ד"ר יאיר שרן, אוניברסיטת תל אביב: "במבט קדימה על איום הסייבר, יש סיבות לדאגה"
"הטרוריסט העתידי יותר מקושר, בעל רמה מדעית טכנולוגית גבוהה יותר, ומודעות גבוהה לאפשרויות וליכולות", אמר ד"ר יאיר שרן, מנהל המרכז לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת תל אביב, במסגרת יום עיון ביטחון ומלחמה בטרור - האתגר המדעי ● הוא דיבר על הסכנות הקיימות והעתידיות בתחום הסייבר, ואף הביע ביקורת: "אנחנו כמדענים, שחושבים על הצד החיובי, לא תמיד חושבים מה אחרים יכולים לעשות עם הטכנולוגיה הזו – ולבסוף אנחנו מופתעים"
"כולנו קראנו בחודשים האחרונים על המדענים מהולנד שניסו לפרסם מאמרים בנושא וירוס שפעת העופות הקטלני. היה דיון מאוד קשה גם בתקשורת וגם בחוגי המדע, שמא מאמרים מהסוג הזה, החשופים לכל, עלולים להזיק. היו קולות לכאן ולכאן, כאשר המתנגדים טענו שמדובר במתנה לארגוני הטרור. הקרב נגמר בהפסד המתנגדים, והמאמרים פורסמו. סיפורים כאלה יש הרבה, בכל הגזרות שבחזית המדע והטכנולוגיה. האתגר למדענים הוא איך לשמור על חופש המדע וחופש המחקר, ולקדם את האנושות תוך שיתוף פעולה עם המאמץ למנוע מארגוני טרור לקבל מידע חיוני לתפקודם" – כך התריע ד"ר יאיר שרן, מנהל המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת תל אביב, במסגרת יום עיון ביטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי, שערך אתמול (א') המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון בראשותו של פרופסור אבי מרמור.
לדבריו, "איום הסייבר הוא עכשווי, ובאפשרותו להוות דוגמה למה עלול לקראות בעתיד. כשאנו מסתכלים קדימה אנו מגלים סיבות רבות לדאגה: הצטמצמות הפער בין שימושים ומוצרים צבאיים ואזרחיים; הקטנה והוזלה של טכנולוגיות צבאיות, המאפשרות שימוש קל ונגיש יותר עבור גופי פשע וטרור; מידע רגיש ומסוכן הופך להיות זמין ברשת; שיתוף פעולה בינלאומי בין ארגוני טרור, וכן הלאה. הטרוריסט העתידי יותר מקושר, בעל רמה מדעית טכנולוגית גבוהה יותר, ומודעות גבוהה לאפשרויות וליכולות".
ד"ר שרן הוסיף, כי "אנחנו כמדענים, שחושבים על הצד החיובי, לא תמיד חושבים מה אחרים יכולים לעשות עם הטכנולוגיה הזו – ולבסוף אנחנו מופתעים. רק עכשיו יש דיונים משמעותיים אם צריך להשקיע כסף בלוחמה באיומי סייבר. בישראל כבר חשבו על כך מזה זמן רב, ואנחנו מוכנים הרבה יותר מארה"ב".
זאת ועוד, ציין ד"ר שרן את פרויקט FESTOS של האיחוד האירופי, בראשו הוא עומד. פרויקט זה מספק ראיה ארוכת טווח ליישומים טכנולוגים, בוחן אם יש בהם איום ואף עוסק באמצעים האפשריים לקידום המודעות ומניעת האיומים הללו.
"דוגמה לשימוש בטכנולוגית המידע הוא שבבי RFID שיותקנו בשתלים בתוך הגוף, באמצעותם יוכלו ארגוני פשיעה להרוג אנשים שיש בגופם שתל כלשהו על ידי פקודה לשבב", התריע שרן. "בעידן האינטרנט, שבבים כאלו יהיו לא רק בבני אדם, אלא כמעט בכל מערכת אחרת, דוגמת רשת החשמל ומשאבות המים, ויהיה אפשר יהיה לשבש אותם. לכן, לפושעים זה יכול להיות אטרקטיבי. הם לא מעוניינים בהכרח בפגיעה במדינות, כי אם גם בפרטים. למשל, גניבת זהויות. ככל שהמערכת נהיית יותר דיגיטלית – האפשרויות מתרחבות".
בנוסף, פירט ד"ר שרן על זוויות נוספות שיש לקחת בחשבון. "תחומים נוספים הנחקרים במרכז ושעלולים לשחק לידי ארגוני טרור הם ננוטכנולוגיה – חומרי נפץ חזקים ובלתי ניתנים לגילוי, ביוטכנולוגיה – יצירת נשק ביולוגי דוגמת חיידקים, וירוסים ורעלנים, וכל אלה תוך שימוש במוצרים מדעיים הזמינים באופן מסחרי".
פרופסור מרמור, שהציג את פעולת המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון, אמר כי "תפקידו של המרכז שהוקם לפני עשור הוא להכיר למדענים בטכניון ובמוסדות אחרים את צרכי מערכת הביטחון, ובפני מערכת הביטחון את היכולות של המדענים".
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי לא היה מודע לתרומת הטכניון לביטחון ישראל עד שקרא זאת בבלוגים של כאלו שלא אוהבים את ישראל, ושהתנגדו לזכייה של הטכניון ביחד עם קורנל בהקמת המרכז למחקר מתקדם בניו יורק. "קראתי את הדברים הללו, ולבי התרחב", אמר לביא.
תגובות
(0)