האם תרבות האקזיטים עדיין שולטת בישראל?

האקזיטים הם עדיין משאת נפש של לא מעט סטארט-אפיסטים – גם אם אסף רפפורט ושותפיו מ-וויז סירבו בחודש שעבר להצעה מאוד מפתה מגוגל. הנושא אף עלה השבוע לכותרות בעקבות נאומו של תא"ל ברק חירם לאחר שמונה למפקד אוגדת עזה, שבו הוא ביקר את תרבות האקזיטים והאינסטנט. עד כמה תרבות האקזיטים אמנם מושרשת בישראל? כמה מכירות של חברות סטארט-אפ ישראליות לחברות גדולות יותר, מהארץ או מחו"ל, בוצעו בשנים האחרונות? הלמ"ס פרסמה היום (ד') כמה נתונים מעניינים, שמסכמים את עסקאות האקזיט בין 2010 ל-2023.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים המדוברות בוצעו 1,857 אקזיטים. שנת השיא הייתה 2017, עם מעל 300 עסקאות בסכום כולל של קצת יותר מ-25 מיליארד דולר. בשנה זו אף בוצע האקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי, כשאינטל קנתה את מובילאיי תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר. גם 2021 הייתה שנה מאירת פנים לאקזיטים, עם נתונים דומים. אלא שמאז, בעקבות המשבר הכלכלי, האפקט המאוחר של הקורונה, תחילת המלחמה בעזה וגורמים נוספים, חלה ירידה תלולה במספר העסקאות ובסכומן הכולל, וב-2023 בוצעו 94 אקזיטים שהכניסו לחברות הנרכשות 11.5 מיליארד דולר. לעומת 2022, מדובר בצניחה של 36% במספר העסקאות ושל 49% בסכום הכולל שלהן. גם עולם ההנפקות רשם ירידה – מ-13% מסך העסקאות ב-2022 ל-5% בלבד ב-2023.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הגודל כן קובע?

כמה מהאקזיטים היו קטנים – בסכום של 50 מיליון דולר או פחות? לפי הלמ"ס, אשתקד עמד הנתון על 64% ממספרן הכולל של עסקאות האקזיט, לעומת 70% ב-2022. כ-32% מהמכירות היו של סטארט-אפים בני חמש שנים או פחות, ו-61% מהחברות נמכרו עוד לפני שמלאו להן 10 שנים.

669 מ-1,857 החברות שביצעו עסקת אקזיט בשנים 2023-2010 – נתון שמהווה 36% מכלל החברות שנמכרו – נסגרו לאחר ביצוע העסקה. 34% מהחברות שנסגרו עשו זאת בשנת האקזיט עצמה, 20% נסגרו שנה אחרי הרכישה, 14% – שנתיים אחרי האקזיט, 10% – שלוש שנים אחריו, ו-23% מהחברות סגרו את שעריהן ארבע שנים או יותר אחרי שנרכשו.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

כמה משתכרים העובדים בחברות שביצעו אקזיטים?

על פי נתוני הלמ"ס, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות שביצעו עסקת אקזיט עמד אשתקד על 30.6 אלף שקלים.

נתון לא מפתיע הוא שהאזור המוביל שבו ישבו החברות שהגיעו לאקזיטים בשנים המדוברות הוא תל אביב, כשלאחר מכן אזורי המרכז (בחיבור שניהם מדובר ב-88% מכלל האקזיטים), הצפון והדרום. מעניין לציין שבעוד שבאזורי תל אביב והמרכז הייתה תנודתיות במספרי האקזיטים בין שנה לשנה, באזורי הדרום והצפון הנתון נשאר פחות או יותר יציב לאורך השנים. כך, למשל, במחוז תל אביב חלה אשתקד צניחה של 34% במספר האקזיטים, בהמשך לצלילה של 52% ב-2022.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מה באשר למיקום הגיאוגרפי של החברות הרוכשות? מרביתן (52%) הגיעו אשתקד מארצות הברית; לאחר מכן אירופה; קנדה, אוסטרליה, אסיה או מקום לא ידוע; ובמקום האחרון מדובר באקזיטים כחול לבן, שבהם הן הרוכשת והן הנרכשת הן חברות ישראליות. מספר העסקאות כחול לבן צנח אשתקד ב-47% ומספר ההנפקות של חברות בבורסה בתל אביב ירד ב-19%.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סיווגה את החברות שביצעו אקזיטים ל-13 תחומי פעילות. שני התחומים המובילים הם סייבר ויישומים לתעשיות ועסקים, אם כי הסייבר בולט יותר בסכום הכולל של העס'אות – 7.2 מיליארד דולר בהשוואה ל-1.3 מיליארד "בלבד".