סמוטריץ' רוצה לקצץ 30% מתקציב משרד המדע והטכנולוגיה

משרד האוצר מבקש לקצץ 30% מתקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שעומד על 570 מיליון שקלים – כך עולה מהצעת התקציב, שהונחה היום (א') על שולחן הממשלה. זאת, במסגרת קיצוצים רוחביים שנעשים במשרדי הממשלה, למימון המלחמה. שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, ושר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, הביעו התנגדות לקיצוצים בתקציבי משרדיהם, והשר קרעי אף דורש תוספת של יותר מחצי מיליארד שקלים. ההצבעה על הצעת התקציב הייתה אמורה להתקיים היום, אלב היא נדחתה עקב ההתנגדויות, וטרם ברור מתי היא תיערך. ההערכות הן שזה יקרה עוד הלילה או מחר.

בהודעה שפרסם השר אקוניס נאמר: "לא נאפשר לאוצר לפגוע פגיעה חמורה במדע הישראלי". לדבריו, "נוכח האתגרים העצומים שהמדינה עומדת בהם ותחווה לאחר הניצחון במלחמה, יותר מתמיד יש צורך להשקיע במנועי הצמיחה של הכלכלה והחברה הישראלית, שמתבססים על מחקרים פורצי דרך, על מיזמי חדשנות ועל יוזמות שמשפיעות על התעשייה והאקדמיה בעולם כולו".

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

הוא ציין כי "קיצוץ והתאמת תקציב 2024 נדרשים כאינטרס לאומי, אולם לא נדרשת פגיעה אנושה בתקציב המשרד וברפורמות, באופן פזיז וללא דיון יסודי". לדברי אקוניס, קיצוצים אלה, באם יאושרו, "יסכנו את העתיד המדעי-טכנולוגי של המדינה".

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשותו של ח"כ איימן עודה, תתכנס מחרתיים (ג') לדיון חירום, כדי לדון בכוונת האוצר לפגוע בתקציבי המדע, הטכנולוגיה והמחקר.

קיצוץ בתקציבי המדענים הראשיים בכל משרדי הממשלה

בשבוע שעבר פורסם על כוונת משרד האוצר לקצץ בתקציבי המדענים הראשיים בכל משרדי הממשלה. משמעותו של קיצוץ זה היא פגיעה במחקרים ובתוכניות פיתוח בשורה של תחומים חשובים בעולמות המדע, איכות הסביבה, התחבורה ועוד.

יצויין כי תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כבר קוצץ בסוף השנה שעברה, בעקבות הדיונים על התאמות שנעשו לתקציב 2023, עקב המלחמה. המשרד דרש להגדיל בתקציב 2024 את התקציב, כדי לעמוד באתגר הסיוע להיי-טק לאחר המלחמה, אולם משרד האוצר מציע לקצץ בו – ובצורה ניכרת. השר אקוניס מסר כי עד לרגע זה המשרדים טרם הגיעו להסכמות, וכי כאמור, הוא יתנגד לתקציב באם יכלול את הפגיעה האמורה.

השר קרעי: לא לקצץ בתקציב משרד התקשורת – אלא להוסיף לו

כאמור, גם השר קרעי מתנגד לקיצוץ בתקציב משרדו, ואף דורש תוספת תקציבית. מחיבור הדרישות, כפי שיובאו בהמשך, עולה כי מדובר בתוספת של 555 מיליון שקלים ל-2024, ועוד כספים לשנים שלאחר מכן.

לטענת שר התקשורת, "ישנה חשיבות מכרעת לשירותי ותשתיות תקשורת בשגרה ובטח שבעתות חירום, שבאות לידי ביטוי בסכנה מיידית לחיי אדם ופגיעה כלכלית משמעותית במשק. ב-7 באוקטובר נוכחנו כולנו לדעת עד כמה תשתיות התקשורת הן תשתיות חיוניות, ואל לנו להישאר אדישים למצב שבו ישראל מדשדשת מאחור בכל מדד בינלאומי. עלינו לתת את הדעת ולהשקיע בתשתיות מצילות חיים כמו תשתיות התקשורת".

שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי. צילום: דוברות משרד התקשורת

השר קרעי שלח לפני הישיבה מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בו כתב כי משרד התקשורת נדרש לא לקיצוץ בתקציב אלא לתוספת תקציבית – בשלושה תחומים: עיבוי אנרגטי, עיבוי כיסוי ותמרוץ דור 5.

בין היתר, הוא כתב ש-"כדי להיות ערוכים למקרים של נפילות חשמל ממושכות שיפגעו גם בתשתיות התקשורת, המדינה צריכה להבטיח גיבוי חירום לאתרי הסלולר, שיספק חשמל למשך 12-24 שעות, בעלות של 90 מיליון שקלים לשנה על פני חמש שנים. כיום, גיבוי החירום מספק חשמל לשעתיים בלבד, ומצב זה עלול לסכן חיים".

"כמו כן", ציין, "יש להוסיף כ-1,000 אתרי סלולר חדשים להשלמת כיסוי סלולרי ביישובים וצירי תנועה, בעלות של 130 מיליון שקלים לשנת 2024. כל זאת לצד פעילויות נוספות, כחלק מהיערכות לחירום, כגון חלוקת מכשירי טלפון לווייני לאנשי מפתח בישובים ובאזורי הגבולות, ופרישת אינטרנט במקלטים בעלות של 50 מיליון שקלים".

עוד כתב קרעי כי "על מנת להדביק את הפער (מול העולם – י"ק) בתשתיות סלולר מתקדמות, על ישראל להשקיע בתוכנית חומש לתמרוץ כיסוי מיטבי, כולל כ-9,000 אתרי דור 5, בעלות שנתית של 235 מיליון שקלים לשנה, על פני חמש שנים. ישראל נמצאת במקום ה-64 בעולם באיכות הרשת הסלולרית, על פי מדד OOKLA. הפער בתשתיות סלולריות מתקדמות מגביל את פוטנציאל הצמיחה של המשק בסקטורים מובילים".

"בנוסף, משרד התקשורת מציע פעולות נוספות לעידוד צמיחה, שכוללות, בין היתר, עידוד ערים חכמות, תמיכה בחברות טכנולוגיה ופעילויות משותפות עם משרדי ממשלה לעידוד שימוש בטכנולוגיות מבוססות דור 5, בעלות של 40 מיליון לשנת 2024".

עוד תוספת שהמשרד דורש היא בסך של 10 מיליון שקלים לשנה הנוכחית, בגין עלויות תפעוליות.