ג'ניפר אורלב, סאפ: "מנהלי משאבי האנוש יידרשו לפתרונות שיאפשרו להם להיות גורם מפתח בארגון"

"העובדים המוכשרים בארגון הם הנכס שלו ולא המשאב שלו. בגלל שינוי גישה זו ביחס לעובדים, מנהלי משאבי האנוש יידרשו לפתרונות שיאפשרו להם להיות גורם מפתח בארגון", כך אמרה ג'ניפר אורלב, מנהלת תחום HCM (ר"ת ניהול ההון האנושי)  בסאפ (SAP) ישראל.

אורלב דיברה במסלול מנהלים שהתקיים במסגרת כנס ISUG 2012, הכנס הארצי של משתמשי סאפ בישראל. לאירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו יותר מ-1,000 משתמשים. הוא נערך השבוע במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, ואת המסלול הנחה העיתונאי ואיש ה-IT אבנר פרנק.

לדברי אורלב, העובדים בארגון הם הטרוגניים, חלקם צעירים וחלקם מבוגרים, הרגלי העבודה שלהם שונים, החברות הן לעיתים גלובליות ולכן נדרש טיפול פרטני בהם. מנגד, לדבריה, קיימת בארגונים דחיפה להעלות את ביצועי הארגון, להוריד עלויות, להשיג שקיפות ולקבל מידע. היא מנתה כמה שאלות עליהן נדרשים מנהלי משאבי האנוש להשיב, ביניהן: האם יש לי את האנשים והכישרונות למימוש יעדי החברה? כיצד אזהה מיהם הביצועיסטים הטובים ביותר? איך לזהות את הפוטנציאל העתידי של נטישת עובדים מוכשרים ואיך למנוע אותה? כיצד להעלות לעובדים את המוטיבציה?

"כל המגמות הללו מובילות אותנו לכיוון שעלינו לשפר את הביצועים ולקבל החזר השקעה טוב יותר מהעובדים", אמרה.

לדבריה, "ניתן לענות על הדרישות הללו באמצעות הפתרונות הרבים שיש לסאפ בתחום. הפתרונות האלה מבוססים על נתוני העובד, נתוני הארגון ונתוני הכישורים, והם מטפלים בהון האנושי, החל מהגיוס, עבור במהלך העבודה ועד לעזיבה של העובד". אורלב ציינה, כי הפתרונות ניתנים בשני אופנים: המסורתי, עם התחייבות לתחזוקה עד 2020, ופתרון מבוסס ענן. פתרון זה מבוסס על הרכישה שביצעה סאפ בדצמבר האחרון של החברה האמריקנית SuccessFactors, שמספקת שירותי תוכנה באינטרנט, תמורת 3.4 מיליארד דולרים במזומן. החברה מציעה תוכנה לניהול של משאבי אנוש שמסייעת לחברות להעריך את ביצועי העובדים.

אורלב סיימה בציינה, כי "נושא משאבי האנוש ישחק תפקיד חשוב בארגון. על מנת לעשות זאת תהיה דרישה ליותר טכנולוגיה ויותר מידע, תהיה דרישה ליעילות התהליכים ולניהול הכישורים בתוך הארגון ויהיו יותר תהליכים רוחביים עם אינטגרציה".

"תחזוקת מערכת סאפ נחשבת יקרה, שלא בצדק"
יעקב רחלבסקי, מנהל פעילות סאפ ביבמ (IBM), אמר ש-"תחזוקת מערכת סאפ נחשבת יקרה, שלא בצדק. סאפ מספקת פתרון מלא לכלל הצרכים העסקיים של הארגון. אלא שהעושר הפונקציונאלי של סאפ אינו מאפשר ליועצים להתמחות בכמה תחומים, מה שבהכרח מביא לצורך להיעזר במספר רב של יועצים לתחומים שונים. לקוחות המחזיקים יועצים כעובדי חברה לא מנצלים את המשאבים בצורה מיטבית".

