עלייה של 8% בתקציב למו"פ באוניברסיטאות בישראל

תקציב המחקר והפיתוח של האוניברסיטאות בישראל (בתקציב נפרד מזה השוטף שלהן) רשם אשתקד עלייה של 8.3% – כך עולה מנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ג'). הפקולטות שהוציאו את התקציב הגבוה ביותר הן הפקולטות למדעי הטבע והמתמטיקה, שכוללות את מדעי המחשב, והאוניברסיטה עם ההוצאות הגבוהות ביותר למו"פ היא אוניברסיטת תל אביב – לא הרבה מעל האוניברסיטה העברית. העליות נרשמו בכל תחומי המחקר האקדמי, למעט במדעי החברה.

בסך הכול, בוצעו אשתקד באוניברסיטאות בישראל 27,773 מחקרים – ירידה של 253 ממספרם ב-2022. התחום בעל מספר המחקרים הגבוה ביותר היה הביולוגיה, עם 6.255 מחקרים, כשלאחר מכן תחומי ההנדסה במקום השני, האדריכלות והפיזיקה בשלישי, והמתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב נמצאים רק במקום הרביעי, עם 2,450 מחקרים. המספר הנמוך ביותר נרשם בתחומי האומנות, האומנויות והאומנות השימושית – 172 מחקרים.

המחקר באוניברסיטאות מתבצע וממומן בשתי מסגרות עיקריות: מהתקציב השוטף ומתקציבים מיוחדים, כלומר – בתקציב נפרד. סך ההוצאה למחקרים במימון תקציבי נפרד באוניברסיטאות בישראל עמד על 2.6 מיליארד שקלים. מדובר ב-2.2% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בשנה זו, שעמד על 119.2 מיליארד שקלים, וב-40.4% מההוצאה הכללית למחקר ולפיתוח, שהגיעה ל-6.6 מיליארד. מעל מחצית ההוצאה למחקרים במימון תקציבי נפרד, 51.4% ממנה, הוצאו על עבודה – שכר (36.1%) ומלגות (15.3%); כ-15% על הון פיזי – ציוד (11.1%) ושירותי מעבדה (4%); והיתר הלכו לחומרים – 9.6%, לקרקע, עם 21.5%, ולהתאמות חשבונאיות בגין העברות בין פרויקטים של 2.6% מסך כל ההוצאות.

חלקה של כל אוניברסיטה מסך ההוצאות למחקרים מתקציב נפרד באוניברסיטאות היה ב-2023 דומה לחלקה ב-2022. כאמור, אוניברסיטת תל אביב היא המובילה בסעיף זה, עם 23.9% מהתקציבים שמומשו על ידי חוקרים ממנה – סכום של כ-567 מיליון שקלים. בהמשך נמצאות האוניברסיטה העברית עם 19.3%, שהם כ-490 מיליון שקלים, מכון ויצמן למדע עם 15.2%, הטכניון עם 13.6%, אוניברסיטת בן גוריון עם 12.2%, אוניברסיטת בר אילן – 6.8%, אוניברסיטת חיפה – 6.1%, ובתחתית הרשימה נמצאת אוניברסיטת אריאל עם 3% בלבד מכלל ההוצאות למו"פ מתקציב נפרד במוסדות המחקריים בישראל.