האם קמלה האריס טובה לעולם הטכנולוגיה ולחברות הביג טק?

הבחירות שיתקיימו מחרתיים (ג') לנשיאות ארצות הברית מוכתרות כ-"גורליות". זה קורה כמעט בכל מערכת בחירות, בטח לבית הלבן, אבל הפעם נראה שזה גם נכון: התוצאות שלהן יקבעו במידה רבה את גורל הדמוקרטיה בארצות הברית, ואולי במקומות נוספים בעולם, ישפיעו על הכלכלה ולנו הן חשובות מאוד, כי הן יכולות לשנות את המדיניות האמריקנית במזרח התיכון.

אלא שצפויה להיות להן השפעה מכרעת גם על ההיי-טק, בשאלות כגון: האם הבית הלבן החדש ימשיך "להילחם" נגד החברות הסיניות (והשלטון הסיני) ולהגביל את הסחר איתן? האם הוא יעודד את המדיניות של הרשויות האמריקניות לתבוע את ענקיות הטק בגין עבירות על חוקי התחרות, הפרטיות ועוד? האם הוא ישנה את מדיניות הסייבר של ביידן? מה יהיה היחס שלו ל-AI? ועוד.

בשתי כתבות, זו ואחת נוספת שתפורסם מחר, ננסה להשיב על השאלות האלה, ולסקור את העמדות והמעשים של כל אחד.ת מהמועמדים.ות. הכתבה הנוכחית עוסקת בקמלה האריס, וזו שתפורסם מחר תעסוק בדונלד טראמפ.

אילו בכירי טק תומכים בהאריס?

אם במערכות הבחירות הקודמות, בכירי ההיי-טק שהחליטו להביע עמדה תמכו במועמד.ת הדמוקרטי.ת, הפעם, יותר ויותר תומכים בטראמפ, ובראשם אילון מאסק וג'ף בזוס. שניהם עושים זאת מאינטרסים עסקיים, כאשר אצל מאסק משולבת בכך גם התמיכה האידיאולוגית. בניגוד אליו, בזוס כמעט שלא הביע את עמדתו לגבי נושאים שנויים במחלוקת בארצות הברית, שנמצאים בלב מערכת הבחירות הנוכחית. מה שכן, הוא הורה לעורכי הוושינגטון פוסט שלא לפרסם את המאמר המסורתי שהעיתון הבולט, שנמצא בבעלות בזוס, מפרסם בכל מערכת הבחירות, ובו הוא מצהיר במי הוא תומך. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, החשש מנקמה של טראמפ בעסקים האחרים של בזוס, ובעיקר באמזון – דבר שעלול לעלות לו במיליארדים רבים של דולרים.

שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול של מטא/פייסבוק. צילום: ShutterStock

האריס, לעומת זאת, זוכה לתמיכה של שריל סנדברג, שהייתה מספר 2 בפייסבוק, ושתי פילנתרופיות בולטות – מלינדה גייטס, גרושתו של ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, ולורן פאואל ג'ובס, אלמנתו של סטיב ג'ובס, מייסד אפל. עוד נמנים בין התומכים שלה ריד הופמן, מייסד משותף של לינקדאין, וריד האסטינגס, יו"ר נטפליקס.

האריס והטק בתפקידיה הקודמים

כתובעת הכללית של קליפורניה וכסנאטורית מטעם המדינה בין 2010 ל-2020, האריס קיבלה בחלק מהמקרים החלטות שתעשיית ההיי-טק אהבה ובחלק האחר – כאלה שעוררו מורת רוח בעמק הסיליקון. כך, היא לא הקשתה יותר מדי על הרכישות של ווטסאפ ואינסטגרם על ידי פייסבוק, על אף שהן הגדילו עוד יותר את החברה של מארק צוקרברג, שעוד לפני כן הייתה תאגיד ענק. הפעולות שלה בתחום, או היעדרן, זכו לביקורת מצידם של מומחים בתחום ההגבלים העסקיים, שסברו שהיה עליה ועל הממשל הפדרלי לחקור את העסקאות האלה יותר לעומק, ואולי אף לפסול אותן.

לעומת זאת, האריס נקטה בגישה יותר נחושה כשזה הגיע לשמירה על הפרטיות ולמקרים של אלימות מינית ברשתות החברתיות. כסנאטורית, היא יזמה הצעת חוק שתהפוך הפצה של תמונות אינטימיות במדיה החברתית ובאפליקציות המסרים המיידיים, בניגוד לרצונו של המצולם, לעבירה פלילית.

ככלל, האריס העדיפה במקרים שבהם היה פוטנציאל להתנגשות בין ענקיות הטק לרגולציה לעבוד ביחד עם החברות כדי לתקן – ולא לתבוע אותן. כשהיא החליטה להגיש תביעות, זה היה בדרך כלל נגד פלטפורמות קטנות יותר.

מקרה אחד שבו היא איימה לתבוע חברת טק גדולה היה ב-2016, כשאובר הפעילה מכוניות אוטונומיות ברחובות סן פרנסיסקו, בניגוד לחוק המדינה דאז. האריס הצליחה: אובר הגיבה בהורדת אותן מכוניות מהכביש.

האם האריס תפטר את היריבה של ענקיות הטק?

למרות האסטרטגיה היותר פשרנית שלה נגד חברות הביג טק כשהייתה התובעת הכללית של מדינת קליפורניה וסנאטורית מטעמה, בהחלט יכול להיות שהיא תמשיך, גם בנושא זה, במדיניות של ממשל ביידן, שכזכור, היא משמשת סגנית הנשיא שלו.

