אלישע ינאי, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה: "סביב ההיי-טק יש מערכת קודרת"

"תקציב המו"פ נמצא כל הזמן תחת מתקפה - כמות התוכניות אדירה אבל הסכומים לא גדולים", אמר ינאי, יושב ראש האיגוד ● לדבריו, "אנחנו מנסים כיום לאחד כוחות, לחבר בין האקדמיה, התעשייה האזרחית והתעשייה הביטחונית"

אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

"אני ידוע כאופטימיסט חולני, אבל עכשיו אני ממש מודאג, משום שסביב ההיי-טק, שהוא מנוע הצמיחה היחיד של מדינת ישראל, יש מערכת קודרת", כך אמר אלישע ינאי, יושב ראש איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. ינאי אמר את הדברים במסגרת דיון של פורום שהוקם באיגוד במטרה לעודד שיתופי פעולה בין תעשיות האלקטרוניקה האזרחית והביטחונית. יוזמי הפורום הם שלמה וקס, מנכ"ל האיגוד, חיים רוסו, סמנכ"ל בכיר למצוינות הנדסית-טכנולוגית באלביט מערכות, ויהודה זיסאפל.

לדברי ינאי, "התעשיות הביטחוניות גדלו מאוד בעקבות פעילות אל-קעידה. אבל בן לאדן איננו, והתעשייה מתמודדת עם מגבלות, כמו האיסור למכור לטריטוריות מסוימות. לכן, אנחנו מנסים כיום לאחד כוחות, לחבר בין האקדמיה, התעשייה האזרחית והתעשייה הביטחונית".

הוא הוסיף, כי "תקציב המו"פ נמצא כל הזמן תחת מתקפה. כמות התוכניות אדירה אבל הסכומים לא גדולים. אנחנו מתחרים בגיוס של קרנות הון-סיכון שמגייסות כ-6-7 מיליארד שקלים ומיועדות לאקזיט. התעשייה הביטחונית לא מחפשת אקזיט, וסדרות הייצור בה קטנות מכדי שיהיה כדאי להעביר ייצור לסין. בנוסף, יש כאן אקו-סיסטם עם הרבה מאוד מועסקים".

"אין תקשורת בין מגזרי המו"פ השונים"
פרופ' גבי סרוסי, מוביל הפורום, אמר ש-"המו"פ האזרחי והביטחוני הגיעו להישגים יפים אבל אין תקשורת בין מגזרי המו"פ השונים. למרות זאת, יש מכנה משותף גדול מאוד בין התעשיות הביטחוניות והאזרחיות. יש הרבה שווקי Homeland Security ושווקי יעד משותפים נוספים. כלומר, פוטנציאל הצמיחה הוא משמעותי. הפורום הזה נועד ליצור נקודת מפגש שתאפשר לבנות גשר בין שני סוגי המו"פ".

פרופ' גבי סרוסי, מוביל הפורום"הרעיון הוא ליצור תקשורת בין סמנכ"לי טכנולוגיות ומנהלי החברות ומוסדות האקדמיה בארץ, במפגשים רבעוניים, בכל פעם בחברה אחרת", אמר. "במפגשים הללו יועלו תובנות, מקרי מבחן ולימוד לקחים מניסיון של אחרים. החברות יוכלו להציג בהם את יכולותיהן ואף להציע שימוש בקניין הרוחני שלהן תחת הסכמי רישוי".

"אנחנו מצפים שייווצרו בפורום קבוצות שיזמו תוכניות שיקודמו ברמה הלאומית בשיתוף עם האקדמיה ויעודדו תקציבים ושיתופי פעולה", הוסיף. "הרעיון הוא לחסוך מהחברות להמציא בכל פעם את הגלגל מחדש, ליצור לובי שיביא תקציבי ממשלה שיותאמו לשיתופי הפעולה וגם לייבא דמויות מחו"ל כדי ללמוד מניסיונן".

