"הממשלה עתידה להרחיב את הכניסה שלה לפיתוח ב-Low Code"

"פיתוח התוכנה, כולל ב-Low Code, מאתגר את המחשוב הממשלתי. מערך הדיגיטל הלאומי אחראי על 55 מוצרים ממשלתיים שונים, ואנחנו מתעסקים הרבה מאוד בפיתוח על כל גווניו. אנחנו נמצאים בחיתולים בכל מה שקשור לפיתוח ב-Low Code, ונרחיב את הכניסה שלנו לעולם זה", כך אמר יהוד מרסיאנו, מנהל אגף חדשנות ומערכות מידע במערך הדיגיטל הלאומי.

מרסיאנו דיבר בכנס Low Code של אנשים ומחשבים, שנערך בראשית השבוע במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. את האירוע הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

בתחילת דבריו, מרסיאנו הגדיר מה זה פיתוח ב-Low Code, והשתמש לצורך כך בהגדרות של חברות המחקר: "גרטנר קובעת כי פלטפורמות ה-Low Code מאפשרות פיתוח מהיר ומותאם בצורה פשוטה, תוך שימוש בשפות תכנות מגוונות. פורסטר מדגישה את המימוש של היכולות העסקיות באמצעות פיתוח ב-Low Code". הוא ציין בהקשר זה כי "יש כל הזמן דרישות חדשות מהביזנס, ואנשי הפיתוח צריכים להתאים את עצמם".

נתונים על עולם ה-Low Code

מרסיאנו ציין כי על פי גרטנר, ההיקף הכספי של שוק תוכנות ה-Low Code יגיע ב-2026 ל-44.5 מיליארד דולר – זינוק של 19.2% בחמש שנים. "התחזית הזאת הדליקה אצלי נורות אדומות, כי לצד עולם ה-Low Code יש את עולם ה-AI. חברות משלבות בינה מלאכותית במנגנוני הפיתוח, והיא מייצרת את הקוד הרבה יותר מהר. היה לי מוזר שהתחזית לא התייחסה לכך, כי ה-AI אמורה לנגוס במגמה הזאת", אמר.

הוא ציין כמה תחזיות ונתונים מעניינים נוספים על עולם ה-Low Code: לפי גרטנר, עד השנה הבאה, 70% מהאפליקציות יהיו מפותחות בשיטה זו, או אפילו ללא קוד בכלל (No Code); לפי מק'ינזי, הפיתוח בקוד נמוך מעלה את רמת החדשנות בארגונים אזרחיים בשליש; 451Research מציינת שפלטפורמות Low Code מאפשרות את הורדת זמן הפיתוח ב-50%-90%; ומנדיקס קובעת ששליש מהארגונים מתכננים שימוש בשיטה זו כדי לבנות חוויית לקוח טובה יותר.

נתונים נוספים של גרטנר שאותם מרסיאנו הציג, ממחקר שהיא ערכה לגבי אסטרטגיית האימוץ של פלטפורמות Low Code-No Code בארגונים, מעלים כי 53% מהארגונים יאמצו טכנולוגיות כאלה, ל-24% אין אסטרטגיה כזו, 15% מתכננים אחת כזו ו-7% מאמינים שלא צריך אותה בכלל.

מה באשר למוצרי ה-Low Code? לדברי מרסיאנו, "הארגון צריך להסתכל על השימושים העיקריים והצרכים המרכזיים שלו בעולם ה-Low Code, ובהתאם לזה להחליט באיזה מוצר להשתמש". אחת החברות הבולטות בשדה זה היא סיילספורס, שכיום מהווה אקו-סיסטם שלו ולא רק בתחומים שהיא מוכרת בהם – CRM וענן, אולם בממשלה אימצו את המוצר של אאוט סיסטמס, ששקוף לצוותים.

פיתוח של צ'יטה – בספיד

מרסיאנו הציג את מערכת צ'יטה של מערך הדיגיטל, שמבוססת על טכנולוגיית אאוט סיסטמס. "יש במערכת את הקטלוג של הדאטה ואפשר להחצין את הנתונים לשדות שונים. לצד זה, יש את הצד התהליכי – אנחנו מגדירים מיהו מבקש המידע, מי מאשר אותו ומי מקבל אותו. המערכת מאפשרת התאמות בין תהליכים ובין משרדים. הכול מבוצע בצורה פשוטה וקלה, Drag and Drop, וניתן להוסיף בפשטות יכולות ותהליכים. הקמנו את המערכת בשמונה שבועות, ואם היינו משתמשים לצורך כך כמעט בכל מוצר אחר או תשתית אחרת שקיים.ת בשוק, זה היה לוקח לפחות פי שניים", אמר.

אלא שכמו בכל פרויקט, גם כאן נתקלו אנשי מערך הדיגיטל בקשיים. "היינו צריכים להתאים ולהרגיל את כוח האדם המגוון במשרדי הממשלה למערכת החדשה", ציין מרסיאנו. "חלק מהמפתחים הרגישו שזה שנמוך במעמדם – ועזבו. כמו כן, היינו צריכים להגדיר את הפרופיל של מפתחי ה-Low Code אצלנו – צריך שתהיה להם אוריינטציה טכנית ורצוי רקע בפיתוח, וגם הבנה עסקית רבה. אתגרים נוספים היו העיצוב והמחיר".