דו"ח SNPI: שפל בהשקעות בהיי-טק – צנחו ב-60% בשנה החולפת

עוד דו"ח שמעיד עד כמה 2023 הייתה שנה רעה להיי-טק הישראלי: על פי ניתוח מכון המחקר SNPI, סך ההשקעות בענף בשנה החולפת צנח ב-58% לעומת 2022, ועמד על 7.3 מיליארד דולר. סך ההשקעות ברבעון הרביעי של השנה הסתכם ב-1.3 מיליארד דולר – הנתון הנמוך מאז 2017.

הנתונים מגיעים על רקע המשבר בהיי-טק הישראלי, שנובע מהמשבר הכלכלי העולמי ומשני משתנים שרלוונטיים לישראל בלבד – הרפורמה / המהפכה המשפטית, ובמיוחד המלחמה. יו"ר SNPI, פרופ' יוג'ין קנדל, הזהיר כי "ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת במהירות לנקודת אל חזור".

הדו"ח מצביע על המשך צניחה בהשקעות ובמספר סבבי הגיוס, בעיקר בשלבים המוקדמים. כללית, מספר הסבבים ב-2023 צנח ב-40% לעומת השנה שלפניה ועמד על 624. סך ההשקעות בסבבי הסיד נחתך בחצי. מספר סבבי הגיוס ברבעון האחרון, בכל השלבים, ירד ביותר מ-40% ל-78.

נתון מדאיג נוסף הוא ש-42% מהקרנות הזרות שהשקיעו בישראל ב-2022 לא חזרו להשקיע בה ב-2023. זהו נתון גבוה ביותר מפי שניים ביחס לממוצע השנים הקודמות, שעמד על כ-17%. תופעה זו ניכרת גם בקרב הקרנות הישראליות, אך בשיעור נמוך יותר – של 32% (לעומת ממוצע של 19% בשנים הקודמות).

מה ביחס לעולם? שיעור הצניחה השנתית בהשקעות בישראל גדול כמעט פי שניים מהנתון בארצות הברית, שם נרשמה ירידה של 30% בהשקעות בהיי-טק, וגדול יותר גם מהנתון באירופה – קיטון של 44%.

ארבע שאלות שיעצבו את עתיד הענף

מחברי הדו"ח מציינים ש-2024 עומדת להיות פרשת הדרכים של ההיי-טק הישראלי, ומעלים ארבע שאלות, שלדבריהם יעצבו את עתיד הענף:

