אל"מ (מיל') ד"ר אפרים קם, המכון למחקרי ביטחון לאומי: "סאדאת צדק בעשותו שלום – אבל זה לא פשוט"

"אחד הפתרונות לסכסוכים במזרח התיכון הוא שלום. כך עשתה מצרים: הלכה למלחמה, ניסתה לבנות על קולקטיב ערבי, ניסתה להישען על ברית המועצות, עשתה חשבון ופנתה לדרך השלום. אחריה עשתה זאת גם ירדן. מדינות ערביות נוספות מבינות שהדרך הנכונה לפתור סכסוך היא בשלום. בסופו של דבר, נשיא מצרים, אנואר סאדאת, צדק – שלום נותן את המענה הביטחוני הכי טוב. הבעיה היא שזה לא פשוט לעשות שלום", כך אמר אל"מ (מיל') ד"ר אפרים קם, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.

הוא דיבר בכנס CyberSec 2012, שנערך השבוע במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים. האירוע התקיים בהשתתפות מאות מומחי אבטחת מידע, והנחה אותו אבי וייסמן, מנכ"ל שיא סקיוריטי.

ד"ר קם ציין ש-"המזרח התיכון רווי מלחמות ופעולות צבאיות. ב-65 שנים האחרונות היו בו 10 מלחמות גדולות, שבע מהן מול ישראל, ופעולות צבאיות, פעולות טרור ופעולות נגד רבות".

הוא הציג את תפיסת האיום של ישראל על מדינות ערב כפי שלדבריו הן רואות אותו ואמר שהיא מורכבת מכמה מימדים: האחד הוא איום על המשטרים ועל שלמות המדינות. השני הוא מעגל אזורי, כאשר "אנחנו יוצרים איומים על מדינות ערב, ולצידנו יש איום של מדינות רדיקליות, כגון מצרים בעת שלטונו של גמאל עבדול נאצר, סוריה ועיראק כשהייתה תחת הנהגתו של סאדאם חוסיין. כיום קיים האיום האיראני. מדינות ערב מאוד מוטרדות מאיראן גרעינית והמענה שלהן לאיום זה הוא התחמשות או שימוש בכוח צבאי. דרך פעולה נוספת היא ביצוע פעולות חתרנות או טרור".

המעגל השלישי בתפיסת האיום של מדינות ערב הוא המעגל המעצמתי, אמר ד"ר קם. "בעבר, ברית המועצות הייתה המדינה העיקרית שיצרה איום כלפי הגורמים המתונים במזרח התיכון. כיום זו ארצות הברית. בראייה הערבית, האמריקנים מייצרים איומים, בעבר בעיקר מול עיראק וכיום מול איראן".

מנגד, ציין ד"ר קם, כי גם האיום הישראלי על מדינות ערב קיים, בראייתן, בכמה מעגלים. המעגל הראשון אותו מנה הוא האיום של ישראל על המדינות שגובלת איתה. "מדינות ערב תופסות את ישראל כמדינה שרוצה להתפשט", אמר. מעגל האיום השני הוא מדינות הפריפריה: "עיראק ולוב בעת שלטונו של מועמר קדאפי חשו איום רב מישראל, ואילו סעודיה חשה זאת פחות. המדינות הללו זוכרות שישראל יכולה להכות להכות במרחק של מאות ק"מ מגבולותיה וכבר עשתה זאת בעבר, בין היתר בתקיפה של הכור העיראקי ב-1981. הן יודעות שבעתיד היא עלולה לעשות זאת באיראן".

"בנוסף, העולם הערבי יודע שיש לנו מאגר גרעיני אסטרטגי וטקטי כבר עשרות שנים", אמר ד"ר קם. "לישראל יש יתרון נוסף, כלכלי. בסעודיה, עם כל הנפט שלה, התוצר לנפש נמוך מזה של ישראל".

לעומת זאת, ציין, "נקודות התורפה של ישראל הן כמותיות – יש בה אוכלוסיה מעטה ושטחה קטן. בנוסף יש הישענות צרה על צבא מילואים, שגיוסו אורך זמן".

"המענה הערבי לאיומים הוא המענה צבאי, לצד איום על העורף הישראלי עם מערכות טילים בליסטיים – וזה עובד. מענה נוסף הוא נשק לא קונבנציונלי, לרבות נשק גרעיני", סיכם.