שלום אביטן, אלכסנדר שניידר: "מרבית חדרי המחשב בארגונים מנוהלים באקסל – מצב שיש לשנות"
"ריבוי המשתמשים בארגון, ריבוי היישומים והעובדה שהמיחשוב הארגוני נאלץ לתמוך במכשירים ניידים משפיעים מאוד על תשתיות חדרי המחשב", אמר אביטן, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה ● לדבריו, "אי השימוש בתוכנות ייעודיות לניהול התשתיות הפיזיות גורם ללא מעט בעיות; אין זה פלא שכמבקשים ממנהל התשתיות לבצע שינוי או הוספה של מערכות בחדר, רואים אותו מבולבל ומגרד בראשו בניסיון להבין איך עושים זאת"
"מרבית חדרי המחשב בארגונים מנוהלים על ידי אקסל (Excel). ארגונים לא צריכים לנהל את הקרדיולוגיה של חדר המחשב שלם באקסל, יש לשנות את המצב הזה", כך אמר שלום אביטן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אלכסנדר שניידר.
אביטן היה בין הדוברים בוועידת המנמ"רים החצי שנתית של אנשים ומחשבים, שנערכה באחרונה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות מנמ"רים. מנחי האירוע היו פלי הנמר, נשיא הקבוצה, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי שלה.
לדברי אביטן, ה-IT בארגונים גדל אקספוננציאלית: "ריבוי המשתמשים בארגון, ריבוי היישומים והעובדה שהמיחשוב הארגוני נאלץ לתמוך במכשירים ניידים משפיעים מאוד על תשתיות חדרי המחשב".
הוא אמר, כי האתגרים העומדים בפני מנהלי התשתיות הם חום ומיזוג אוויר, אספקת ועלות חשמל, צפיפות גבוהה, השקעה קפיטלית (CAPEX) מול הוצאות תפעול (OPEX), ניהול, מעבר מעשרות ג'יגה-בייט ל-100 ג'יגה-בייט של את'רנט, מיגון והצורך להגיב לשינויים במהירות. לצד זאת, הוסיף, יש את הצורך ברציפות עסקית, בקיבולת ובניהולה, בזמינות הנדרשת בכל זמן ובצמצום העלויות המושקעות בחדרי המחשב.
"אי השימוש בתוכנות ייעודיות לניהול התשתיות הפיזיות גורם ללא מעט בעיות, בהן בזבוז זמן ומשאבים ברישומים ובפעולות ידניות, קושי במעקב אחר השינויים הללו וקושי בזיהוי משאבים זמינים – חשמל, מיזוג ותקשורת", אמר אביטן. "אין זה פלא שכמבקשים ממנהל התשתיות לבצע שינוי או הוספה של מערכות בחדר, רואים אותו מבולבל ומגרד בראשו בניסיון להבין איך עושים זאת".
מה שנדרש, על פי אביטן, הוא הטמעת תוכנות לניהול תשתיות חדרי המחשב, DCIM. "מימוש תפיסה זו מאפשר כמה יכולות, בהן ניהול של הקיבולת, ניהול מצאי דינמי של כל ציוד ה-IT בחדר המחשב, ניהול אקלימי של החדר תוך התממשקות למערכות קיימות, יכולת עבודה עם המערכות הווירטואליות בארגון וניהול שינויים", ציין.
בנוסף, הסביר, יש לבצע הדמיה טכנית לרצפת חדר המחשב. "זו נעשית על ידי קישור והזנת הנתונים ל-AutoCAD, לפי מסד, שרת, חיבורי רשת, חיבורי חשמל, תוואי החשמל עד למערכות המתח הגבוה, קיבולת מיזוג האוויר, חישוב פליטות חום של הציוד במסדים וחיבור כל משאבי הציוד מקצה לקצה, פסיבי ואקטיבי", אמר אביטן. "בסופו של דבר, הזנת כל הנתונים הללו מאפשרת לנו לקבל מידע זמין בכל עת על מצב הקיבולת באנרגיה, כגון חשמל, מיזוג או מקום פיזי פנוי. כל זאת נעשה בתצוגה גרפית שמראה לנו את קיבולת החדר באמצעות לוח מחוונים או 'צביעת' המסדים על פי בחירתנו. כך נוכל בכל עת, למשל, לראות הדמיה של כל ציוד ה-IT בחדר מכל מקום, לזהות את מיקומי הציוד ואת רמת הצפיפות במסדים, וכן לראות את תוואי החיבורים של כל שרת בארגון".
אביטן סיכם באמרו, כי "מהרגע שהותקנה מערכת לניהול תשתיות חדר המחשב, כל משאבי החדר מנוהלים באופן מלא, לרבות חשמל, פסיבי ואקטיבי, מיזוג אוויר, רשתות תקשורת, מצאי החדר, קיבולת וממשק דינמי למערכות וירטואליות".
אביטן צודק. ויחד עם זאת, לפעמים הרבה יותר מהיר ויעיל לקחת את האקסלים הקיימים, "להלביש" עליהם מסכים ידידותיים למשתמש, להכניס כללי וואלידאציה לנתונים, ואפשרויות חיפוש חזקות ביותר. במבחני עלות-תועלת, "שדרוגון" כזה לאקסל יוצא הרבה יותר זול מכל תוכנה ייעודית. כאשר לא ברור מה התועלת והערך המוסף היוצא למשל מ"מיפוי באוטוקאד" או מ"מיפוי תוואי החשמל". היות והתוצאה הסופית של "שדרוגון" כזה לקבצי האקסל השונים , יוצא דומה מאוד בפונקציות ובמראה לכל תוכנה ייעודית אחרת.