לדבריו, "כדי להוזיל את עלות תחזוקת מערכות סאפ בלי לפגוע ברמת השירות, בזמינות ובגמישות של ההתאמה בין היקף משרות היועצים לדרישות הארגון המשתנות, יבמ מציעה שירותי SAP AMS (ר"ת Application Management Services). מדובר בשירות המשלב אנשי מקצוע מיבמ ישראל עם אנשי מקצוע במרכזי ה-off shore של הענק הכחול".

הוא ציין, כי "הפתרון מאפשר שילוב של אנשי מקצוע ברמה גבוהה מאד, הזולים משמעותית ממשאבים מקומיים באותה רמה. במרכזי ה-off shore אפשר לקבל שירותים בכל התחומים, לרבות התשתיות, הפיתוחים, ההטמעות וההתאמות, לצד תחזוקת המערכת, שינויים ושיפורים, שדרוגי גרסאות וביצוע פרויקטים".

רחלבסקי סיים בציינו, כי SAP AMS של הענק הכחול מוזיל את עלות תחזוקת מערכת הסאפ בכ-20%-40% וכי חברות ישראליות רבות עושות שימוש בפתרון, ביניהן אמדוקס (Amdocs) וצים.

מערכת תמחור שירותים רפואיים במכבי
לירן שטרן, כלכלן באגף התקציבים של מכבי שירותי בריאות, הציג מערכת תמחור שירותים רפואיים, מבוססת סאפ-PCM. הוא ציין, כי יש למכבי 1.9 מיליון חברים והיא אוחזת ב-25% מנתח שוק קופות החולים בארץ. מספר הרופאים בה עומד על 4,700, כאשר 700 מהם שכירים והרוב – עצמאיים. כמו כן, יש לה רשת בתי מרקחת והכנסות של תשעה מיליארד שקלים בשנה.

שטרן אמר, כי מטרת הפרויקט הייתה חישוב העלויות של השירותים הרפואיים המיוצרים במכבי, "היה לנו צורך במערכת תמחור לטובת קבלת מידע לגבי היקף הפעילות המבוצע במכוני מכבי. רצינו לבחון את מידת היעילות של כל מכון ולהשוות ביניהן, בהיבט היחידות השונות ובין תקופות זמן. כמו כן, רצינו להשוות את העלויות של מתן השירות במכוני מכבי לעומת ספקים אחרים".

הוא ציין, כי מערכות סאפ מוטמעות במכבי מזה חמש שנים וכי המערכת שנבחרה, שהיא חלק מביזנס אובג'קטס (Business Objects) של סאפ, מספקת מידע ניהולי למנהלי הכספים ולמנהלים הרפואיים.

פרויקט ERP ברכבת ישראל
אורון גילאור, מנהל פרויקט ERP ברכבת ישראל, איש חטיבת סאפ במלם מערכות מקבוצת מלם-תים, הציג את הפרויקט, אותו תיאר כמורכב. לדבריו, הפרויקט החל בינואר 2009 ועלה לאוויר באפריל 2010, אז עלו המודולים: פיננסי, לוגיסטי, תכנון הייצור, מכירות, משאבי אנוש וניהול פרויקטים.

"הפרויקט יצר תשתית לדור חדש של מערכות מידע ברכבת", אמר גילאור. "הוא הביא לשיפור ולייעול הניהול והשו"ב על המשאבים, וכמו כן לשיפור תהליכי העבודה האינטגרטיביים".

בשלב השני של הפרויקט, ציין, הועמקו פתרונות טכנולוגיים רוחביים והורחב היישום של השלב הראשון שלו.

"האתגר המרכזי היה מורכבות הפרויקט", ציין גילאור. "שיטת היישום הייתה ניהול תוכנית עבודה אחת ויחידה, בלי ניהול פנימי". הוא הדגיש את הצורך בשקיפות בין מלם ל-IT של הרכבת, "למניעת הפתעות ואי-הבנות". לדבריו, הניהול היה משולש – הנהלת רכבת ישראל, הנהלת מלם וגוף המיחשוב.

גילאור סיכם באמרו, כי "בין גורמי ההצלחה המרכזיים של הפרויקט הייתה השקיפות, לצד מענה גם לתקלות ולקשיים הכי קטנים ובלתי משמעותיים לכאורה".