מנמ"רים מספרים: כך ה-AI משתלבת במגזר הפיננסי

המגזר הפיננסי הוא אחד החשובים במשק – הגופים שפועלים בו הם אלה ששומרים על הכסף שלנו ועל הכלכלה הישראלית. אלא שזה גם מגזר שיש לא מעטים שמתארים אותו כמסורתי, שלא לומר מקובע. האם משהו משתנה? אם לשפוט לפי היישום של הבינה המלאכותית בו, כפי שאומרים מנמ"רים מהמגזר הפיננסי – נראה שהתשובה חיובית.

שורת מנמ"רים מבנקים מרכזיים ומחברות אשראי וביטוח השתתפו בפאנל שנערך במסגרת כנס Future of AI & Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים באקספו תל אביב. את הפאנל, ואת הכנס כולו, הנחה יוצר התוכן עומרי ברק, בעבר כתב הטכנולוגיה של חדשות 12.

עדי קפלן מבנק דיסקונט, יקי זנו ממנורה מבטחים, מירי גלבורט מכלל ביטוח, גיא שבתאי מ-Max ואייל אפרת מבנק לאומי דנו על שלל היבטי AI במגזר הפיננסי וכיצד הבינה המלאכותית מיושמת איש איש מהם בארגונו.

אפרת אמר כי "לאומי הוא בנק מוטה דיגיטל. מעל 90% מהפעולות של הבנק מבוצעות בערוצים הטכנולוגיים. אנחנו מסתכלים איפה ה-AI יכולה לעזור בפעילות שלנו מול הלקוחות. זאת טכנולוגיה שעדיין נמצאת בחיתוליה, אבל כבר עכשיו היא מסייעת לנו לעשות פרסונליזציה של שירותים, ולהבין איפה ומתי לגשת ללקוחות".

שבתאי ציין כי "אצלנו, ה-AI מונגשת לכל עובד במחשב האישי. אנחנו, ב-Max, משלבים את הבינה המלאכותית בפיתוח ובפעולת המטה, עם הנגשה לעובדים ולמנהלים בשניהם. הבינה המלאכותית היוצרת תכניס אצלנו יכולות חדשות ותביא לשיפור תהליכים".

גלבורט ציינה כי "אנחנו משתמשים ב-AI וב-GenAI במגוון דרכים. יש לנו סלוגן: האם שאלת את ה-GPT? הבינה המלאכותית מקצרת את הדרך ואת זמן העבודה. למשל, בעולם האקטואריה – עם כלי חיזוי מבוססי AI. בעולם התביעות, הטמענו מודלים בשלבים מסוימים של אישור התביעה. מודלי ה-AI משקללים הרבה פרמטרים בזמן קצר ומשפרים את התוצאה. בנוסף, אנחנו עובדים על פיתוחים בעולם ה-LLM (מודלי שפה גדולה), לחיסכון בעבודה ידנית ולהבאה ליעילות מוגברת".

"גם כיום, חברת ביטוח מורכבת במידה רבה מניירת", אמר זנו. "יש לנו, במנורה, מאגר של כמעט 450 מיליון מסמכים, ובכל יום נכנסים אליו 110 אלף מסמכים חדשים. בגלל הכמות הכה רבה, אנחנו נכנסים לתחום הבינה המלאכותית בהדרגה. יישמנו מודל לעולם פוליסות הבריאות על גבי הענן של AWS ולימדנו אותו להכיר את כל הפוליסות בתחום. כשהגענו ל-50% מהחומר, המודל כבר לא הצליח לקלוט חומר חדש. בשל כך, פיתחנו מודל עם יכולת לזהות OCR, ונשארנו עם חמש פוליסות בלבד שאי אפשר לקרוא אותן. אנחנו מבצעים פיילוט עם נציג אחד במוקד תביעות הבריאות שלנו: הוא שואל את ה-GenAI את מה ששואל אותו הלקוח. המטרה היא שהלקוח יוכל להשתמש בכלי ולקבל תשובות באמצעותו. אנחנו נותנים ציון לכל תשובה שהנציג מקבל מה-GenAI והוא נותן לה משוב. אחר כך אנחנו מדייקים את התשובות שלה".

גלבורט אמרה בהקשר זה כי "שירות הלקוחות לא יוחלף על ידי ה-AI לחלוטין. היא תעזור, אבל לא תחליף את הנציג האנושי".

מה באשר לעתיד?

לדברי קפלן, "כיום, אין דבר כזה לבנות פרויקטים בעוד שלוש שנים. נכון שאנחנו מסמנים לנו יעד איפה אנחנו רוצים להיות בעוד שלוש שנים ויוצרים על בסיס זה תוכניות עבודה, אבל אפשר להתקדם כיום רק רבעונית, כי אחרת אובדים בדרך".

שבתאי הסכים אתו ואמר כי "אנחנו מגדירים מפת דרכים והתוכניות שלנו רבעוניות. למדנו שתוכניות שנתיות זה לא ריאלי. ההמלצה שלי למנמ"רים ולהנהלות שמתחילים לעבוד עם בינה מלאכותית היא לעשות זאת בצורה כמה שיותר מדויקת, בלי לבנות יותר מדי תוכניות קדימה".

איך הם ממנפים את השימוש של העובדים ב-AI?

אפרת ציין שבבנק לאומי "מעודדים התנסות של עובדים עם AI וכבר יצאו לנו מזה הרבה רעיונות מגניבים. אנחנו מעודדים עובדים להתנסות בבינה מלאכותית ולראות איפה אפשר לחבר אותה לעסק".

לדברי גלבורט, "נקטנו בהקשר זה בגישה רחבה. התחלנו בשנה שעברה עם האקתון ארוגני שביצענו יחד עם מיקרוסופט, וסיפקנו לעובדים הרצאות העשרה מה הטכנולוגיה מאפשרת ואיך לחלום. הכוונה שלנו הייתה לממש פרויקט אחד שהתחרה בהאקתון הזה – הפרויקט הזוכה. אלא שהיו בו כל כך הרבה רעיונות טובים, עד כדי כך שאנחנו מממשים שבעה פרויקטים שהתחרו בו".

זנו אמר כי "הקמנו תשתית ארגונית שתאפשר לכל עובד להשתמש במנוע GenAI ארגוני. פיתחנו אותו וקראנו לו עזרא. אותו עזרא מאפשר לעובדים להתרגל אליו ולשאול אותו שאלות".

קפלן אמר, ושבתאי הסכים אתו, ש-"הציפיות מהעובדים משתנות. ככל שהבינה המלאכותית נכנסת, הם נדרשים להרחיב את היכולות. השאלה המשמעותית בהקשר זה היא איך העובדים ילמדו להשתמש בכלי AI ולתת באמצעותה ערך עסקי הרבה יותר גדול. אנחנו רואים שינוי עצום – רעב גדול של העובדים ללמוד".