חיים מר: פוטנציאל אנושי ענק הולך לאיבוד בהיעדר יכולת כלכלית של חיילים משוחררים ללמוד באוניברסיטאות

פוטנציאל אנושי אדיר מתבזבז לריק, משום שלרבים מקרב החיילים המשוחררים אין אפשרות לממן לימודים גבוהים. משכורות בסכום משמעותי, במהלך השירות הצבאי, יכולות לפתור את הבעיה – כך אמר חיים מר, יו"ר ח.מר תעשיות, בשיחה עם אנשים ומחשבים לקראת כנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. לדבריו, תשלום משכורות לחיילים יסייע להגדיל את מספר המהנדסים וייעל את הקצאת כוח האדם בצבא. מר מציע להעלות את שיעור המס לבעלי משכורות גבוהות כדי לממן זאת, ומתריע על מחיר הכניסה ל-OECD.

"חברות היי-טק מתמודדות עם צורך מתמיד במהנדסים", אומר מר. "הגדלת מספר המהנדסים תאפשר להתמודד טוב יותר עם עלות העסקתם ותסייע לכושר התחרות של ההיי-טק הישראלי. אחד הגורמים להיצע הקטן יחסית לביקוש הוא, שלצעירים רבים שמשתחררים מצה"ל אין אפשרות לממן לימודים גבוהים. הורים רבים מהמעמד הבינוני ומטה לא מסוגלים לחסוך סכום שיספיק למימון השכלה גבוהה, משום שבמהלך 2-3 שנות השירות, ילדיהם בני ה-18-21 הופכים לנטל כלכלי עליהם. הנטל הזה, בפרט כשיש יותר מחייל אחד במשפחה, גורר את משפחותיהם במורד המעמד הכלכלי, והמשק מאבד שיעור משמעותי מפוטנציאל ההון האנושי".

לאחרונה הגדילו את המענק למשתחררים ל-20 אלף שקלים. עם זאת, לדברי מר, "זה צחוק מהעבודה. צריכים לשלם לחייל לפחות 4,000 שקלים בחודש. מדובר בהשקעה כוללת של כחמישה מיליארד שקלים בשנה. יש משהו מאוד עקום במחשבה המפוקפקת שחיילי חובה לא צריכים לקבל שכר. מזל שלא מבקשים מהם לממן את רכישת נשקם האישי".

לדבריו, בעת שהעלה את הרעיון בפני גורמים בממשלה נאמר לו שאין תקציב. "לקצבה חודשית לחרדים באותם גילאים מצאו תקציב. לחיילים – לא. איפה ההיגיון? את מי רוצים לתמרץ? אני לא אומר שכל חייל בהכרח יחסוך ללימודים, אבל זה יזרים לאוניברסיטאות יותר פוטנציאל אנושי, שכיום הולך לאיבוד. למען המטרה הזו אני מוכן לשלם יותר מיסים. האינטרס של כולנו כאנשים פרטיים וכחברה הוא, לאפשר לאנשים צעירים חסרי יכולת כלכלית, להגיע לאוניברסיטאות ולמצות את הפוטנציאל שלהם. בעיה נוספת שנובעת מאי תשלום משכורות היא תמריץ לחוסר ייעול, אבטלה סמויה ושימוש לא נכון בכוח אדם אינטליגנטי".

סוגיה בוערת אחרת, אומר מר, היא שער הדולר הנמוך. "בשעתו פגשתי את שר האוצר, יובל שטייניץ. כששאל אותי לשמי, עניתי לו ש-קוראים לי 'ארבע עשרים' ואמרתי לו שאם הוא יזכור את זה, דייני".

"דולר נמוך הוא הרסני משום שאנחנו מתחרים בחברות שמציעות מחירים אטרקטיביים יותר", אומר מר. "ההכנסות שלנו בדולרים וההוצאות בשקלים. לכן, השיקול לייצר במדינות בהן העלויות נמוכות בכמחצית, הוא קריטי. לא חשוב כמה אתה יעיל, בסופו של דבר הרווחים נשחקים וכושר התחרות נפגע. נוצר כאן מצב אבסורדי, שהיצואנים פועלים נגד עצמם. ככל שהם מוכרים יותר, כך יותר דולרים מומרים לשקלים והשקל מתחזק. וככל שהדולר יורד, כך אנחנו נדחפים לאופציה של ייצור במדינות שפחות יקר לייצר בהן".

האוצר, לדבריו, טוען שהוא לא יכול לשנות מגמות כלל עולמיות. "זה נכון", טוען מר, "אבל היה אפשר למתן את הצניחה בשער. הטלת מס על ספקולנטים שקונים ומוכרים בתוך פרק זמן מינימלי מסוים היתה 'הורגת' את המניפולציות הפרועות במטבע. זה לא היה מונע את כל הירידה בשער, אבל גם מניעה חלקית היתה יכולה לסייע".

ישראל נמנעה מהטלת המס, משום שרצתה לעמוד בתנאי ה-OECD, השולל כל צורה של התערבות בשערי מטבעות. "כניסתנו ל-OECD היא חשובה מאוד", אומר מר, "אבל יכולת התחרות שלנו חשובה הרבה יותר. היו צריכים לגלות יותר תבונה בעת הכניסה ל-OECD. כיום, האזרח הישראלי משלם את המחיר. כשמנפנפים בהישג, חשוב גם לדבר על המחיר שהמשק משלם".