טיקטוק, חוק ה-CHIPS וסייבר – המורשת הטכנולוגית של ביידן

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, עומד בפני סיום כהונתו, והחליט שלשום (א') לפרוש מהמרוץ לנשיאות ארצות הברית ולהותיר את הבמה ככל הנראה לסגניתו, קמלה האריס. אמנם, המועמדות שלה לבית הלבן עדיין לא אושרה על ידי הדמוקרטים, אבל זה צפוי לקרות, לאור העובדה שכל המועמדים האחרים שאוזכרו הודיעו שלא ירוצו ויתמכו בה, וכך גם ראשי המפלגה.

ביידן אמנם לא התפטר מתפקיד הנשיא ונותרה לו עוד חצי שנה של כהונה, אבל תמיד בארצות הברית, לפני הבחירות, הנשיא הוא ברווז צולע, והמורשת שלו לא "נכתבת" בתקופה זו, אלא הרבה לפני כן. הוא ייזכר כנשיא טוב לישראל, במיוחד לאור הנאום שלו אחרי ה-7 באוקטובר ומשלוחי הנשק לכאן במלחמה, אבל הוא שנוי במחלוקת בארצות הברית. הכהונה שלו התאפיינה במשבר כלכלי והמשך ההגירה הבלתי חוקית, ושלא בטובתו ובניגוד לעמדתו גם בביטול הזכות הפדרלית להפלות על ידי בית המשפט העליון – אבל גם בטיפול בכמה עניינים בוערים שקשורים לעולם הטכנולוגיה: ה-AI, מלחמת הסחר עם סין, חוק השבבים וכמובן, סייבר. לפניכם סקירה קצרה.

מאבק בשתי חברות ענק לא אמריקניות

נתחיל במהלך העדכני ביותר שלו: בצעד יוצא דופן, לפני ימים אחדים הוציא הממשל האמריקני צו שימנע מחברות ומאזרחים של המדינה להשתמש בתוכנה ובמוצרים של ענקית אבטחת הסייבר הרוסית קספרסקי, מחשש לפגיעה בביטחון הלאומי. מדובר במהלך המשך לצווים שנחתמו על ידו ועל ידי הנשיא הקודם, דונלד טראמפ. החשד הוא שלמוצרי קספרסקי, שפועלים למניעת נוזקות, יש יכולת לגשת לכמויות משמעותיות של נתוני משתמשים – מה שמציף חשש שנתונים אלה יעברו לרשויות ברוסיה.

שו זי צ'ו, מנכ"ל טיקטוק. צילום: ShutterStock

המהלך מהדהד למאבק של הממשל בטיקטוק הסינית. באפריל האחרון חתם הנשיא ביידן על חוק שעבר בסנאט, שלפיו טיקטוק תיסגר למשתמשים בגבולותיה, אם החברה האם שלה, בייטדאנס, לא תימכר לחברה בבעלות אמריקנית.

צו ה-AI

זירה נוספת שבה פעל ממשל ביידן הוא זה של הבינה המלאכותית, ובפרט זו היוצרת. באוקטובר האחרון חתם הנשיא על צו מנהלי, שמטרתו להנחות חברות AI כיצד לשמור על הטכנולוגיה החדשנית והמשבשת שתהיה בטוחה, מאובטחת ומהימנה.

צו להסדרת הקריפטו

עוד שדה צומח שביידן עסק בו היה הקריפטו – שוק שמתאפיין בתנודתיות ובריבוי הונאות ומשפטים. במרץ 2022 הוא חתם על צו להסדרת התחום. בצו ישנה התייחסויות להגנת הצרכן והמשקיעים; יציבות כלכלית; מימון בלתי חוקי; מנהיגות ארצות הברית במערכת הפיננסית העולמית ותחרותיות כלכלית; וכן הכלה פיננסית וחדשנות אחראית.

מאבק ברוסיה והגנה על אוקראינה בהיבט הסייבר

ממשל ביידן, ויחד אתו חלק ניכר מממשלות המערב, נקט עמדה ועשה מעשים לטובת אוקראינה במאבקה נגד רוסיה, שפלשה אליה, ובכך התחילה מלחמה שנמשכת כבר כשנתיים וחצי. המלחמה הזאת כוללת, בין היתר, סיוע אמריקני לאוקראינים בהגנת סייבר. לפני ותוך כדי המלחמה, אוקראינה הסתייעה רבות בשני גופים כבדי משקל: הממשל האמריקני וחברות הטק הגדולות, שגויסו להגנתה, בעלות של מאות רבות של מיליוני דולרים. כבר באוגוסט 2021, כחצי שנה לפני הפלישה, הקים המודיעין האמריקני חדר מצב משולב להדיפות מתקפות סייבר רוסיות נגד אוקראינה, והביא לצמצום משמעותי בהיקפן ולמזעור נזקיהן. מומחים קבעו כי שיתוף הפעולה בין ארצות הברית, בריטניה, אוקראינה וענקיות הטק "היווה הגורם החשוב ביותר בסיכול מאות המתקפות הרוסיות (במהלך המלחמה בין שתי המדינות – י"ה), והפך לשובר שוויון במלחמת הסייבר". כתוצאה מאותו שיתוף פעולה, מרבית מתקפות הסייבר הרוסיות נגד אוקראינה בזמן המלחמה סוכלו.

באשר לצד ההתקפי – מאז תחילת המלחמה בפברואר 2022 בוצעו מאות ואף יותר מתקפות מוצלחות נגד רוסיה, כאשר אחת הבולטות שבהן גרמה להפלת האתר של הקרמלין. לא ברור מי ביצע את המתקפה – האם אנונימוס, האוקראינים או גורמים מערביים, למשל ארצות הברית. מה שכן, סביר להניח שבבית הלבן ובפנטגון לא הצטערו עליה.

