זינוק בהשקעות בהיי-טק – בגלל גיוסי הענק והסייבר
למרות המלחמה, ההשקעות בטק הישראלי הגיעו במחצית הראשונה של השנה ל-5.1 מיליארד ד' - כך לפי SNC ● עיקר הסכום גויס במגה סבבים, ובארגון מזהירים שהתלות בהם ובסייבר מעמידה בצל תחומים אחרים וחברות קטנות יותר
גיוסי הענק של כמה סטארט-אפים – מה שנקרא מגה סבבים – והפעילות הגועשת בענף הסייבר הביאו במחצית הראשונה של השנה לזינוק של 31% בהשקעות הפרטיות בהיי-טק הישראלי, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי הדו"ח התקופתי של סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), הנתון עמד על 5.1 מיליארד דולר, והוא הושג למרות פקטור הסיכון שיש בהשקעות בישראל עקב המלחמה.
המימון הפרטי
אחד המאפיינים של התקופה המדווחת הוא ההתאוששות במימון הפרטי, שהובל על ידי 14 סבבים של גיוסי ענק (מעל 100 מיליון דולר האחד). ככלל, מספר סבבי הגיוס שביצעו סטארט-אפים ישראליים במחצית הראשונה של 2024 עמד על 322, עם סכום מצטבר של 5.1 מיליארד דולר, כאמור – מהם 2.8 מיליארד, שהם 56%, הגיעו ממגה סבבים. עיקר הסכום – 3.3 מיליארד דולר – גויס ברבעון השני, כאשר ברבעון הראשון עמד המימון על 1.8 מיליארד. על פי ההערכות של אנשי סטארט-אפ ניישן סנטרל, אם לוקחם בחשבון סבבי גיוס שלא דווחו וסכומים שלא נחשפו, סך ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בתקופה זו עשוי להגיע ל-6.7 מיליארד דולר.
בהקשר של המגה סבבים, אומרים ב-SNC, מדובר באליה וקוץ בה: הם אמנם תורמים סכום ניכר לסך ההשקעות בהיי-טק הישראלי, אבל מאפילים על מגזרים חלשים יותר ועל הצורך במימון שיש לחברות רבות בשלבי גיוס מוקדמים ובשלבי הביניים.
הסייבר הישראלי ממשיך לרתוח
52% מסך ההשקעות בהיי-טק הישראלי בששת החודשים הראשונים של השנה הגיעו מתחום הסייבר. בלט במיוחד סבב הגיוס שובר השיאים של וויז, בסך של כמיליארד דולר. העסקה המסתמנת לרכישת החברה על ידי גוגל תמורת 23 מיליארד דולר מעלה את ה-"טמפרטורה" של הסייבר הישראלי, שגם כך הוא לוהט, ומסמלת את מגמת הקונסולידציה של חברות בתחום – מגמה שגם אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז, מדבר עליה. והנה, במחצית הראשונה של השנה בוצעו תשע עסקאות מיזוגים ורכישות בתחום הסייבר, בסך כולל של 1.5 מיליארד דולר. מדובר ב-35% ממספר האקזיטים של חברות היי-טק ישראליות בתקופה המדווחת.
ככלל, הסכום הכולל של המיזוגים והרכישות עמד בינואר-יוני 2024 על 4.1 מיליארד דולר. למרות מספר העסקאות המועט, מדובר בזינוק של 70% לעומת התקופה המקבילה ב-2023, ובהיקף הגדול ביותר שנצפה מאז 2018. בתקופה זו נרשמו שתי עסקאות בהיקף של יותר ממיליארד דולר כל אחד: הרכישה של ווקמי על ידי סאפ וזו של רזידנט הום, שנקנתה על ידי אשלי הום. סך כל העסקאות, כולל כל פעילות המיזוגים והרכישות, הגיע ל-7.1 מיליארד דולר.
ישראל מול העולם
הדו"ח מצביע על כך שחל שינוי משמעותי לטובת ישראל בכל הנוגע למעמדה בתחום הסייבר אל מול זה של ארצות הברית: בעוד שב-2018, חמישית מההשקעות בהיי-טק בשתי המדינות הייתה בתחום זה, לאורך השנים, השיעור בארצות הברית ירד ל-13%, בעוד שבישראל הוא צמח ל-25%. עם זאת, אנשי סטארט-אפ ניישן סנטרל מזהירים מהתלות של ישראל בתעשיית הסייבר שלה, ואומרים שתלות יתר בה, בטווח הארוך, עלולה לבוא על חשבון מגמות והזדמנויות משמעותיות אחרות לאקו-סיסטם.
ואם כבר בהשוואות עסקינן, המגמה בהיי-טק הישראלי, בכל הנוגע להשקעות פרטיות, טובה בהרבה מאשר באזורים אחרים בעולם: בעוד שבארץ נרשם, כאמור, זינוק של 31%, בארצות הברית נרשמה עלייה של 28%, ואילו אירופה ואסיה חוו ירידות של 6% ו-18%, בהתאמה.
המשקיעים הזרים בהחלט כאן
הנתונים מצביעים על כך שאמנם, רוב המשקיעים בהיי-טק הישראלי במחצית הראשונה של השנה היו ישראלים (54%), אולם משקיעים גלובליים השתתפו בסבבים שבסך הכול היוו 93% מכלל המימון. מדובר בשיא של שבע שנים, שמראה שלמרות המלחמה והאווירה האנטי ישראלית בעולם, המשקיעים הזרים עדיין כאן, גם אם לא כולם. כך, הן אינסייט פרטנרס והן NFX קפיטל – שתיהן מהקרנות הזרות המובילות בהשקעות בהיי-טק הישראלי – השתתפו בשבעה סבבים, וסקויה וגריילוק פתחו בחודשים האחרונים מחדש משרדים בארץ.
אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישם סנטרל, אמר כי "גיוסי הענק והפעילות בתחום אבטחת הסייבר הצליחו להאפיל על הסיכון האזורי בישראל. אפשר היה לצפות של-'פקטור הישראלי' תהיה השפעה חזקה יותר על פעילות ההיי-טק בארץ, אבל הנתונים מראים אחרת. בעוד שחלק מהמשקיעים מהססים, אחרים מגדילים את ההשקעות שלהם, לאור הערכות שווי אטרקטיביות וטכנולוגיה ייחודית. סטארט-אפים 'כוכבים' במגזרים פופולריים ממשיכים להשיג מימון, בעוד שחברות בשלבים מוקדמים בתחומים טרנדיים פחות מתמודדות עם אתגרי מימון משמעותיים. מגמות גלובליות בתחום הסייבר, השקעות ועסקאות מיזוגים ורכישות בולטות שבוצעו באחרונה, שמערבות חברות כמו וויז, פאלו אלטו, קראודסטרייק ואנבידיה, ממחישות את החשיבות והאטרקטיביות של הטק הישראלי למשקיעים ולחברות הגלובליות".
תגובות
(0)