביטחון טרם אושרו, צה"ל ממשיך להקצות יותר משאבים לתיקשוב הצהלי, והוא גדל באחוזים בודדים ב-2009 ולא קוצץ כמו במקומות אחרים בצבא; כך חושף בראיון חגיגי ליום העצמאות לאנשים ומחשבים אלוף משנה אייל זלינגר, ראש מחלקת אמצעי לחימה במטה אגף התיקשוב. זלינגר מסרב לנקוב במספרים, אולם חישובים מלומדים, המבוססים על נתונים שפורסמו בשנים קודמות, מעלים כי תקציב ה-ICT הצבאי השנה יעמוד על מעט יותר ממיליארד שקלים.

מחלקת אמצעי הלחימה שבראשה עומד זלינגר, עוסקת במימוש תכניות ההתעצמות של האגף, כשגוף הביצוע שלה הוא זרוע ה-IT באגף, יחידת לוט"ם, המשמשת כבית תוכנה צבאי גדול.

מהם הפרויקטים המרכזיים בהם עוסק האגף?
"אנו מקדמים את תחום הקישוריות הבין זרועית, פרויקט שליטה ובקרה המחבר בין גופי הצבא השונים. פרויקט 'אבנט זהב' הוא המשכו של 'אבנט ירוק', אז השקענו ביצירת תשתית תקשורת לזרוע היבשה – והגענו לחיבור הסיבים האופטיים למוצבים. כיום אנו משקיעים בקישוריות הבין-זרועית: תשתית תקשורת נייחת, שתחבר את גופי היבשה עם אלו של האוויר, הים והמודיעין. נתחיל במימוש מבצעי של קישוריות זו כבר בנובמבר השנה, תוך שילוב יישומי חוזי של חיל האוויר. כך, נחבר את פרויקט החוזי של חיל האוויר עם זה של היבשה, ולמפקדים תהיה מפה עם שני סוגי נתונים מרכזיים: מהם אמצעי החוזי והתצפית המצויים באוויר בפרק זמן נתון, ומהי העיקבה שלהם, משמע, אילו נתונים כל סנסור-תצפית  שכזה מספק.

בהיבט הטקטי, נפעיל בקרוב באופן מבצעי את רשת תקשורת הנתונים האלחוטית רחבת הטווח ורחבת הסרט בטכנולוגית WiMAX, אותה הקמנו בשנתיים האחרונות ופרשנו ברחבי הארץ. התשתית תגיע עד דרג החטיבה, ותספק למפקדיה יכולת לקבל יותר יישומים בזמן אמת. בקרוב נתחיל להפעיל אותה בפיקוד הצפון, ועד 2012 נסיים לרשת בטכנולוגיה זו את כל הצבא. צה"ל הוא מראשוני הצבאות בעולם שהכניסו את הטכנולוגיה לשימוש. זהו אחד מלקחי מלחמת לבנון השניה, אותו אנו מיישמים – להביא יותר יכולות תקשורת לדרגים נמוכים, כך שהם יקבלו יותר מידע, מבוסס יותר יישומים. כך מתקבל מכפיל כוח מבוסס טכנולוגיה. כמו כן, אנו ממשיכים להפעיל את פרויקט הלוויינות, כשאגף התיקשוב אחראי להפעלת 'עמוס 4'".

כיצד מיישם האגף את לקחי מלחמת לבנון השניה ומבצע "עופרת יצוקה"?
"במסגרת פרויקט 'מורה נבוכים', אנו מממשים את כל תחום החוזי. המטרה היא אינטגרציה בין המידע המצוי בקרב גורמי האיסוף השונים והבאתו באופן מיידי ללוחמים. המידע מצוי על גבי אמצעים שונים, דוגמת מזל"טים, תצפיות, לוויינים ובלונים, ועליו להגיע ללוחמים התוקפים, בין אם אלו תותחים ביבשה, או מסוקי קרב, או לוחמים בשדה. הדגש הוא על יצירת מגע מהיר ככל האפשר בין החיילים בשטח לבין האויב, על בסיס שינוע של המידע המדויק עבורו, Sensor2Shooter, תוך שיתופו בין גורמים שונים. בהרבה אירועים – האפקטיביות המבצעית גדלה ומשך סגירת מעגלי האש – התקצר באופן משמעותי, כפי שראינו במלחמת לבנון השניה ובמבצע 'עופרת יצוקה' בדרום".

מה עם הטיפול בהיבטי אבטחת מידע?
"ראינו את השימוש הנרחב שהחיזבאללה עשה באמצעים טכנולוגיים כדי להאזין לכוחותינו. היעד שלנו הוא הצפנה כמעט מוחלטת של כל נתון שעובר. השימוש בסלולר המוצפן 'ורד הרים' – מסיבי, יימשך ויורחב. בהיבט המודעות לאבטחה – היא השתפרה בקרב החיילים, ומגובה במדיניות ענישה מחמירה.

אחד הפרויקטים שאנו עוסקים במימושו הוא בתחום ההצפנה, לפיתוח מערכת אבטחת מידע, עליה אחראי מצו"ב, גוף ההצפנה בלוט"ם, ומטבע הדברים איני יכול להרחיב עליו פרטים. מדובר בפרויקט-על, רב-שנתי, הכולל בתוכו הצפנות לרמות השונות, בעלות מאות מיליוני שקלים".

מהן המסקנות מהשימוש בתקשורת סלולרית מוצפנת?
"מערכת 'ורד הרים', תשתית התקשורת האישית המאובטחת עובדת ובצורה מסיבית, ומשמשת כפלטפורמה למערכת השו"ב לדרגים הטקטיים הניידים. נחלק עוד אלפי מכשירי 'ורד הרים' בשנתיים הקרובות. מערכת הסלולר המוצפנת פרוסה בצורה נרחבת, ומספקת מענה תקשורתי מאובטח לכוחות הלוחמים בשטח. 'ורד הרים' נותנת מענה מקצועי מצוין. הפלטפורמה מאפשרת שרידות בתחום התקשורת, ומשפרת את רמת אבטחת המידע. יש שימוש נרחב של הכוחות ב-'ורד הרים'. הם מעבירים בו דיבור וגם נתונים. זה מסייע להשמיד אויב, וגם משפר את רמת התיאום של כוחותינו בשדה הקרב. המערכת מהווה פריצת דרך בעולם הנתונים, ומטייבת את יכולת קבלת הנתונים של המפקדים. השימוש ב-'ורד הרים' משפר את היכולת המבצעית שלהם.

במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' הרחבנו את יכולות הכיסוי התקשורתיות של המערכת בעזרת בלוני-תצפית הנמצאים בגובה 350 מטרים, 'סופגניה', שקיבלו תפקיד נוסף: לשאת אנטנה ומגבר של 'ורד הרים'. הדבר שיפר משמעותית את המענה לצרכים המבצעיים כי הרחבנו את יכולת הכיסוי. נמשיך בכך השנה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים