סקר שנערך בישראל: פגיעות נרחבות במבוגרים ברשת

בשבוע הבא יצוין בישראל שבוע האינטרנט הבטוח 0 או, בשמו הרשמי, השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת. לאור המצב, השנה זכה השבוע לכותרת "מתחברים על בטוח בשגרה ובחירום". אלא שיש אוכלוסיות שעבורן האינטרנט הוא מרחב לא כל כך בטוח. אחת מהן היא אוכלוסיית הגיל השלישי. ממצאי סקר שפרסם היום (ה') איגוד האינטרנט הישראלי מעידים עד כמה.

על פי הסקר, 44% מהמבוגרים בני 65 ומעלה חוו ניסיונות הונאה ברשת לצורך קבלת פרטים אישיים. רבע מהמשיבים דיווחו כי הם עברו ניסיון הונאה צרכנית, לעומת 5% בלבד שחוו פגיעה של לשון הרע. משיבים בגילאי 70-74 דיווחו יותר על הונאות או ניסיונות להונאות לקבלת פרטים, לפחות פעם אחת. משיבים מבוגרים יותר דיווחו על שיעורים נמוכים יותר של פגיעות מסוג חשיפה לתוכן לא הולם והונאות צרכניות, אך באיגוד האינטרנט מציינים ש-"ייתכן שזה נובע מהשיעור הנמוך של השימוש ברשת בגילאים מבוגרים יותר".

מומלץ להיזהר במתן פרטים כגון מספר כרטיס אשראי ברשת. צילום: ShutterStock

כמו באוכלוסיות אחרות, גם בקרב המבוגרים, שיעור הפנייה למשטרה בעקבות פגיעה או ניסיון פגיעה בהם ברשת – נמוך: רק 40% מהנפגעים העידו כי פנו אליה בעקבות אירוע שכזה, שקרה להם. 27% נעזרים במקרים כאלה בבן משפחה – נתון די נמוך, בפרט לאור העובדה שכמעט מחצית (49%) מבני האוכלוסייה המבוגרת פונים לקבלת עזרה מקרובי משפחה בנושאים של אוריינות דיגיטלית, כגון תפעול טכני ומיומנויות גלישה.

מהם הצרכים של המבוגרים באינטרנט?

הסקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, ובמסגרתו נדגמו 500 משיבים, שמהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל. עם זאת, באיגוד האינטרנט מבהירים שמספר המשיבים על הסקר מקרב בני הגיל השלישי בחברה הערבית ובחברה החרדית היה נמוך, ולכן הוא לא מספק תמונה מייצגת של אוכלוסיות אלה.

כך או כך, מהנתונים עולה שכשליש מבני האוכלוסייה המבוגרת לא משתמשים באינטרנט כלל. הממצאים מעידים על פערים בצרכים הדיגיטליים בין קבוצות שונות בתוך אוכלוסיית הגיל השלישי, תוך אבחנה בין שלושה סוגים של צרכים: צורך בסיסי – יישומי מחשב וחיפוש ברשת, צורך תפקודי – מיצוי זכויות ושירותים חיוניים בדיגיטל, וצורך בטיחותי – מוגנות ברשת ודרכי התגוננות. על פי הנתונים, מבוגרים בתל אביב ובמרכז מבקשים יותר לקבל מידע על דרכי התגוננות נגד איומים, הונאות וסכנות חדשות ברשת, ופחות זקוקים למידע על מיומנויות בסיסיות של יישומי מחשב, אינטרנט ורשתות. באזורי הצפון וירושלים, הרצון הרווח יותר בקרב בני הגיל השלישי הוא להעשיר את הידע שלהם – איך הם יכולים למצות את הזכויות שלהם ולקבל שירותים חיוניים באמצעים הדיגיטליים.

מהם השימושים העיקריים של המבוגרים באינטרנט?

מהסקר עולה כי השימושים העיקריים של בני הגיל השלישי באינטרנט הם קבלת מידע רפואי (71%), קבלת שירותי בנקאות ופיננסים (62%), וביצוע תשלומים וחשבונות כמו חשמל וארנונה (40%). עוד עולה מהנתונים כי קצת יותר ממחצית מהם (54%) משתמשים ברשתות החברתיות, ושיעור דומה (55%) מבצעים פעולות ומקבלים מידע באמצעות האינטרנט מרשויות וממשרדי ממשלה. מה לגבי מיילים? כאן מצאו הסוקרים שקיים פער בין גברים לנשים: כ-30% מהנשים בגיל השלישי לא משתמשות בדואר אלקטרוני, לעומת 18% מהגברים.

בהמשך לממצאי הסקר, במהלך החודש הקרוב ייערכו מפגשי הדרכה בכ-100 מרכזים קהילתיים ברחבי הארץ, שנועדו להעניק כלים לבני הגיל השלישי להתמודד עם אתגרי הרשת. מדובר בפעילות משותפת לאיגוד האינטרנט הישראלי, מיקרוסופט ישראל, תוכנית באים לטוב – מערך ההתנדבות הלאומי לאזרחים ותיקים של החברה למתנ"סים, ומערך הסייבר הלאומי.

המלצות כיצד להתגונן ברשת

לצד נתוני הסקר, איגוד האינטרנט פרסם המלצות בנושא הגנה ברשת – שטובות לבני הגיל השלישי, אבל בעצם לכולנו. תחת הכותרת "המלצות בנושא הגנה מפני פישינג וסוגים שונים של הונאות ברשת", באיגוד ממליצים: הוסיפו אימות דו שלבי, בדמות קוד שאותו יש צורך להקליד לפני הקלדת הסיסמה, כדי למנוע טוב יותר ניסיונות כניסה לחשבונכם מצד גורמים לא מורשים; אל תעבירו את הקוד האישי שלהם לאף אחד, גם אם מישהו מוכר מבקש מכם להעביר אותו או לוחץ בנושא; אל תנדבו מידע או פרטים לכל גורם שיוצר קשר, כולל פרטים כמו כתובת, מספר דירה, טלפון, מספר כרטיס אשראי ועוד; הפעילו חבר טלפוני – ודאו שיש לכם בן משפחה מהימן או אדם שאפשר להתייעץ איתו או איתה אם מתעורר חשד; אם משהו נראה לכם מוזר או לא תקין, או גורם לכם לחוסר נוחות – דווחו על כך; והכי חשוב – סבלנות! אין בהילות או דחיפות לענות לכל הודעה שהיא באופן מיידי.

בכל הנוגע להגנה מפני תוכן פוגעני או שקרי ברשת, באיגוד ממליצים: בדקו את מקור הידיעה בכמה מקורות רשמיים, כגון רשויות, אתרים של המדינה וכלי תקשורת ממוסדים; הטילו ספק בכל ידיעה שלא מגיעה ממקור רשמי – במיוחד אם היא מלחיצה, משמעותית או קוראת לפעולה יוצאת דופן; ודאו שהידיעה מנוסחת בצורה רשמית, שקולה וללא שגיאות או סלנג; בדקו האם התוכן, התמונה או הסרטון המוצגים מתאימים לכותרת שנלווית אליהם או שהוצאו מהקשרו; והימנעו מהצטרפות לקבוצות ורשימות תפוצה אנונימיות. כמו כן, נכתב, מומלץ לא לענות לשיחות קוליות או לשיחות וידיאו בווטסאפ ממספרים לא מוכרים, וכדאי למחוק אותן.