"מפא"ת מעוניין לשתף פעולה עם חברות אזרחיות"
דב אוסטר
, ה-CTO של מפא"ת, אמר ש-"כגוף המו"פ של משרד הביטחון, אנחנו מאוד מעוניינים לשתף פעולה עם חברות אזרחיות, אבל זה לא תמיד קל. לא רק משום שאנחנו בעיתיים, אלא גם משום שהתעשיות האזרחיות מאוד ממוקדות בשוק האזרחי וביישומים".

דב אוסטר, ה-CTO של מפא"ת"יש כאן קצב ודינמיות שונים מאוד מאלה של התעשייה הביטחונית", הוסיף. "הצלחנו לשתף פעולה עם סטארט-אפים שנמצאים בשלב הצמיחה, כשהם זקוקים למימון ועדיין אין להם שוק. כאן אפשר להציע הצעות למימוש הטכנולוגיה בתחומים שהם לא חשבו עליהם מראש. כלומר, יש לנו נכונות להשקיע בשלבי הסיכון הגבוה, ואם מדובר בתוכנית מימון רב-שלבית – התקציב שלנו הוא הראשון שנכנס למשחק. בנושא הקניין הרוחני יש הרבה גמישות. תחומים נוספים לשיתופי פעולה הם התשתיות".

לדברי אוטסטר, "אנחנו פחות טובים בהשקעות בשלבים מתקדמים. עם זאת, לפעמים אנחנו מצליחים להביא שותפים מחו"ל. חסרון אחר שלנו הוא התהליך המסורבל של ההצטיידות. אין לנו אפשרות להבטיח שנרכוש את המוצר, וגם אם כן – זה מלווה בתהליך ארוך. זה לא כמו בשוק האזרחי, בו אין ביורוקרטיה, וברגע שיש צורך יהיה מי שיקנה".

אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת"בין הכיוונים המרכזיים שאנחנו רואים בעתיד הנראה לעין נכללת כניסת חברות מתחום הסייבר, שעד היום לא השתתפו במשחק הביטחוני. כלומר, שימוש בסייבר לא רק ללחימה, אלא גם כמקור מידע. נושאים נוספים הם יכולות פענוח וניתוחי וידיאו (Video Analytics). היכולת להבין את הווידיאו ולזהות, למשל, אלימות. כיום, לאלגוריתם קשה להפריד בין מעשה אלימות ללחיצת יד. נושא נוסף הוא מזעור והוזלה, בו התעשיות הביטחוניות מתקשות", אמר.

אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת, אמר בפורום, כי "לממשלה יש כאן תפקיד מפתח. היא יכולה למלא את המחסור בתשתיות שלגופים פרטיים אין אינטרס להקים. כמו כן, הממשלה משתתפת בסיכון, בשלבים שקרנות פרטיות לא נכנסות עדיין. אני מאמין שהממשלה לא צריכה לעודד תחומי פעילות מסוימים או לקבוע מה יהיו תחומי העתיד".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. ערן פלד

    רציתי רק להמחיש את שקרה לנו אחרי המשבר הגדול ב 2001 - אנו נאלצים לשלם עד היום חובות למדען הראשי חובות לקרן עידוד השיווק -מה שמוסיף על החנק -מה שלבסוף הופך את העזרה של אז לעזרת דב...

  2. ערן פלד

    מסכים לחלוטין עם אלישע וברצוני להוסיף כי חנקו את הסטרטאפים אחרי משבר 2001 קרנות ההון סיכון הפסיקו להשקיע בטלקום -הממשלה לא משקיעה דבר אפילו את קרן עידוד השיווק שהיתה אמורה לעזור במאמצי השיווק לךחברות קטנות סגרו לנו. ללא כסף לא ניתן להזניק חברה קטנה ודינמית - וככה חנקו את חברות ההזנק -מה שבסופו של דבר מחניק את כל התעשייה הזו -כי רק בחברות קטנות תוססות דינמיות ותזזיתיות קורים דברים שיכולים להזיז את התעשייה הזו -כשיבינו את זה וישקיעו בחברות הללו - זה יביא את כל המשק לפריחה

אירועים קרובים