סקירה: Dell 2.0 – הדרך מניידים למרכזי הנתונים עוברת דרך הרצליה

את דל (Dell) הקים מייקל דל לפני 28 שנה, בהיותו בן 19 בלבד. היה זה באוסטין שבטקסס, כאשר החל דל הצעיר להרכיב ולמכור מחשבים אישיים, תואמי PC של יבמ (IBM). ב-2001, כ-17 שנים אחרי תחילת הדרך, תפסה דל את המקום הראשון בעולם בייצור PC, כשעברה אז את קומפאק (Compaq), שנרכשה כעבור שנה על ידי HP.

ב-2004 עזב דל את כסא המנכ"ל ועבר להיות יו"ר החברה. את שרביט הניהול העביר לידי קווין רולינס. בשנת 2007, לאחר שלוש שנים מאכזבות, החזיר הדירקטוריון את דל למשרת המנכ"ל. הוא הדביק לחברה הנושאת את שמו את הכינוי Dell 2.0, והחל למצב אותה כחברת פתרונות מיחשוב ארגוניים – ולא רק מחשבים אישיים, ניידים ושרתים.

שלושים שנה לאחר הכרזת ה-PC, נותרו בעולם שלושה יצרני מחשבים גדולים: HP, יבמ ודל. יבמ הייתה הראשונה שהבינה שחברות בארה"ב אינן יעילות בייצור ובמכירת PC, ומכרה ב-2004 את חטיבת ה-PC שלה ללנובו (Lenovo) הסינית. HP אמנם הכריזה בסוף שנת 2010 – במהלך כהונתו הקצרה של ליאו אפותקר, שהיא שוקלת למכור את חטיבת ה-PC שלה, אך נשארה איתה עם החלפתו של אפותקר במנכ"לית אי-ביי (eBay), מג וויטמן.

כיום HP היא חברת המיחשוב הגדולה בעולם, עם מחזור מכירות של 137 מיליארד דולרים. יבמ מדורגת אחריה, עם 107 מיליארד ודל שלישית עם 61 מיליארד. עם זאת, המדד החזק ביותר הוא הרווחיות, וכאן יבמ – המציגה שילוב מאוזן יותר של שירותים, תוכנה וחומרה, מייצרת רווח שנתי נקי של כ-15 מיליארד דולרים, בעוד ש-HP, שהמחזור שלה גדול בכ-30%, מייצרת רק 50% מהרווח השנתי הנקי של יבמ, כ-7 מיליארד דולרים. דל מדורגת שלישית, כשהיא מייצרת רווחי שנתי של 2.6 מיליארד דולרים "בלבד" – כשישית מיבמ, למרות שמחזורה הוא כ-60% מזה של הענק הכחול.

את כל זאת הבין היטב מייקל דל בשנת 2007, כשחזר להוביל את החברה שייסד. החזון המיידי היה לאזן את החברה ולהקים בה חטיבות מוצרים ושירותים עתירי רווחיות, שלא כמו שולי הרווח ההולכים ונשחקים של המחשבים האישיים. הדרך המהירה שבחר היתה מסלול רכישות בתחומי האחסון, התוכנה, הרישות והשירותים.

הראשונה הייתה אקוולוג'יק (EqualLogic), שנרכשה בשנת 2008 תמורת 1.4 מיליארד דולרים והפכה את דל למובילה באחסון בפרוטוקול iSCSI. כעבור שנה, ב-2009, נרכשה חברת שירותי מיקור החוץ פרו סיסטמס (Perot Systems) תמורת 3.9 מיליארד דולרים. מיד לאחר מכן, בסוף 2009, ערכה דל את רכישתה הראשונה בישראל (נוספות טרם נעשו), כשרכשה את אקסנט (Exanet) שיסד ד"ר גיורא ירון, היזם הסדרתי, תמורת 12 מיליון דולרים. אקסנט תרמה לדל את טכנולוגיית ניהול הקבצים ברשתות NAS, השוק בו מובילה נט-אפ (NetApp), שמאפשרת למערכות אחסון של אקוולוג'יק וקומפלנט (Compellent, אותה רכשה ב-2010) במטרה לנהל נותנים בבלוקים (SAN), לעבוד עם קבצים (SAN).

בספטמבר 2010 הפסידה דל את רכישת חברת האחסון 3PAR ליריבתה HP, ששילמה 2.35 מיליארד דולרים תמורתה. בדצמבר רכשה דל, כאמור, את חברת האחסון קומפלנט תמורת 860 מיליון דולרים. מרכישת קופלנט, שיכללה דל את ארכיטקטורת Dell Fluid Data, המתקדמת לא רק באחסון הנתונים, אלא גם בשינועם מעת יצירתם ועד הגיבוי והארכיב בצורה יעילה של אופטימיזציית נפחים וסוגי התקנים ומהירות הגישה. בין לבין, היא רכשה בסכום בלתי-מוצהר את חברת Ocarina למניעת הכפלת אחסון (דה-דופליקציה) ואופטימיזציית גיבוי-אחסון, כמו גם את חברת הרישות Force 10.

בעשור האחרון היה לדל הסכם מכירת OEM של מערכות האחסון של EMC, אך הוא הסתיים בתחילת 2012. כעת, לאחר שעברה למערכות מתוצרתה ומספקת גם IP משלה, דל רוצה למצב עצמה מול שחקני האחסון "הטהורים", EMC ונט-אפ, במטרה להגדיל את היקף מכירותיה. למרות שהפסיקה לשווק את מערכות האחסון של EMC, גדלו הכנסותיה של דל בשנה האחרונה ב-15%, כשההכנסות ממערכות אקוולוג'יק וקומפלנט מהוות 80% ממחזור האחסון שלה, ו-90% מהרווח באחסון.

לפני כשבועיים בלבד הכריז מייקל דל על הקמת חטיבה חדשה שתדווח ישירות אליו – חטיבת התוכנה. בראשה העמיד דל את ג'ון סוויינסון, מי שהיה עד לפני כארבע שנים מנכ"ל חברת התוכנה CA, ולפני כן עמד במשך שנים רבות בראש חטיבת התוכנה הענקית של יבמ. הנה כי כך קורמת לה עור וגידים האסטרטגיה של דל להיות חברת פתרונות לארגונים ענקיים, גדולים ובינוניים בעולם.

גם בישראל דל צומחת. מה שהיה פעם סניף מקומי קטן לשיווק, מכירות ושירות של מחשבים אישיים, כולל היום גם מרכז מו"פ מכובד למדי, הממשיך לצמוח ועבר כבר את מצבת 100 העובדים. בשבוע שעבר הגיעו שני מנהלים בכירים, האחראים על מרכז המו"פ של דל, לביקור נוסף בישראל.