שלמה שמאי, הפניקס: "לארגון בלי BI אין זכות קיום – והוא לא ישרוד"

"מערכות בינה עסקית מתקדמות הן אבני בניין הכרחיות וקריטיות בארגונים. לארגונים שלא יטמיעו אותן אין זכות קיום והם לא ישרדו", כך אמר שלמה שמאי, משנה למנכ"ל ומנהל אגף מערכות מידע של הפניקס.

שמאי דיבר בסימפוזיון השנתי החמישי ESRL 2012 שנערך אתמול (ג') באוניברסיטת בן גוריון, בחסות אורקל (Oracle) ישראל ובשיתוף אנשים ומחשבים. מנחה הכנס היה ד"ר ליאור פינק מ-ESRL – המעבדה לחקר מערכות מידע ארגוניות, שהוקמה ביוזמת אורקל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. הכנס דן בתחומי מיחשוב נייד, מדיה חברתית, מיחשוב ענן וניתוח מידע צופן פני עתיד (אנליטיקס).

לדברי שמאי, עם הגיעו לחברת הביטוח, לאחר שעבד שנים בבנק הפועלים, הוא הבין שיש הכרח לקדם את תחום ה-BI ולספק למשתמשים נתונים. "לא ידענו האם הסוכן, המוצר או היחידה הם רווחיים", אמר. "הצטבר אצלנו פיגור של שנים לעומת הבנקים, ובכללם הפועלים, שהתקדמו".

מניע נוסף לצורך במערכות BI, אמר שמאי, היה הרגולציה. "החלטנו לספק לוח מחוונים של קליקוויו לאנשי המכירות. הבאנו את ה-BI לשטח, הפכנו את ה-BI לשפה ארגונית חדשה. אין כיום ישיבה בלי לוחות מחוונים. טבלאות האקסל (Excel) שכל אחד היה מביא עימו נעלמו".

"Big Data הוא מושג שהיה קיים גם לפני שמונה שנים", המשיך. "כיום, היכולת הטכנולוגית לנתח נתונים בזמן אמת היא האתגר הגדול".

איסוף ננו-דטה
רז הייפרמן, סמנכ"ל מערכות מידע בביטוח ישיר, אמר ש-"בסביבה העסקית שקיימת כיום, החדשנות הפכה לאחד הנושאים הקריטיים שמבדלים ארגונים. בגלל תהליכים היסטוריים וההתקדמות הטכנולוגית, מקורות היתרון התחרותי עברו מגודל, בעלות על נכסים וקרבה למקורות אנרגיה ליכולת לגייס את הכישרונות הידע והכישורים על מנת לייצר מוצרים, שירותים וחווית לקוחות משופרת".

"יש היבטי IT שתורמים לכל אחד מהם", הסביר. "בנוסף לנתוני אירועים המגיעים ממערכות הבילינג, ה-CRM וה-ERP, ה-IT מאפשר כיום איסוף של סוג חדש של נתונים – ננו-דטה. לדברי הייפרמן, מקורות נתוני הננו הם: נתוני הקלקה בזמן הגלישה באתר; נתונים שמקורם בזיהוי RFID; נתוני מיקום GPS; ערוצי לקוח, בין היתר מסרונים, דואר אלקטרוני, נתונים על שיחות למוקדים ופקס.

"כמו כן", אמר, "ה-IT מאפשר בחינה של תרחישים שונים בקלות יחסית, כגון הרצה של צורות שונות של דפים באתר כדי לבדוק מה הכי אפקטיבי. זהו עוד מנוע חדשנות".

נושא נוסף עליו דיבר הייפרמן הוא השיתופיות. "חדשנות לא נוצרת בהמצאתיות של היחיד, אלא עקב מפגש תחומים שונים וצוותים שונים בארגון. השיתופיות היא חלק בלתי נפרד מעבודת הארגון העתידי", אמר. כמו כן, אמר, ה-IT מספק יכולת שכפול ופריסה של תהליכים ונתונים במאות סניפים ואלפי עובדים.

הוא סיכם באמרו, כי "היכולת להטמיע תהליכים חדשים ניתנת בגלל העולם הדיגיטלי, שה-IT והיכולות הדיגיטליות שיפרו בלא היכר".

"התמיכה בקבלת החלטות – תהליך אינסופי"
לדברי פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב, "התמיכה בקבלת ההחלטות היא תהליך אינסופי. ניצול משאבי הנתונים היה תמיד, אבל כעת הוא מתחדד בשל שיטפון הנתונים, שמביא לכך שאנחנו צמאים למידע. הסיבה לכך היא שהמידע, בניגוד לנתונים, נמצא במחזור".

פרופ' אריאב תיאר את התפתחות התחום: זו החלה, לדבריו, ב-1978, עם הופעת כלי תמיכה בקבלת החלטות. לאחר מכן הופיעו כלים לקבלת החלטות מובנית ובשלבים הבאים הגיעו קבלת ההחלטות הקבוצתית וה-OLAP – תהליכי ניתוח מקוונים. מערכות ניהול הידע, מחסני הנתונים (DW) ולוחות המחוונים היו הבאים בתור, ציין. ב-1989, אמר, הגיעו מערכות ה-BI, וב-2009 – כלי בינה עסקית וניתוח צופה פני עתיד (אנליטיקס). "המדובר בתהליך למידה אינסופי", ציין. "לא הגענו לקצה המרוץ".