בשל החרם נגדה: קספרסקי עוזבת את ארצות הברית

ענקית הגנת הסייבר הרוסית קספרסקי עוזבת את ארצות הברית – כך היא הודיעה אתמול (ד').

קספרסקי מסרה כי קיבלה את "ההחלטה העצובה והקשה" לעזוב כיוון ש-"ההזדמנויות העסקיות בארצות הברית כבר לא קיימות".

הצעד בא לאחר שהממשל האמריקני הודיע על כוונתו לאסור מכירה של תוכנת אנטי וירוס מתוצרת קספרסקי. העילה להוצאת הצו החריג היא חשש לפגיעה בביטחון הלאומי של ארצות הברית, בשל קשריה, לכאורה, של החברה הרוסית לקרמלין.

שרת המסחר האמריקנית, ג'ינה ריימונדו, אמרה באחרונה כי "השפעתה של מוסקבה על החברה התבררה כסיכון משמעותי לתשתיות ולשירותים בארצות הברית. נאלצנו לנקוט בפעולה זו בשל היכולת והכוונה של רוסיה לאסוף ולהפעיל נשק של (איסוף, ריגול – י"ה) של מידע אישי של אמריקנים".

קספרסקי מסרה בתגובה כי בכוונתה לחפש את "כל האפשרויות הזמינות מבחינה חוקית" כדי להילחם באיסור – ואתמול היא חדלה מכך. ענקית הגנת הסייבר הרוסית, שפעלה בארצות הברית במשך שני עשורים, הכחישה שהיא מעורבת בכל פעילות שהיא שמאיימת על הביטחון האמריקני.

סיום הפעילות – החל מעוד יומיים

"החל מה-20 ביולי 2024, קספרסקי תסיים בהדרגה את פעילותה בארצות הברית ותבטל נציגויות ומשרדים במדינה", נכתב בהודעת החברה. אתר האינטרנט האמריקני שלה כבר הפסיק למכור את כלי האנטי וירוס והגנת הסייבר שלה, והמנסים לרכוש באתר מקבלים הודעה שלפיה "הרכישה אינה זמינה ללקוחות בארצות הברית".

החרם על קספרסקי מסתייע בסמכויות רחבות שהטיל ממשל טראמפ ב-2017 והורחבו על ידי הנשיא ביידן – כדי לאסור או להגביל עסקאות בין חברות אמריקניות וחברות טכנולוגיה ממדינות של "יריבים זרים", כמו רוסיה וסין. זאת, על רקע החשדות להתערבות רוסית בבחירות לבית הלבן ב-2016. בתגובה לצעדים אלה, ענקית הגנת הסייבר הרוסית הודיעה שתעביר את קוד המקור שלה לבחינתם של גורמים חיצוניים. ב-2018 היא מסרה שהעבירה כמה מתהליכי הליבה שלה מרוסיה לשווייץ.

החשד: קשרים הדוקים מדי עם הקרמלין. קספרסקי. צילום: BigStock

מטה קספרסקי נמצא במוסקבה, ויש לה משרדים ב-31 מדינות, המשרתים יותר מ-400 מיליון משתמשים ו-270 אלף לקוחות עסקיים במעל 200 מדינות – כך לפי משרד המסחר האמריקני. היקף הלקוחות בארצות המושפעים מהתוכנה הרוסית, או מהאיסור למכור אותה – לא ניתן לפרסום, בטענה כי "אלה נתונים עסקיים מסווגים". עם זאת, פקיד במשרד המסחר צוטט ברויטרס כאומר שמדובר ב-"מספר משמעותי", והוא כולל ממשלים של מדינות בארצות הברית, גופים מקומיים (ברמות של מחוזות ונפות בתוך המדינות) וכן חברות המספקות טלקומוניקציה, חשמל ושירותי בריאות.

לא פעם נטען כי למוצרי קספרסקי, שפועלים למניעת נוזקות, יש יכולת לגשת לכמויות משמעותיות של נתוני משתמשים – מה שמציף חשש שנתונים אלה יעברו לרשויות ברוסיה. זאת, בהסתמך על חשיפת סוכנות בלומברג מ-2017 שלפיה יוג'ין (יבגני) קספרסקי עבד בקג"ב בתחילת דרכו הבוגרת, ואף למד הצפנה בשירות הביון. עוד נטען שיש, לכאורה, קשרים בין קספרסקי לשירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ה-FSB, בפרט – ולקרמלין בכלל.

היסטוריה של חשדות ומאבקים

המאבק בין הממשל האמריקני לענקית הגנת הסייבר הרוסית החל, כאמור, בעשור הקודם, לאחר שהממשל טען שממשלת רוסיה יכולה לאלץ את קספרסקי ואף כופה עליה למסור לה נתונים, או להשתמש בתוכנת האנטי וירוס שלה, כדי לנסות לפרוץ או לעקוב אחרי אמריקנים. קספרסקי הכחישה את ההאשמות הללו בתוקף.

ב-2022, נציבות התקשורת הפדרלית האמריקנית, ה-FCC, הוסיפה את קספרסקי לרשימת הגופים המהווים "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי של ארצות הברית". הייתה זו הפעם הראשונה שחברה רוסית נוספה לרשימה, שמורכבת מחברות סיניות דוגמת וואווי ו-ZTE. נוסף לקספרסקי, ה-FCC הוסיפה לרשימה את צ'יינה טלקום ו-China Mobile International USA.

באותה השנה, המשרד הפדרלי לביטחון מידע בגרמניה – ה-BSI – הנפיק אזהרה לארגונים מפני שימוש בתוכנות קספרסקי, מחשש שהן עלולות להיות מנוצלות לריגול סייבר או לשיגור מתקפות סייבר, ברקע מלחמת רוסיה ואוקראינה. איטליה הלכה בעקבות גרמניה ועשתה צעד דומה.