• עד כמה יפגע המצב הביטחוני והגיאו-פוליטי בהשקעות בהיי-טק? מהצד האופטימי, אנשי SNPI מציינים את החוסן של ההיי-טק הישראלי, ההון האנושי ויכולותיו, ונוכחותן של החברות הרב לאומיות בארץ. מהצד הפסימי, או המודאג, הם מציינים את אי הוודאות המתמשכת, הגיוס הנרחב של עובדי היי-טק למילואים, התלות של ישראל בהשקעות זרות והפגיעה בתדמיתה.
• האם נמשיך להוביל טכנולוגית גם בעידן ה-AI? לדבריהם, היכולת של ההיי-טק הישראלי לשמור על המובילות שלו תלויה ביכולתו להשתלב במהפכת הבינה המלאכותית. מהצד החיובי מציינים אנשי המכון את הפעילות של הסטארט-אפים הישראליים והחברות הרב לאומיות שעוסקות בתחום ה-AI – מישראל, ומהצד השלילי – את העובדה שישראל עדיין נמצאת בשלבים הראשונים של גל החדשנות שיש סביב הבינה המלאכותית, ומאחר שהתחלנו את ה-"מסע" שלנו בתחום אחרי רבות מהמדינות האחרות.
• האם ניתן עוד להגדיל את כמות ההון האנושי בתעשייה? השאלה הזאת מעסיקה את ענף ההיי-טק בארץ כבר שנים, ורבים מעלים את הצורך לשלב בו אוכלוסיות מודרות, כגון נשים, חרדים וערבים. הפוטנציאל הלא ממומש באוכלוסיות בתת ייצוג הוא אחת הסיבות לאופטימיות, לפי אנשי SNPI – לצד העובדה שבעוד שהחסם העיקרי בפני שילוב אוכלוסיות בהיי-טק הוא התוכנה, יש בהיי-טק תתי ענפים נוספים, ושיש בענף גם תפקידים שאינם טכנולוגיים. מהצד השני הם מציינים שפוטנציאל המועסקים החדשים בהיי-טק מוגבל וששיעור העובדים בענף מכלל שוק התעסוקה בישראל כבר גבוה, לעומת מדינות אחרות. כמו כן, הם מציינים בצד השלילי את ההישגים הנמוכים של מערכת החינוך ואת ההתקדמות האיטית מאוד בשילוב אוכלוסיות בתת ייצוג בהיי-טק. טענה נוספת שמעלים אנשי המכון היא שהנושא חדל לעניין את הממשלה. כנימוק לטענה זו הם מביאים את אי היישום של המלצות ועדת פרלמוטר בנושא ההון האנושי בהיי-טק.
• האם מדיניות החדשנות של ישראל תדע להתמודד עם האתגרים? לחיוב מציינים מחברי הדו"ח את תחושת הסולידריות, הפוטנציאל בשיתוף פעולה בין המגזרים הפרטי והציבורי, ועובדי הציבור שמובילים את התחום. מהצד השני, הם מודאגים מ-"הנתק חסר התקדים שנוצר בשנה האחרונה בין הממשלה לבין תעשיית ההיי-טק, כתוצאה מהרפורמה המשפטית והמחאה שקמה בעקבותיה", ומעלים את האפשרות שעל אף "חידוש הקשר" עם פרוץ המלחמה, לא ברור שאחריה, הנתק לא יחזור. כמו כן, הם מונים לשלילה את המסגרת החקיקתית המיושנת ואת התחרות העולמית.

"מקבלי ההחלטות, אל תתעלמו מנורות האזהרה הבוהקות"

לדברי פרופ' קנדל, "ההיי-טק הישראלי נמצא במצוקה אחרי שנה קשה במיוחד, עם האטה עולמית, רפורמה משפטית והמלחמה שטרם הסתיימה. אין לישראל את הפריבילגיה להסתמך רק על כוחות השוק ולהסתכן בדעיכת המנוע של המשק – ואחריו של כלכלת ישראל כולה. כמו במשברי עבר, יש להבטיח שההיי-טק יתאושש ואף יצא מחוזק מהמשבר הנוכחי, ויחזור לעמדת הובלה עולמית. כיום, יותר מתמיד, יש צורך במדיניות ממשלתית חכמה, קוהרנטית ופרו-אקטיבית. אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות לא להתעלם מנורות האזהרה הבוהקות, ולפעול באופן מיידי להקמת כוח משימה כלל ממשלתי, בשיתוף סקטור ההיי-טק והחברה האזרחית, במטרה לפתח וליישם אסטרטגיה ברורה וארוכת טווח. ללא מאמץ משותף, ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת לנקודת אל חזור".

אורי גבאי, מנכ"ל SNPI, ציין כי "אירועי השנה החולפת הביאו את ההיי-טק הישראלי לחוסר ודאות מתמשך, והפכו את 2024 לשנה קריטית, שתקבע את עתידו. בדו"ח זה אנחנו מצביעים, לצד הסיבות לאופטימיות, על הסכנות הגדולות שמאיימות על הענף – ובראשן החמצת רכבת ה-AI. ללא היי-טק מוביל לא יהיה חוסן כלכלי ולאומי. במציאות הנוכחית של תחרות גלובלית מואצת לצד משבר מקומי, האתגרים שניצבים בפני ההיי-טק הישראלי הופכים לקשים הרבה יותר".