לא אהודה על ידי בכירי ענקיות הטק. יו"רית ה-FTC, לינה קאן. צילום: פליקר

אחד האופנים המרכזיים שבהם זה כנראה יבוא לידי ביטוי הוא בהשארתה בתפקיד של לינה קאן כיו"רית רשות הסחר האמריקנית, ה-FTC, שנוקטת במדיניות קשוחה נגד ענקיות הטק. ההנהלות של החברות האלה לא אוהבות את קאן, בלשון המעטה, ומנהלים בכירים בתחום אף קראו לפטר אותה. זאת, מאחר שהיא פועלת נגד אותן חברות. כך, למשל, בספטמבר אשתקד, ה-FTC ו-17 ממדינות ארצות הברית תבעו את אמזון בטענה שהיא מתנהלת כמונופול. גם משרד המשפטים האמריקני תחת ממשל ביידן לא חביב עליהן במיוחד. בהקשר זה יש להזכיר את הבקשה יוצאת הדופן של המשרד מבית המשפט לפרק את האימפריה העסקית של אלפבית, החברה האם של גוגל – בקשה שהוגשה באוגוסט האחרון.

חוק השבבים, סייבר ו-AI

מלחמה שבה יהיה על האריס לפעול היא מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, ובתוכה מלחמת השבבים – שאמנם לא התחילה בתקופתו של ביידן בבית הלבן, אבל גברה במהלכה. אחד הצעדים של האריס במסגרת המלחמה הזאת, שמהווה סעיף מרכזי בתוכניתה הכלכלית, הוא המשך יישומו של חוק השבבים – מחוקי הדגל של ממשל ביידן בתחום הטכנולוגי. החוק אפשר שחרור של 53 מיליארד דולר לטובת בניית מפעלי שבבים במדינות שונות בארצות הברית – מפעלים קריטיים לפיתוחים טכנולוגיים, למשל בעולם הבינה המלאכותית. הממשל הודיע שעד אוגוסט הוא השקיע במסגרת חוק זה 30 מיליארד דולר.

רק אתמול תקפה האריס את יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון הרפובליקני, שאמר שאם מפלגתו תזכה ברוב בקונגרס, ייתכן שהיא תנסה לבטל את החוק – חוק שטראמפ התבטא נגדו בעבר. האריס אמרה במסיבת עיתונאים במילווקי כי דבריו של ג'ונסון מהווים המחשה לכך שטראמפ מעוניין לממש את "פרויקט 2025" – תוכנית שנטען שלמועמד שלו לסגן הנשיא, ג'יי.די. ואנס, יש קשר לכותבים שלה, והוא מצניע אותה במערכת הבחירות שלו. "דיברנו הרבה על הכוונה של הרפובליקנים להיפטר מאובמה קר (התוכנית, שעוגנה בחוק, בתחום ביטוחי הבריאות – י"ה). עכשיו הם רוצים להיפטר מחוק השבבים".

"התוכנית והכוונה שלי הן להמשיך להשקיע בייצור (של שבבים – י"ה) בארצות הברית, על ידי עובדים אמריקניים. זוהי הדרך שבה אנחנו הולכים לנצח את סין בתחרות על הטכנולוגיות של המאה ה-21", ציינה האריס.

שדה נוסף שבו הממשל הבא, בין אם יהיה זה של האריס או של טראמפ, יצטרך להמשיך במלחמה עם סין הוא הסייבר. אמנם, הוא יצטרך להוסיף להתמודד בסייבר גם מול המדינות האחרות בציר הרשע – רוסיה, צפון קוריאה ואיראן, האויבת הגדולה שלנו – אבל סין תמשיך להיות היריבה העיקרית שלה גם כאן. השלטון בבייג'ינג והקבוצות שמהוות שלוחות שלו פיתחו ושכללו בשנים האחרונות עד מאוד את יכולות הסייבר שלהם, ועל הממשל האמריקני יהיה להמשיך לתת לכך מענה, וגם לתקוף את הסינים.

האם האריס תמשיך במדיניות שלו? נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: ShutterStock

מה באשר לבינה המלאכותית? לא נראה שהאריס תבטל את הצו הנשיאותי שביידן הוציא בתחום, ומטיל עליו רגולציה. זאת, על אף טענתו של טראמפ שזה מה שיריבתו תעשה. האריס גיבתה את הצו הזה לא אחת, והצדיקה את הצורך בו. היא אף הזמינה במאי אשתקד את הראשים של גוגל, מיקרוסופט וחברות טק נוספות, והביאה אותם להבטיח שהם יפעלו באופן וולונטרי על מנת להבטיח שהבינה המלאכותית לא תשים בסכנה את הבטיחות ואת הזכויות של האזרחים.

האם האריס טובה לתעשיית הטק? האם היא תתמודד טוב יותר מול הטכנולוגיות החדשות, והפחות חדשות? ועד כמה היא תפעל למען אזרחי ארצות הברית אל מול הסכנות שהן מביאות איתן? את זה נראה בעתיד, אם היא תיבחר. מה שבטוח הוא שההתפתחויות הטכנולוגיות לא ימתינו עד שהיא תלמד מהן הסמכויות של נשיאת, או נשיא, ארצות הברית בתחום הזה.

כאמור, מחר נפרסם כתבה דומה על טראמפ.