גם בסייבר, ביידן מעדיף את זלנסקי על פני פוטין. צילום: ShutterStock

הרוסים, מצידם, מנסים לבצע כבר שנים מתקפות סייבר נגד ארצות הברית, ולעתים מצליחים. אחת הבולטות שבהן היא מתקפת סולארווינדס, שבוצעה עוד לפני כניסתו של ביידן לחדר הסגלגל – על ידי קבוצת APT29, שנתמכת על ידי הממשל במוסקבה. רוסיה תקפה את ארצות הברית בסייבר גם בזמן המלחמה באוקראינה. ביידן אמר בהקשר זה כי "אם רוסיה תמשיך במתקפות סייבר נגד חברות שלנו ונגד התשתית הקריטית שלנו – אנחנו מוכנים להגיב. במשך חודשים אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המגזר הפרטי כדי להקשיח את הגנת הסייבר שלנו, ולחדד את התגובה שלנו גם נגד מתקפות סייבר רוסיות".

המדיניות הקשוחה של ביידן נגד התוקפנות הרוסית בסייבר הייתה שונה בתכלית מזו של קודמו, טראמפ, שגילה סלחנות כלפי מוסקבה. אנשי ביידן הבינו כבר בתחילת הכהונה שלו שעל הגנת הסייבר לעבור לקדמת הבמה – ולהיות חלק מסדר היום המדיני-דיפלומטי-צבאי של הממשל החדש.

המתקפה הבולטת הרוסית הראשונה בתקופת ביידן בוצעה כארבעה חודשים לאחר כניסתו לבית הלבן, במאי 2021. או אז, קולוניאל פייפליין הותקפה על ידי כנופיית הכופרה שלוחת הקרמלין דארקסייד, שהביאה להשבתה למשך חמישה ימים של שירותיה של מפעילת מערכת צינורות הדלק הגדולה בארצות הברית. קבוצת ההאקרים גנבה כמעט 100 ג'יגה-בייט של נתונים, ודרשה – וקיבלה – 4.4 מיליון דולר במטבע קריפטוגרפי. חודש לאחר מכן, חברת הבשר הגדולה בעולם, JBS, הותקפה בסייבר וחמישית מפעילותה הושבתה. החברה הפתיעה כשהודתה ששילמה דמי כופר של 11 מיליון דולר. קבוצת ההאקרים שתקפה אותה היא REvil, הידועה לשמצה כבעלת קשרים ברוסיה, אבל היא לא שלוחה של הקרמלין.

המאבק הסיני-אמריקני נמשך בתקופת ביידן. צילום: ShutterStock

מאבק בסין

גם סין נמצאת על הכוונת של האמריקנים – ולהפך. בהיבט הזה, כמו בנושא הקודם שצוין כאן, המדיניות של ביידן זהה לזו של טראמפ. הוא המשיך עם הסנקציות שהטיל הממשל הקודם על חברות סיניות, שחרר את משרד הסחר לחופשי, לעשות פחות או יותר ככל העולה על רוחו בהקשר זה, ביטל את האישור לחברות אמריקניות לסחור עם וואווי ועוד. במקביל, הממשל שלו הפעיל לחצים על חברות וממשלות גם במדינות אחרות במערב להגביר את החרם – כך, למשל, על ASML, שנכנעה בסוף, בלית ברירה, ולא תמכור יותר לסין מכונות לייצור מעבדים מתקדמים. גם הממשלות בהולנד וביפן הסכימו לדרישה. חברה נוספת שסובלת מהחרם הזה היא אנבידיה סובלת מהחרם הזה, אם כי המכירות שלה בשוק הסיני עדיין יפות, ותורמות לשגשוג המטאורי שהיא יודעת בשנה פלוס האחרונה.

חוק ה-CHIPS

ביידן קיבל את הרעיון לחוק ה-CHIPS בירושה מטראמפ, אבל הוא זה שחתם עליו – חתימה שתוביל, וכבר מתחילה להוביל, לשינוי בתעשיית המוליכים למחצה בפרט ותעשיית ייצור המעבדים בכלל, באופן מהדהד ומהותי.

עם סכום של 280 מיליארד דולר, גם אם חלקו הגדול באמצעות סובסידיות והטבות מס ולא בהזרמת מזומנים ישירה, החתימה שלו על החוק באוגוסט 2022 כבר גרמה לחברות הגדולות בשוק, בהן אינטל, AMD, סמסונג, מיקרון ו-TSMC, להתחיל לבנות מפעלים חדשים בארצות הברית בהשקעות אדירות, כדי שאמריקה תהיה שוב היצרנית המובילה של מוליכים למחצה – או לפחות מספר 2.

יש לכך שני יתרונות חשובים: יצירת מקומות עבודה רבים לאמריקנים, בעיקר במדינות פחות חזקות בה – שם הממשל מעודד את החברות לבנות את המפעלים, וקיצור משמעותי של שרשראות האספקה, שהלכו והתארכו בתקופת הקורונה.

לסיכום, ביידן משאיר מורשת די עניפה בתחום הטכנולוגיה. מה תהיה המורשת הטכנולוגית של הנשיא.ה הבא.ה – בין אם תהיה זו האריס ובין אם יהיה זה טראמפ? את זה נדע בעוד ארבע שנים, כי בניגוד לישראל, בארצות הברית הבחירות מתקיימות במועדן.