"עתיד המדע, המחקר והמו"פ בישראל – בסכנה"

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) מזהירה מפני הכוונה לקצץ, במסגרת תקציב המדינה, בתקציב ההשקעות במו"פ. במקום זאת, במועצה קוראים למשרד האוצר להקצות לצורך כך יותר תקציב, ולהגדיל את חלקה של הממשלה בכלל ההשקעות במו"פ הישראלי.

משרד האוצר מתכוון לקצץ בתקציב המו"פ, שמנוהל דרך משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. זאת, במסגרת קיצוצי התקציבים הממשלתיים, בגלל הוצאות המשך המלחמה. במולמו"פ מצביעים על המצב מעורר הדאגה של ההיי-טק הישראלי, שההשקעות במו"פ הן חלק ממנו, וכך גם העובדה שהסטארט-אפים מתקשים לגייס משקיעים.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ איימן עודה, ערכה היום (ג') דיון על הדו"ח של המולמו"פ, שפורסם לא מכבר ועוסק בשנה הנוכחית ובזו הקודמת (2023-2024). בדיון השתתפו חברים בהנהלת המולמו"פ, בהם ראשי הוועדות שניסחו את המסקנות בתחומים השונים שכלולים בו. עוד נטלו בו חלק מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גדי אריאלי, ונציגי משרדים וגופים ממשלתיים נוספים.

"אם גל האנטישמיות יימשך – יש סכנה למימון מחקרים ישראליים"

פרופ' פרץ לביא, היו"ר הפורש של המולמו"פ, שזהו הדו"ח האחרון שהוא מגיש לוועדה, התייחס לממצאיו ולמצב המו"פ בישראל, ואמר כי "אי אפשר להתעלם מהנתונים של החודשים האחרונים, שמצביעים על סכנה של ממש לעתיד המדע, המחקר והמו"פ בישראל".

"כמדינת סטארט-אפ", הוסיף, "יש לישראל תלות משמעותית בהשקעות זרות. אם גל האנטישמיות שהחל בעקבות המלחמה יימשך, יש חשש אמיתי שגופים בינלאומיים יפסיקו לממן מחקרים של חוקרים ישראליים".

בהמשך התייחס פרופ' לביא לעתודה של ההיי-טק והמדע – בני הנוער והסטודנטים. "כבר כיום, אנחנו נמצאים במצב שבו רבע מתלמידי מדינת ישראל לא לומדים לימודי ליבה. ב-2065, הנתון הזה יעמוד על 50%. אם הם ימשיכו לא ללמוד לימודי ליבה, לא יהיה מי שיפעיל את החץ, את המטוסים ואת כל הטכנולוגיות שאנחנו רואים כיום", אמר.

הוא ציין שדווקא בתקופת חירום זו עבור המדע וההיי-טק, הממשלה מתכוונת לקצץ 400 מיליון שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה. "אסור להסכים לזה בשום אופן", אמר פרופ' לביא. עוד באקדמיה: בדו"ח מצוין שהחל מ-2020 יש מגמת ירידה מתמשכת ומדאיגה במספר בוגרי תואר שלישי במדעים.

עורכי הדו"ח ממליצים להגדיל את השקעות המדינה בחינוך טכנולוגי-מדעי כבר מגיל היסודי ועד לתיכון, וכן לבצע חשיבה אסטרטגית כוללת כיצד מתגברים על המחסור החמור במורים למדעים בכל מערכת החינוך. לדבריהם, גם עובדה זו משליכה על מספר תלמידי התיכון שפונים ללימודי מקצועות ה-STEM – מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.

ד"ר תא"ל (מיל') אריאל היימן, יו"ר ועדת החינוך במולמו"פ, ציין בהקשר זה כי המועצה ממליצה לממשלה להקים מועצה לאומית לנושא ה-STEM. לדבריו, שר החינוך, יואב קיש, תומך ברעיון, ובימים אלה מקיימת המולמו"פ דיאלוג עם הממשלה על מנת לקדם אותו.

נושא אחר שעלה בדיון הוא מעמדם של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה. המטרה המקורית הייתה שהמדענים הראשיים בכל המשרדים יגיעו מהאקדמיה, יעזבו למשך ארבע שנים את המשרות שלהם שם ויתרמו לקידום המדעי של המשרדים. אלא שזה לא מומש.

"בגלל המצב, יהיה קשה ליישם את המלצות הדו"ח"

אריאלי התייחס לממצאי הדו"ח ואמר כי המשרד והשרה גילה גמליאל מאמצים את ההמלצות, אולם הזהיר כי יישומן יהיה קשה, בגלל המצב כיום במדינה. הוא פירט את פעילות המשרד, בין היתר בתחום הבינה המלאכותית, קידום הנגשת החינוך הלא פורמלי בקרב אוכלוסיות שונות בארץ ושותפות במוסדות בינלאומיים.

בפתח הישיבה בירך ח"כ עודה את לביא והודה על לו על פעילותו בארבע השנים האחרונות, וכך עשו גם כל הדוברים האחרים. הוועדה אימצה את מסקנות דו"ח המולמו"פ וקוראת לממשלה ליישם אותן.