ביקורת בהיי-טק על התקציב: "הממשלה לא מבינה שאנחנו במשבר"

הגידול של מיליארד השקלים בתקציב רשות החדשנות והתוכנית הממשלתית לענף, שזכתה לשם המפוצץ "בוסט להיי-טק", מתקבלות בברכה מסוימת בקרב ראשי הענף, אבל ממש לא במחיאות כפיים סוערות. לדבריהם, התקציב, שאושר אתמול (ב') בממשלה, לא מראה על שינוי גישה אצלה, ומעיד על חוסר הבנה שההיי-טק הישראלי נמצא במצב חירום.

אחדים מבכירי הענף אמרו דברים ברוח זו בישיבה שערכה היום ועדת המשנה להיי-טק של ועדת הכלכלה של הכנסת. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אמר כי "משרד האוצר לא מבין שאנחנו במצב חדש, לא מבין שאנחנו במשבר, אלא הוא חושב שזה המשך של מה שהיה. הוא צריך לשנות את הגישה. הממשלה צריכה לדאוג לתעשיית ההיי-טק, שנמצאת כיום בסכנה גדולה, והיא לא עושה זאת מספיק".

"חלק ניכר מהתוכנית של הממשלה עוסק בסטארט-אפים, אבל המספר הגדול של העובדים נמצא בתעשיות ההיי-טק הקיימות. הסטארט-אפים חשובים למה שיקרה בעוד 3-5 שנים, אבל צריכים לדאוג גם לקיים, להמשכיות עסקית, ליציבות במשק. גם כשהמצב היה טוב, לפני המשבר, אמרתי לא פעם שהקטר של המשק זקוק לתחזוקה, הכוונה ותשתית. זה נכון על אחת כמה וכמה במצב משברי כמו עכשיו, אלא שהממשלה לא מתייחסת לכך, גם לא בתקציב", ציין כהן.

נציגת משרד האוצר הציגה בדיון את התוכנית הממשלתית, וטענה כי היא נעשתה בהידברות עם איגודי ההיי-טק וחברות בענף. "איתנו לא דיברו על התוכנית, דעתנו לא נשמעה", אמר כהן.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אמרה כי "ההיי-טק ימשיך להביא השנה את הפריון שלו, אבל הוא יהיה הרבה יותר נמוך. יהיו לזה השפעות מקרו-כלכליות הרבה יותר רחבות מאשר על תעשיית ההיי-טק. אנחנו מבקשים מהכנסת והממשלה לא לטלטל את הספינה, לא להמציא רגולציות חדשות, ולעבוד בשיתוף פעולה מלא והדוק עם התעשייה". בין היתר, היא הציעה לדחות את היישום בישראל של PILAR 2 – ה-"מס האפקטיבי" שמדינות ה-OECD, כולל ישראל, הסכימו להטיל על החברות הרב לאומיות. "המס הזה ישנה דרמטית את המצב ואנחנו מבקשים לא לאמץ אותו בשנתיים הקרובות, בטח שלא במצב כלכלי כל כך קשה", אמרה.

"השקעה של המוסדיים תפתור את כל בעיות ההיי-טק"

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר כי "הממשלה לא מבינה את המצב. הקיצוץ בתקציב להיי-טק הוא בכל משרד, במסגרת הקיצוץ הרוחבי במשרדים, כי בכל משרד ממשלתי יש השקעות רלוונטיות להיי-טק, וחלקן עומדות להיעלם. בנוסף, צריך לראות את תקציב ההיי-טק כחלק מתקציב הביטחון, כי ההיי-טק אמור להיות חלק מתפיסת הביטחון של המדינה".

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), אמר בדיון ש-"ההיי-טק לא צריך עזרה ראשונה, הוא צריך עזרת חירום מהממשלה".

לדבריו, "אנחנו במשבר עמוק, והשאלה היחידה היא מה הדרך להוציא אותו מהמשבר, כי הוא מנוע הצמיחה החשוב ביותר והקטר של הצמיחה הכלכלית. הציפייה הראשונה שלי היא שמשרד האוצר ורשות החדשנות יתאמו את התוכניות והצעדים שהם מציעים עם תעשיית ההיי-טק . חייבים לדבר עם משתמשי הקצה ולא להמציא תוכניות תיאורטיות שלא מתכתבות עם הצרכים האמיתיים של התעשייה, או שהתעשייה כלל לא מודעת אליהן".

*הדבר החשוב ביותר כרגע הוא זמינות הכסף", הוסיף. "כל התוכניות, הקרנות והסיוע שמתכוונים להפעיל בשנה הקרובה – חשוב שיגיעו מהר ככל האפשר לשטח, כי הבעיה המרכזית, בעיקר של הסטארט-אפים, שעדיין לא התבססו, היא מחנק פיננסי. חייבים להזרים את הכסף מיד, כי בעוד שנה זה יהיה מאוחר מדי".

ליברמן ציין כי "מעבר לקיצור הביורוקרטיה ולמתן של יותר כסף ממשלתי ויותר מהר להיי-טק, הדרך הנוספת לפתור את הבעיה היא למשוך את המשקיעים המוסדיים להשקעה בענף. במוסדיים מרוכזים סכומי עתק, הרבה יותר מקרנות הון-הסיכון ותקציבי הממשלה. צריך לחץ של כל הארגונים והאיגודים של ההיי-טק ושל התאחדות התעשיינים, כמו גם של השרים והח"כים הרלוונטיים, על משרד האוצר ורשות המיסים, במטרה לתת הקלות והטבות למוסדיים על השקעות בהיי-טק. אם הם היו משקיעים 0.5% מהכסף שיש להם בהיי-טק הישראלי, זה היה פותר את כל הבעיות. אני מדבר עם כמה מהמוסדיים, ואין זו אגדה. עם עוד קצת הטבות של האוצר ורשות המיסים, הם ישקיעו".