אסתי פשין, שדולת ההיי-טק: "התעשייה נתפסת כעשירה ולא מבינים שהמשבר פוגע גם בה"

"נדרש שינוי בפרדיגמת המימון ביחס לתעשיית ההיי-טק מול הרגולטור", כך אמרה אסתי פשין, מנכ"לית שדולת ההיי-טק בכנסת. היא דיברה בפאנל בנושא מימון, בהנחיית דורון בירגר, מנכ"ל לנדמארק ונצ'רס (Lendmark Ventures), שנערך במלון דיוויד אינטרקונטיננטל במסגרת כנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בהפקת אנשים ומחשבים. לדבריה, "יש עם מי לדבר, אך יחד עם זאת, מול כל זעקה שאנחנו זועקים מופעלים מנגנונים של איזונים, בלמים ופילטרים".

"קיימת דעה קדומה: תעשיית ההיי-טק נתפסת כתעשייה עשירה והשכר הממוצע בה – 16,317 שקלים – הוא פי שניים מהשכר מהמוצע במשק", אמרה פשין. "התפיסה הבסיסית היא שקודם כל צריך לעזור למי שבאמת צריך עזרה. עמדת משרדי האוצר והתמ"ת לגבי תמלוגים לחוק המו"פ היא שמימון מהמדען הראשי מועבר למי שלא יכול לקבל מימון מגורם אחר. עלול להיות מצב שבו זה עומד בניגוד לצורך להגן על התעשייה".

היא הוסיפה, כי "תעשיית ההיי-טק הישראלית היא מקור לנחת ולפרגון מהקהילה הבינלאומית. כאשר תעשייה כל כך קרדינלית לישראל זועקת 'הצילו' נוכח כשל שוק הציבור צריך להשמיע את קולו. נדרשת עבודה מתואמת בין הציבור, הארגונים היציגים והכנסת. שיתוף פעולה הוביל לחוקים שהחלו את דרכם כשהצעות פרטיות אולם אחר כך אומצו על ידי הממשלה ונכללו בחוק ההסדרים". "זיהינו כשל שוק במימון, חברנו לתוכנית של משרד האוצר וכך נוצרו חוק האנג'לים", ציינה.

"ב-2011-2012 בחרנו להתמקד בפיתוח התעשייה", אמרה. "אנחנו משתפים פעולה עם איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ועם ארגונים נוספים. ח"כ רוברט אילטוב הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שמעודדת הנפקות של חברות היי-טק בבורסה בתל אביב – פרדיגמה שתעזור להתגבר על 'עמק המוות' בין סטארט-אפים לחברות שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים".

פשין קראה לראשי איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה "לאחד כוחות ולהמשיך לעבוד בתיאום ובשיתוף פעולה. יש להפעיל לחץ ציבורי כדי שהאג'נדה החשובה של פיתוח התעשייה תהפוך לפרקטיקה".

הקרנות השקיעו – עכשיו צריך עוד מימון
הראל בית און, מייסד ושותף בחברת ויולה, הרחיב בנושא "עמק המוות" ואמר, כי השלב הבא במימון חברות צמיחה בישראל מיועד להקמת חברות גדולות בארץ.

"תעשיית הון-הסיכון השקיעה 17 מיליארד דולרים ויצרה 800 חברות עם מכירות של יותר מ-10 מיליון דולרים", אמר. "קיים מחסור גדול בכסף שילווה את החברות הללו. יש כאן הזדמנות לגיוס כסף עבור החברות, בין אם באמצעות השקעה בהן או באמצעות קניית חלק מבעלי המניות שסיימו את תרומתם לחברה".

"ישראל – מדינת סטארט-אפ"
סקוט טובין, מנהל שותף בקרן באטרי ונצ'רס, אמר שמדובר קרן הון-סיכון שמשקיעה בשלב המו"פ ובהשקעות אלטרנטיביות. לדבריו, "ישראל היא מדינת סטארט-אפ. רבים מתמקדים כאן בשוק ההיי-טק וההון הולך בעיקר לחברות קטנות. לעומת זאת, ההתמקדות שלנו היא בחברות יותר בוגרות".

"אנחנו כל הזמן שומעים שכולם שואלים איפה הנוקיה (Nokia) של ישראל", ציין טובין. "הבעיה עם חברות של 10 ו-100 מיליון דולרים היא איך לעבור לצד השני של ההר, איך להעביר את השרביט מהמייסדים למנהלים מקצועיים".

"קיים ביקוש להשקעות גדולות"
יהודה דורון, מנכ"ל סילבר לייק, ציין שקיים ביקוש לקרנות שמסוגלות לבצע השקעות גדולות, של לפחות 50 מיליון דולרים.

"הרעיון הוא להפוך חברות בחזרה לפרטיות, לרכוש עבורן חברות בחו"ל לצורך התרחבות ולחזור ולגדול כחברות ציבוריות, לאחר השלמת המהלך", אמר.

לדבריו, "טוב שיש מי שמסוגל לתת צ'קים שיכולים לסייע לחברות ישראליות לרכוש חברות שייצרו חברות יותר גדולות".

מוטי וייץ, שותף ומייסד קרן פלנטוס מקבוצת ויולה אמר שהקרן מספקת הלוואות חוץ בנקאיות – שלב ביניים בין הלוואה בנקאית לבין הנפקת אגרות חוב קונצרניות.

דוד מילגרום, מנכ"ל החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ, הציג את הפתרונות של החברה להפיכת החובות מהלקוחות למזומנים לצורך שימוש בהון חוזר לחברות היי-טק.