פרופ' דויד לייזר, אוניברסיטת בן גוריון: "ה-IT מביא לאובייקטיביזציה של העובדות המובאות למקבלי ההחלטות"

"מקבלי ההחלטות נוטים לחשוב בטעות, שהם מחליטים באופן רציונלי ומושכל - אך הם טועים", הסביר פרופ' לייזר - נשיא האגודה הבינלאומית לחקר הפסיכולוגיה הכלכלית, במפגש הקיץ של פורום IBI ● לדבריו, "קבלת החלטות נעשית, בסופו של דבר, על ידי אנשים. אומנם חייבים להסתמך על ידע, אולם הוא מעובד על ידי המחליט בראשו - והוא כבר לא מחשב"

"מקבלי ההחלטות נוטים לחשוב בטעות, שהם מחליטים באופן רציונלי ומושכל – אך הם טועים. כלי ה-BI – וה-IT בכלל – מביאים לאובייקטיביזציה של העובדות המובאות למקבלי ההחלטות", כך אמר פרופ' דויד לייזר מאוניברסיטת בן גוריון. פרופ' לייזר, המשמש כנשיא IARER – האגודה הבינלאומית לחקר הפסיכולוגיה הכלכלית, היה אורח BI2012 – מפגש הקיץ של פורום IBI. המפגש, שהופק על ידי קבוצת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה. את האירוע הנחו פלורה לוין – מנכ"לית משותפת ב-B-Pro ויהודה קונפורטס – העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי פרופ' לייזר, "קבלת החלטות נעשית, בסופו של דבר, על ידי אנשים. אומנם חייבים להסתמך על ידע, אולם הוא מעובד על ידי המחליט בראשו – והוא כבר לא מחשב. מסתבר שאנשים מעוותים את תהליך קבלת ההחלטות גם כשיש להם את המידע הרלוונטי". הוא ציין, כי אחד הגורמים המעוותים את ההחלטות והופכים אותן ללא רציונליות, הוא הזמן. "כאשר יש החלטות המערבות טווח זמן ארוך וקצר – ההחלטות מתהפכות לעיתים, אף שלא קרה דבר. הדבר קורה באופן תדיר, ממגוון של סיבות, חלקן גם נוירולוגיות".

פרופ' לייזר הדגים כמה עיוותים ופרדוקסים. כך, למשל, אנשים נשאלים מה הם מעדיפים: 50 שקלים כעת, או 200 שקלים בעוד חמש שנים. קבוצה אחרת נשאלה מה הם מעדיפים: 50 שקלים בעוד עשר שנים או 200 שקלים בעוד 15 שנים. התשובות של שתי הקבוצות, אמר פרופ' לייזר, מתהפכות, אף שמדובר באותם סכומים. הסיבה להיפוך התשובות הוא פער הזמנים: "אופק הזמן משפיע על החלטות".

הטייה אחרת, אמר קשורה להערכה העצמית של הפרטים. כך, הוא הציג מחקר בו הנבדקים התבקשו להעריך מה הסיכוי שיסיימו מטלה במועד נקוב. בסופו של דבר התגלה פער של 50% בין הערכותיהם של המשיבים ובין המציאות.

בין הסיבות להטיות, ציין פרופ' לייזר את תופעת הדחיינות. "אנו מחליטים החלטות רבות", אמר, "אנו מתכננים מחר להפסיק לעשן, לנקות, להשתתף בתכנית חיסכון ולעשות התעמלות. או אז מגיע המחר והופך ל-'עכשיו' – ואיננו רוצים לעשות את כל זה עכשיו – וחוזר חלילה".

הטייה מחשבתית נוספת, אמר, קשורה להליכה למכון כושר. העלות הממוצעת של חברות במועדון התעמלות בארה"ב היא 75 דולרים בחודש. המספר הממוצע של ביקורים עומד על ארבעה. מכאן נובע, כי עלות ביקור ממוצע עומדת על 15 דולרים – בעוד שכניסה בודדת עולה רק עשרה דולרים.

סטיות נוספות המערבות זמן, פירט פרופ' לייזר, קשורות לכספים: "אנשים נכנסים ביודעין לאוברדראפט רציני, למרות שהם יודעים שיצטרכו לכסות אותו, והרכישה היא לאו דווקא של דברים שאי אפשר להסתדר בלעדיהם. אם התשלום הראשון הוא בעתיד, בעוד חודש לדוגמה, או אז הרכישה נראית מושכת יותר".

למרות שאנשים מודעים למשמעויות הנובעות מדחיית סיפוקים ומהיכולת להפיק תועלת מדברים שיושגו בעתיד, הרי שבפועל הם לא פועלים כך, אמר. הוא ציין, כי במוח האדם קיימות שתי מערכות: מערכת לימבית – לרגשות, ומערכת קידמית – לחשיבה קרה. לדבריו, ניתן לנבא התנהגות של אנשים מתוך היכרותם ליחס שבין שתי מערכות אלה.

הוא סיים בציינו, כי "ה-IT אמנם מסייע לקבלת החלטות מבוססות מידע, אך לעיתים הוא לא יכול לסייע במניעת אותן הטיות ועיוותים בהליכי קבלת ההחלטות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים