אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה: "המיחשוב חולל אצלנו שינויים מרחיקי לכת"

"בתקופת המשבר, מערכות המיחשוב של הבורסה עמדו היטב במטלות שעמדו בפניהם, של טיפול בנפחי תעבורת מסחר קיצוניים, עם קפיצות גדולות", כך אמרה אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב. לבנון ואנשי הבורסה אירחו אתמול (ב') את פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, C3, במרכז המבקרים הראשי של הבורסה.

"החלטנו לבחון את כל ההחלטות שקיבלנו בחצי השנה האחרונה מבחינה מקצועית, לאו דווקא מיחשובית", ציינה לבנון, "לבדוק כיצד הייתה בנויה המערכת שלנו, ואילו שינויים אנו צריכים להכניס בתפיסת העולם שלנו". לדבריה, "אינני מקבלת את התפיסה הגורסת כי המשבר מתחולל רק מעבר לים, ואילו אנו, פה, קיבלנו רק את הריקושטים. עלינו לבחון את עצמנו ללא הרף ולהיות מוכנים".

"המיחשוב בבורסה הוא ליבת העסקים של הארגון", ציינה לבנון. "בלעדיו, ספק אם היינו שורדים היום". היא התייחסה לתפקידי מחלקת מערכות המידע בארגון: "ל-IT בארגון אין, ולא צריכים להיות, יעדים עצמאיים. יחידת מחשב נועדה לשרת את הארגון ולא לשרת את עצמה. כמובן  שעושים זאת בעזרת הטכנולוגיה העדכנית – אבל המיחשוב איננו יעד בפני עצמו". לבנון, בעברה מנמ"רית בשב"כ, הוסיפה ש-"מנהל מערכות המידע חייב להכיר קודם כל את דרך הפעולה של הארגון, ובעזרת הידע והנסיון שלו הוא יכול לתת פתרונות. בכך יש לו יתרון על חברי הנהלה אחרים שיושבים לידו".

לדבריה, "מנמ"ר שאינו חבר הנהלה לא יכול למלא את תפקידו כראוי. הפתרון שמוצאים בארגונים רבים, לפיו המנמ"ר מדווח לחבר הנהלה – אינם טובים מספיק לדעתי". לבנון עצמה הייתה חברת הנהלה ואחראית על המיחשוב בבורסה, עד שלפני שלוש שנים מונתה למנכ"לית. את מקומה כמנמ"ר תפס יוני שמש, שהוא במעמד סמנכ"ל. לבנון ציינה כי שמש היה חבר הנהלה לפני מינויו, ו"כך צריך להיות בכל ארגון". היא סיכמה באומרה כי "הבורסה היא גוף משובץ מחשב".

יוני שמש, סמנכ"ל בכיר במחלקת טכנולוגיות מידע ותפעול בבורסה, סקר את פעילות המיחשוב בארגון ובפרויקטים המבוצעים על ידי מחלקת המיחשוב. לדבריו, כמחצית מ-220 עובדי הבורסה הם אנשי מיחשוב. "כל הפעילות במקום ממוחשבת לחלוטין", ציין שמש, "הפעילות של הבורסה היא בעלת אוריינטציה גלובלית לחלוטין". הוא הוסיף כי "אנו נתונים בתחרות מתמדת מול בורסות מובילות בעולם, שמנסות לשכנע משקיעים ישראלים להשקיע אצלם – ולא אצלנו".

"כמי שיושבים על צומת מאוד מרכזית במשק הישראלי", אמר שמש, "אנו מתמקדים בפיתוח מוצרים  חדשים כדי להתמודד עם התחרות מול בורסות העולם. לכן, כל אחד מאנשי המיחשוב אצלנו הוא לא רק מומחה טכני, אלא גם איש מקצוע בתחומו. אנחנו מנסים לאתר באופן עקבי תחומי פעילות חדשים, כולל פיתוח קשרים עם בורסות אחרות בעולם. אנחנו חייבים לשמור על 'ליגה לאומית' בכל היבטי ה-IT".

בהיבט הטכנולוגי, שמש ציין כי בבורסה יש מערכות מיחשוב מרכזיות של HP, מערכות בסביבות מיקרסופט, מכונות של VMware, יבמ וכן ציוד תקשורת של סיסקו. מערכות האיחסון המרכזיות הן של היטאצ'י ו-EMC. "אנו מקפידים שלא להמציא את הגלגל", אמר שמש, "בתחומים שברור לנו שהידע קיים בחוץ, אנו מוציאים אותו למיקור חוץ".

קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר במחלקה הכלכלית של הבורסה, סקר את הפעילות של הבורסה בהיבטים המקצועיים, הכלכליים והפיננסים שלה. מספר החברות הנסחרות בבורסה התל אביבית עומד על כ-650, 60 מהן דואליות, משמע נסחרות בשתי בורסות.

אברמוב אמר כי בשנת 2008 היו הכנסות הבורסה 250 מיליון שקלים, מחצית מהסכום מקורו בעמלות, ואילו הרווח הנקי שלה עמד על 54 מיליון שקלים. אברמוב אמר כי לפני המשבר הכלכלי, כמו גם כעת, מנכ"לית הבורסה שמה דגש על נושא הגלובליזציה, ועל הגברת ההשקעות הזרות הנכנסות לישראל. כך, לדוגמה, הוא ציין כי בין השנים 2004-2007 הוזרמו לבורסה על ידי משקיעים זרים 5 מיליארד דולרים. בשנת 2008, הוסיף, ירד כמובן, היקף ההשקעות.

אברמוב סיים באומרו כי הבורסה פועלת בשני שווקים. האחד, העיקרי הוא השוק שבו חברות מנסות לגייס כסף מהציבור בדרכים שונות, והן נסחרות בבורסה. השוק המשני, הסביר, הוא זה שמהווה את מקום המפגש בין קונים ומוכרים, כאשר הכל מנוהל על ידי מחשבים ומערכות מידע.